עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3597/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3597/12

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. אהרון בראנס

2. שלמה הרי עזרן

3. דוד שבת

בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: י"ח באייר התשע"ב (10.5.2012)

בשם המבקשת: עו"ד יורם הירשברג

המשיבים 1 ו-3: בעצמם

המשיב 2: עו"ד אלי מויאל; עו"ד דוד יפתח

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-150 יום, בהתאם לסעיף 62(ב) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 18.5.2012 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 38119-03-11 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם. זוהי בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. המשיבים חשודים בביצוען של עבירות מס רבות וחמורות; לפי האמור בבקשה פרשת התביעה בתיק צפויה להסתיים בחודש זה (מאי 2012), ונכון לעכשיו קבועים 46 מועדי הוכחות נוספים בתיק, עד סוף השנה האזרחית.

כתב האישום

2. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום מתוקן בבית משפט השלום בבאר שבע, המייחס להם שורה ארוכה של עבירות מס חמורות, אשר התנהלו בשיטתיות, בהיקף גדול, לאורך פרק זמן ממושך, בתכיפות ובסכומי עתק. עיקר העבירות בוצעו בין 2008 ל-2011. על פי כתב האישום, המשיבים העלימו מס המסתכם בכמליארד ₪, באמצעות קיזוז מס תשומות על ידי חשבוניות פיקטיביות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, דיווחים כוזבים, מרמה ועוד. המשיבים אף סייעו לפי הנטען לאחרים לנהל פנקסי חשבוניות כוזבים, נמנעו מהגשת דוחות מס שנתיים, לא הגישו דוחות במועד, וסירבו להתייצב לחקירה ברשויות המס. זאת עשו בחברות בהן היו רשומים כמנהלים, בחברות הרשומות על שמן, ואף בחברות אשר אין להם כל זיקה משפטית אליהן. בנוסף עשו המשיבים שימוש בחברות נוספות, תוך זיוף מסמכים ומצגי שווא שהם פועלים בשם חברות אלו, מבלי שבעלי החברות או מי מטעמם ייפו את כוחם ולעשות כן. חלק מעבירות בוצעו יחד עם חשודים אחרים. הרשת שהקימו המשיבים ניהלה סחר ענף בחשבוניות מס שאין מאחוריהן עסקאות אמת, בתחומים רבים ולכל דורש. העבירות שביצעו המשיבים הן על סעיפים רבים לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש], וחלק גדול מהן בוצעו בנסיבות מחמירות. לפי הנטען בכתב האישום, התנהלותם האמורה של המשיבים הסבה נזקים עצומים לקופת המדינה.

הליכי המעצר

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. עילות המעצר שפורטו בבקשה היו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט או העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת, וכן חשש שהמשיבים יסכנו את בטחונו של אדם או בטחון הציבור. בעניינם של המשיבים הגיש שירות המבחן תסקירי מעצר, מהם עלה כי יש סיכון בהתנהגותם של המשיבים ואין אפשרות לשחררם לחלופת מעצר, כמפורט להלן.

המשיב 1 מרצה כיום עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, החל מיום 20.2.2011, בגין עבירות של זיוף ומרמה בנסיבות מחמירות. היות שהמשיב שוהה במאסר לא נתבקש שירות המבחן לבחון חלופות מעצר בעניינו.

המשיב 2, כפי שעלה מתסקיר המעצר, נהג במהלך השיחה עם שירות המבחן בתחכום, תוך שהוא מטשטש את עברו הפלילי ואיננו לוקח אחריות על מעשיו. שירות המבחן קבע כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו היא גבוהה, ולא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר.

גם באשר למשיב 3, התרשם שירות המבחן כי הוא פועל בדפוסים של מרמה, תוך רגישות לירידה במעמדו הכלכלי, וכי יש סיכון גבוה להתנהגות עתידית פורצת חוק. על כן גם ביחס למשיב 3 לא המליץ שירות המבחן על חלופת מעצר.

ביום 23.5.2011 הורה בית משפט השלום בבאר שבע (סגן הנשיא אבו-טהה), לאחר שקיים מספר דיונים, על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. בקשותיהם של המשיבים 2 ו-3 לערור על ההחלטה, וכן בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחו. ביום 16.11.2011 הורה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 יום נוספים, תוך שהוא עומד על ניסיונותיהם השונים של המשיבים לעכב את התנהלות משפטם: בית משפט השלום פינה מיומנו מועדים רבים לצורך שמיעת הראיות, אולם המשיבים הגישו בקשות שונות להחלפת ייצוג, לפסלות שופט ולדחיית מועדי דיונים שנקבעו לתיק. כתוצאה מכך נגרמו עיכובים רבים בדיון בתיק (לפירוט ראו ההחלטה האמורה מיום 16.11.2011, ב-בש"פ 8252/11).

פרשת התביעה בתיק החלה ביום 4.12.2011. בית המשפט קיים שורה ארוכה של ישיבות במהלך החודשים דצמבר 2011 וינואר 2012. בישיבות אלו הרבו המשיבים להפריע לניהול התקין של המשפט. יתר על כן, המשיבים פנו פעם אחר פעם לבית המשפט בבקשות נוספות להחלפת ייצוג ובבקשות להאט (!) את קצב הדיונים, באופן שעיכב משמעותית את התקדמות ההליך. כפי שציין השופט ס' ג'ובראן בהחלטה נוספת מיום 16.2.2012 ב-בש"פ 1237/12, עדות לרצונם של המשיבים בעיכוב הליכי המשפט עולה מאמירתו המפורשת של המשיב 1 כי "אני מבקש דיון אחד בשבוע, ואז בית המשפט העליון יהיה חייב לשחרר אותנו ואז יהיה משפט הוגן" (פרוטוקול הדיון מיום 19.12.2011). מכל מקום, בהחלטתו האמורה מיום 16.2.2012 נענה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) באופן חלקי לבקשת הארכת מועד נוספת שהגישה המדינה, והאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 יום נוספים (יצוין, כי בקשתה של המדינה הייתה להארכת מעצר של 150 ימים).

