עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4002/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 4002/11

בפני:

כבוד השופט ח' מלצר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. חגי זגורי

2. רמי עזרן

3. יוסי מירלשווילי

בקשה להארכת מעצר שלישית ל-150 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ה באייר התשע"א (29.5.2011)

בשם המבקשת: עו"ד נעימה חנאווי

בשם המשיב 1: עו"ד אביגדור פלדמן

בשם המשיב 2: עו"ד משה שרמן

בשם המשיב 3: עו"ד יוגב נרקיס

החלטה

1. בפניי בקשה שלישית במספר להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), אך זו הפעם – לתקופה של 150 ימים, בהתאם לנוסחו של חוק המעצרים לאחר תיקונו לאחרונה.

להלן אביא את הנתונים הרלבנטיים לבקשה.

2. נגד המשיבים וחמישה אחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בראשית שנת 2010 כתב אישום, המייחס להם עבירות רבות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה (להלן: הארגון) במשך תקופה של כשנה וחצי. כתב האישום מחזיק 19 סעיפי אישום ו-220 עדי תביעה. בכתב האישום מיוחסות למשיב 1, בין היתר, עבירות של ראש ארגון פשיעה, רצח, שלושה ניסיונות רצח נפרדים, קשירת קשר לסחיטה, מספר עבירות סחיטה, קשירת קשר והדחה בחקירה, והפעלת מועדוני הימורים. למשיב 2 מיוחסות, בין היתר, עבירות של הכוונה של ארגון פשיעה, שלושה ניסיונות רצח נפרדים, שני מקרים של קשירת קשר לרצח, סחיטה, סחר בסם מסוכן והפעלת מועדוני הימורים. למשיב 3 מיוחסת עבירה של הכוונה של ארגון פשיעה, ניסיון רצח, הפעלת מועדוני הימורים, מתן הלוואות בריבית אסורה, השמטת מס והלבנת הון.

3. מעצרם של המשיבים הוארך עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, והוא אף הוארך בהסכמתם פעמיים לתקופות של 90 ימים, לאחר שחלפו תשעה חודשים מאז הגשת כתב האישום נגדם. עתה עותרת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים לתקופה נוספת של 150 ימים, בגורסה כי נוכח נתוני התיק מתקיים האמור בסעיף 62(ב) לחוק המעצרים.

4. עד למועד הארכת המעצר האחרונה בעניינם, בתאריך 13.3.2011, נשמעו מספר רב של עדי תביעה, ובכלל זה עד מדינה אחד, והחלה עדותו של עד מדינה שני. מאז אותו מועד נערכו לפחות שמונה ישיבות הוכחות נוספות, נשמעו עדים נוספים רבים, והושלמה עדותו של עד המדינה השני. בתאריך 16.5.2011 החליט בית המשפט המחוזי על ביטול דיוני ההוכחות שהיו קבועים בפניו עד לתחילת הפגרה, וזאת עקב מחלתו של אחד משופטי המותב (אף שדיון תזכורת אחד שנקבע לתאריך 30.5.2011 – לא נדחה). עוד נקבע כי על באי-כוח הצדדים להיות ערוכים להמשך קביעת דיוני ההוכחות, בהיקף של שלוש פעמים בשבוע, החל מתאריך 5.9.2011 ועד לתאריך 31.3.2012.

5. המבקשת גורסת כי נוכח קצב התקדמות המשפט מחד גיסא, ומסוכנות המשיבים מאידך גיסא – אין מנוס מהארכת מעצרם של המשיבים לתקופה של 150 ימים. מסוכנות זו נלמדת, לשיטת באת כוח המבקשת, עו"ד חינאווי, מן העבירות המיוחסות להם, כמו גם מעברם הפלילי המכביד. עוד מביעה המבקשת חשש להימלטות המשיבים מן הדין, שיבוש מהלכי משפט, והפחדת עדים, כאשר בהקשר זה מסבה המבקשת את תשומת הלב לכך שעדים רבים מסרבים להעיד, או מתחמקים להגיע (חלקם הובאו תחת צווי הבאה), ומרביתם הוכרזו כעדים עוינים. אשר לעיכובים במשפטם של המשיבים, המבקשת סבורה כי זה נבע בעיקר מקשיים בהבאת עדים, ומסיבות נוספות שאינן בשליטתה של המבקשת, לרבות מחלתו של אחד משופטי המותב. המבקשת ערה לכך שטעם אחרון זה מביא לעיכוב נוסף בהשלמת הדיון בעניינם של המשיבים, אולם סבורה כי מדובר בכוח עליון וכי האינטרס הציבורי והרצון להבטחת ההליך המשפטי מחייבים את הארכת המעצר, כמבוקש.

