עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3853/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 3853/12

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקש:

שי קסוטו

נ ג ד

המשיב:

מנהל מס ערך מוסף רחובות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"מ 1031/07 שניתנה ביום 4.4.2012 על ידי כב' השופטת ד' קרת-מאיר

בשם המבקש: עו"ד מ' גורדין; עו"ד ק' חן-סופר

החלטה

1. בית המשפט המחוזי דחה את בקשות המבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע שניתן נגדו ביום 19.2.2007 בתפ"ח 856/05 בבית המשפט המחוזי בירושלים. הבקשה, שהוגשה במסגרת הוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, נועדה לאפשר למבקש להציג ראיות לסתור את פסק הדין המרשיע (שניתן בגדר הסדר טיעון) במסגרת הליך ערעור שהמבקש הגיש על דרישת המשיב לתשלום כפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (ע"מ 1031/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו).

2. בהחלטה מיום 4.4.2012 דחה בית המשפט (השופטת ד' קרת-מאיר) את הבקשה להבאת ראיות לסתור. מכאן בקשת רשות הערעור.

3. דין הבקשה להדחות ללא צורך בתשובה, ומבלי שאתייחס לגופם של דברים, ורק מהטעם שאין מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה בטרם יסתיים ההליך בבית משפט קמא.

4. אין ספק כי להחלטה האמורה משמעות רבה בגדר ההליך שהמבקש הגיש לבית המשפט המחוזי. אלא שזה אינו המבחן שיש להפעילו כשנבחנת בקשה למתן רשות לערער. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע, כי רשות ערעור תינתן רק אם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". במקרה דנן לא התקיימו התנאים למתן הרשות. יתרה מכך, המבקש כלל לא נימק בבקשתו מדוע ראוי ליתן רשות ערעור בטרם הסתיים ההליך בבית משפט קמא. מדובר בהחלטה שראוי יהיה לבחנה במסגרת הערעור על פסק הדין, ככל שיוגש, לרקע מכלול נתוני התיק וכלל ההנמקות שבפסק הדין. אין לפנינו מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו, ככל שכך יוחלט, במסגרת הערעור על פסק הדין. גם הדיון בבית משפט קמא לא צפוי להיות ממושך או מורכב במיוחד, ויתכן שנוכח הגשת פסק הדין המרשיע הדיון יסתיים עד מהרה.

יש לזכור, כי הכלל הוא, שכל ההשגות על ההחלטות הניתנות במהלך ניהול ההליך תרוכזנה בערעור על פסק הדין. לכלל זה יש חריגים, שעיקרם מצבים בהם אי בחינת ההחלטה על-ידי ערכאת הערעור עלולה ליצור מצב שכבר לא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין (ראו: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל (לא פורסם, 20.5.2012)).

כאמור, במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות שתצדקנה לסטות מהכלל, ואף לא נטען כי הן מתקיימות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ח' בסיון התשע"ב (‏29.5.2012).