הבקשה השלישית להארכת מעצר

4. בבקשתה הנוכחית מבקשת המדינה כי מעצרם של המשיבים יוארך בשלישית, והפעם ב-150 יום. מן הבקשה עולה כי המשיבים ממשיכים במאמציהם לעכב את התנהלותו של ההליך המשפטי. כך, ביום 11.3.2012 ביקשה המדינה להוסיף מועדי דיונים בתיק, בעוד המשיבים כולם התנגדו לבקשה. בהחלטה שניתנה בבקשה זו נקבע כי נוכח התנגדות המשיבים, ימי הדיונים יוארכו, אך לפי שעה לא יתווספו מועדים חדשים. ביום 19.3.2012 ביקש המשיב 1 לפטר את סנגורו באופן סופי, וביום 20.3.2012 הורה בית משפט השלום על שחרור הסנגוריה מייצוג המשיב 1. בקשה דומה הגיש המשיב 3 ביום 20.3.2012, ולמחרת היום ביקשו סנגוריו לשחרר עצמם מן הייצוג עקב מכתב ששלח להם בו איים עליהם כי יגיש תלונה ללשכת עורכי הדין. ביום 16.4.2012 ניתנה החלטה המשחררת את הסנגוריה מייצוגו של המשיב 3. ביום 26.3.2012 ביקשו המשיבים 1 ו-3 כי בית המשפט יפסול את עצמו, בקשה שנדחתה על ידי השופט ע' רוזין. ערעור על ההחלטה לנשיא בית משפט זה נדחה אף הוא (ע"פ 2622/12 בן שלום נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.4.2012)). בדיון שהתקיים ביום 27.3.2012 עמדו המשיבים על חקירת כל עדי התביעה, עד החוקרים הזוטרים ביותר, מה שהביא להארכת שלב ההוכחות. בנוסף, המבקשת מפנה למקומות רבים בפרוטוקולי הדיונים, המצביעים על יחס מזלזל של המשיבים לבית המשפט.

עד כה נשמעו מרבית עדי התביעה, והעדים האחרונים יישמעו להערכת התביעה עד ליום 16.5.2012. זאת, לאחר שהמדינה ויתרה על 62 עדים, וככל הנראה תוותר על כ-65 עדים נוספים. עד לפקיעת צו המעצר מתוכננות שתי ישיבות נוספות ב- 15.5.2012, וב-16.5.2012. לאחר מכן מתוכננים 42 מועדי דיון נוספים, בקצב של יומיים בשבוע, עד ליום 31.12.2012.

המבקשת טוענת כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים, מאותן סיבות אשר עלו בבקשותיה הקודמות למעצר המשיבים – מסוכנותם הנלמדת מהעבירות המיוחסות להם ומעברם הפלילי וכן חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט או העלמת רכוש, אשר נתמך, לטענתה, בתשתית ראייתית של ממש. לצד זאת, טוענת המבקשת כי מהלכיהם של המשיבים לשיבוש הליכי המשפט נעשו במכוון בכדי לדחות את מועדי הדיון ולהוביל לשחרורם לחלופת מעצר. משכך, לא ראוי כי יזכו המשיבים מהתנהגותם הלא ראויה במהלך המשפט. בנוסף, המבקשת טוענת כי חלופת מעצר תאפשר למשיבים להמשיך בפעילותם העבריינית, שהיא פשוטה לביצוע וקשה לגילוי, וזאת אין לאפשר להם.

המשיבים 1 ו-3 שטענו לעצמם והמשיב 2 באמצעות באי כוחו התנגדו לבקשה. באי כוח המשיב 2 טענו כי נקודת האיזון השתנתה, בפרט כשמדובר בעבירות רכוש.

דיון והכרעה

5. שניים מהמשיבים (המשיבים 1 ו-3) פיטרו את סנגוריהם. רק המשיב 2 נשאר מיוצג. מעיון בחומר שהוגש עם הבקשה, אך גם מקטעי פרוטוקול שהגישו המשיבים 1 ו-3, עולה כי בית משפט השלום עשה כמיטבו לנהל את הדיון בתנאים בלתי אפשריים, ותוך הפרעות בלתי פוסקות. בית המשפט הציע לקיים דיונים גם בפגרה ובפגרות החגים, אך הצעתו נדחתה. הוא הורה על שמיעת הדיונים בשעות ארוכות. החלטתו המפורטת של בית המשפט מיום 1.4.2012 מדברת בעד עצמה. המשפט אכן התארך אך הדבר נובע במידה רבה מהתנהלות הנאשמים ועל כן, אין להם אלא להלין על עצמם. נראה כי מטרת המשיבים היא ליצור סחבת ש"תאלץ" את בית המשפט לשחררם. עליהם להבין כי "טרפוד" ההליך לא יצלח. המשפט מתקדם, נוכח האילוצים שהציבו המשיבים, בקצב איטי.

כאמור, בית המשפט הציע לקיים דיונים בפגרה והצעתו נדחתה. אנו נמצאים עתה כחודשיים לפני תחילת הפגרה.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכל הנימוקים שעלו גם בהארכות המעצר הקודמות אני נעתרת לבקשה, אם כי לא ל-150 הימים המבוקשים אלא ל-110 יום שתחילתם ביום 18.5.2012.

ניתנה היום, ‏י"ט אייר, תשע"ב (11.5.2012).