6. בדיון שנערך בפני התנגדו באי-כוח המשיבים לבקשה להארכת מעצר ועו"ד פלדמן העלה, בשם כל המשיבים, טענה מקדמית באשר לאי-חוקתיותו של התיקון לחוק המעצרים שמכוחו מתבקשת הארכת המעצר הנוכחית לתקופה של 150 ימים. לגוף הדברים טענו באי-כוח המשיבים השונים כי עתה, משבוטלו דיוני ההוכחות הקבועים בתיק, ואלה צפויים להתחדש רק לאחר הפגרה, נקודת האיזון השתנתה ונוטה אל עבר שחרורם לחלופת מעצר, שכן אין לדעת לכמה זמן יתעכב משפטם ובינתיים הם עצורים מזה כשנה ומחצה.

7. בא-כוח המשיב 3 מיקד את טיעונו בחלקו השולי, יחסי, של מרשו, לשיטתו, במסכת האישומים והדגיש בטיעונו בעל-פה ובהשלמת הטיעון בכתב כי עניינו הפרטני של מרשו אמור להסתיים בתקופה הקרובה יחסית ויש חשש כי יהפוך למעין "בן ערובה" של ההליך המשפטי המורכב בעניינם של יתר הנאשמים. עוד טען בא-כוח המשיב 3 להיחלשות ראייתית מסוימת בעניינו והצביע על כך שהמדינה איננה מצליחה לאתר עד תביעה רלבנטי. לתפיסתו, יש לשחררו לחלופת מעצר כבר בשלב זה.

8. המדינה ביקשה להשיב בכתב לטענה המקדמית ואיפשרתי לה לעשות כן, בהחלטתי מתאריך 29.5.2011. עוד ציינתי בהחלטתי כי בהודעה זו תכלול המדינה עדכון בנוגע להחלטות שיתקבלו בישיבת התזכורת שקבועה לתיק לתאריך 30.5.2011 בבית המשפט המחוזי הנכבד וכן עדכון לגבי המועד שבו מתכוונת הפרקליטות להעיד את העד הרלבנטי לגבי המשיב 3 (מר פנחס שוורץ). כן איפשרתי לבאי-כוח המשיבים להגיב להודעה זו של המדינה.

9. בתגובתה בכתב ציינה המדינה כי תיקון מס' 8 לחוק המעצרים הינו פרי המלצתה של הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר הדין הפלילי ודיני הראיות, בראשות השופטת מ' נאור. עוד נאמר כי גם בית משפט זה ציין לא אחת בהחלטותיו כי ניסיון החיים מלמד שבתיקי פשעים חמורים מורכבים, הכוללים מספר נאשמים ורשימת עדים ארוכה – נדרש זמן שיפוטי רב החורג מהתקופה הקבועה בסעיף 61 לחוק המעצרים (תשעה חודשים), זאת גם כאשר הערכאה הדיונית פועלת ביעילות ומקדישה זמן שיפוטי רב לעניין שבפניה. המדינה מבהירה עוד כי התיקון האמור נועד לתיקים מיוחדים ומורכבים שבהם הימשכות ההליכים הינה תוצאה של: סוג העבירה, מורכבותו של התיק, ריבוי נאשמים עדים או אישומים, ולפיכך הוא מידתי, מאוזן ואיננו פוגע מעבר לנדרש בזכויותיהם של נאשמים. עוד עידכנה המדינה בהודעה זו כי בינתיים נקבעו עוד 50 דיוני הוכחות לתקופה שבין ספטמבר 2011 עד מארס 2012.

בא-כוח המשיב 3 הגיב לאמור בהודעת המדינה ושב והדגיש כי התנהלותו של המשפט באשר לראיות הדרושות לליבון המחלוקת המשפטית בעניינו של מרשו כמעט תמה.

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שמעצרם של שלושת המשיבים יוארך בשלב זה ב-90 ימים ולא ב-150 ימים, הכל כפי שאפרט ואנמק להלן.

11. קודם שארחיב בדבר הטעמים להארכת מעצרם של המשיבים אציין כבר עתה כי החלטתי שטענותיהם החוקתיות של המשיבים לגבי תיקון חוק המעצרים יידונו בנפרד – בפני אותו הרכב שידון ב-בג"ץ 2442/11 שטנגר נ' יושב ראש הכנסת, העוסק בסוגיות דומות על דרך של תקיפה במישרין, הקבוע לעת הזו לתאריך 28.7.2011. כאן המקום להדגיש כי מהלך דומה בוצע כבר בעבר על ידי בית משפט זה במסגרת הדיון ב-בש"פ 8823/07. הדיון בשאלות החוקתיות נשמע שם, בצד בירור העתירה ב-בג"ץ 2028/08. ראו: בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.2010) בפיסקה 7 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה, א' ריבלין.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל אציין פה למען הסר ספק כי בכל מה שנקבע ונאמר בהחלטתי זו– אין כדי להביע עמדה כלשהי מצידי לעניין הטענות החוקתיות שהעלו המשיבים.

12. אשר להארכת מעצרם של המשיבים – כידוע, בעת בחינת בקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים שומה על בית המשפט לבחון ראשית לכל האם כוחן של עילות המעצר בעניינם של הנאשמים לא פג בשל חלוף הזמן. בחינה שכזו במקרה שלפנינו מעלה כי התשובה לכך היא שלילית. המעשים המיוחסים למשיבים הינם חמורים ביותר ומלמדים לכאורה על מסוכנות לא מבוטלת. זאת ועוד, עדיין קיים חשש להימלטות המשיבים מן הדין ושיבוש מהלכי המשפט ועל כך מעידים יותר מכל העדים שביקשו להימנע מלהעיד וחלקם הובאו לעדות רק תחת צווי הבאה (היו אף כאלה שהוכרזו כעדים עוינים לאחר שעלו להעיד).

13. נתון חשוב נוסף שעל בית המשפט לבחון בעת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הוא, כידוע, קצב התקדמות המשפט. כפי שציינה המדינה בהשלמת טיעונה, לא אחת נאמר כי פרק הזמן שנקבע בסעיף 61 לחוק המעצרים – תשעה חודשים – איננו בהכרח רלבנטי למשפטים שבהם יש ריבוי נאשמים וריבוי אישומים. הכלל המקובל עד לתיקון חוק המעצרים היה איפוא כי בהיעדר אבחנה בחוק ביחס לסוגים שונים של עניינים ומורכבותם – שומה על בית המשפט לעשות כן במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (ראו: בש"פ 644/07 מדינת ישראל נ' נאצר, פסקאות 18-13 (לא פורסם, 20.2.2007); בש"פ 7432/07 מדינת ישראל נ' שורפי, פיסקה 4 (לא פורסם, 6.9.2007); בש"פ 3346/08 מדינת ישראל נ' אבוטבול (לא פורסם, 23.6.2008)). אף עתה, כאשר החוק תוקן מסור לבית המשפט שיקול דעת כאמור בבואו להכריע בבקשה להארכת מעצר כגון זו.

14. בקשר לאמור בפיסקה 13 שלעיל – אעיר כי משפטם של המשיבים אכן ידע עליות ומורדות בכל הנוגע לקצב התקדמותו. בתחילה אכן חלו עיכובים מסוימים ואולם לאחר מכן החל המשפט להתקדם בקצב משביע רצון, יחסית למורכבות המכלול. לאחרונה אמנם בוטלו מספר דיונים מסיבות שונות ובכללן מחלת אחד משופטי ההרכב, ואולם אינני סבור כי בשלב זה יש בכך כדי להטות את נקודת האיזון. זאת הן בשל המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבים והחשש לשיבוש הליכי משפט היה וישוחררו לחלופת מעצר והן בשל העובדה שבינתיים נקבעו 50 דיוני הוכחות נוספים לתקופה שלאחר הפגרה. אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה כי רק חלק קטן ביותר מהדיונים הנ"ל יתקיים בתקופת ההארכה הנוכחית ואולם נראה לי כי בנסיבות העניין הארכה של 90 ימים מהווה בשלב זה וכל עוד לא הוכרעו הטענות החוקתיות לגבי הארכה האפשרית ל-150 ימים, איזון ראוי בין כלל השיקולים הרלבנטיים לענייננו.

לבסוף אוסיף כי המבקשת תוכל, כמובן, לחדש בקשתה, או להגיש כל בקשה אחרת שתמצא לנכון בהתאם לתוצאות הדיון בסוגיות החוקתיות. כן שמורות למשיב 3 כל טענותיו לאחר שיסיימו להעיד עדי התביעה הקשורים בו, וזאת מבלי שאקבע מסמרות כלשהן לעתיד לגביו.

15. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה מתקבלת איפוא בשלב זה באופן חלקי ומעצרם של המשיבים יוארך ב-90 ימים, שיימנו החל מתאריך 11.6.2011, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 24018-03-10 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם. מזכירות בית משפט זה תדאג לקביעת בקשה זו לדיון בצוותא חדא עם בג"ץ 2442/11 הנ"ל, בהתאם לאמור בפיסקה 11 שלעיל.

ניתנה היום, י"ב בסיון התשע"א (14.6.2011).