עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3433/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 3433/11

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אברהים נאסר

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ה' באייר התשע"א (9.5.2011)

בשם המבקשת: עו"ד א' גולדשטיין

בשם המשיב: עו"ד א' ג'לג'ולי

החלטה

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

רקע עובדתי לפי כתב האישום

1. ביום 8.8.2010 בשעה 20:45 או בסמוך לכך נסע המתלונן ברכבו בכביש מספר 24 בטירה. באותה העת נסע המשיב ברכבו בנתיב הנגדי מול המתלונן ביחד עם שני אחרים שזהותם אינה ידועה למבקשת (להלן: האחרים). המתלונן אשר הסתנוור מהאורות הגבוהים של רכבו של המשיב הבהב לו כדי שינמיך את האורות. בתגובה ביצע המשיב פניית פרסה ועקב אחרי רכב המתלונן. בהמשך, כאשר עצר המתלונן את רכבו, יצא המשיב מרכבו ביחד עם האחרים. המשיב פתח את דלת רכבו של המתלונן, הוציא את מפתחות רכבו של המתלונן מן המתנע וכבה את הרכב. בהמשך הכה המשיב את המתלונן באגרופים בפניו כשהוא ישוב ברכבו, כאשר באותו זמן תקפו אותו האחרים מאחור. בהמשך משך המשיב עם האחרים את המתלונן מרכבו לכביש, ואז דרכו עליו ובעטו ברגליו. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלונן חבלות של ממש. באותו היום בסביבות השעה 23:00 מסר המתלונן תלונה נגד המשיב. למחרת, ביום 9.8.2010 בסמוך לשעה 12:00 נערך עימות בין המתלונן לבין המשיב בתחנת משטרת טייבה. במהלך העימות, לאחר שהמתלונן אמר למשיב מספר פעמים כי הוא זיהה אותו, פנה המשיב למתלונן ואמר לו שיגיד כי לא זיהה אותו, כי התבלבל וכי לא הוא תקף אותו. בגין המתואר לעיל הואשם המשיב בשני אישומים: באישום הראשון הואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובאישום השני הואשם בהדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

הליכים קודמים

2. ביום 11.8.2010 הוגש לבית משפט השלום בכפר-סבא כתב האישום האמור נגד המשיב ובד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. ביום 18.8.2010 קיבל בית משפט השלום (השופטת ר' קרלינסקי) את הבקשה האמורה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בהחלטת בית משפט השלום נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב וכי מתקיימת עילת מעצר נוכח מהות העבירות והחשש לשיבוש הליכי משפט מכוח האישום השני. עוד נקבע כי למשיב עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות וכי ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום עת היו תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה בגין עבירות אלימות. כמו כן נקבע כי טיב ואופן ביצוע המעשים נשוא כתב האישום מעידים על מסוכנות גבוהה ביותר. המשיב הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום וביום 21.9.2010 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת הבכירה נ' אהד) את עררו. בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום לא שגה כאשר הגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה ואף ציין שמדובר בראיות מוצקות. עוד נקבע כי נוכח עברו הפלילי של המשיב והמאסרים המותנים שהושתו עליו לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של חלופת מעצר, ועל כן אין לשלוח אותו לקבלת תסקיר, שכן לפי הפסיקה "אין לבחון חלופה קונקרטית במקום שרעיונית אין מקום לחלופת מעצר".

טיעוני המבקשת

3. תחילה מפרטת המבקשת – באמצעות באת כוחה, עו"ד אפרת גולדשטיין – את מהלך הדיונים בתיק העיקרי. לטענתה, ביום 16.8.2010 הסתיימה ההקראה, אולם טרם החל משפטו של המשיב, וזאת עקב דחיות שונות שהתבקשו על ידי בא כוחו, בשל כך שהמשיב לא הובא לאחד הדיונים שנקבעו בעניינו ועקב אי התייצבותם של עדי תביעה אשר זומנו להעיד. עוד מציינת המבקשת כי לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 8.5.2011 לא התייצבו המתלונן ואביו (שהם העדים האחרונים שטרם העידו) לעדותם ובעקבות כך הוצאו להם צווי הבאה ונקבע מועד דיון נוסף ליום 13.6.2011. המבקשת טוענת כי הינה מודעת לקצב ניהול המשפט שאינו משביע רצון, אולם כאמור לעיל כעת ההליך קרוב לסיומו.

4. לגופו של עניין טוענת המבקשת כי נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על מסוכנותו הרבה של המשיב ועל החשש לשיבוש הליכי משפט, אשר לא קהו בחלוף הזמן. עוד לטענתה, מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות של חבלה כשהעבריין מזוין, החזקת נשק שלא כדין, פציעה ותקיפת שוטר. כמו כן מציינת המבקשת כי המשיב ריצה מאסרים בפועל וביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בעת שמאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו.

תגובת המשיב

5. המשיב טוען – באמצעות בא כוחו, עו"ד איהב ג'לג'ולי – כי נוכח אי התייצבותם של המתלונן ואביו לעדותם יש לבחון כעת אפשרות של שחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים ולא להמתין למועד הדיון שיתקיים ביום 13.6.2011. עוד לטענת בא כוח המשיב, מהתרשמותו מצפייה בקלטת העימות בין המתלונן לבין המשיב עולה כי הדברים שאמר המשיב למתלונן כלל אינם מהווים הדחה בחקירה.

דיון והכרעה

6. אין חולק כי מן המשיב נובעת מסוכנות רבה, וזאת מהטעמים הבאים: נסיבות ביצוע העבירות; עברו הפלילי של המשיב בעבירות אלימות אשר רלוונטי למקרה דנן; וביצוען לכאורה של העבירות המיוחסות לעיל על ידי המשיב עת תלויים ועומדים כנגדו מאסרים מותנים ברי הפעלה. זאת ועוד, עקב עבירת ההדחה בחקירה אשר מיוחסת למשיב והתמיהה העולה מאי התייצבותם של המתלונן ואביו למתן עדותם, נראה כי קיים גם חשש מובנה לשיבוש הליכי משפט. מנגד, אין להתעלם מהיות המשיב עצור מזה כתשעה חודשים ומהתמשכות ההליכים בעניינו, אם כי זו נבעה הן בשל דחיות שהתבקשו על ידי בא כוחו והן בשל נסיבות שאינן תלויות בו. עם זאת, נראה כי צווי ההבאה שהוצאו למתלונן ולאביו מהווים משום שינוי נסיבות ממשי אשר יכול שיתרום להתקדמות ההליך המשפטי לקראת סיומו המיוחל.

נוכח האמור לעיל סבורני כי האיזון הראוי במקרה דנן הוא לקבל את בקשת הארכת המעצר באופן חלקי בלבד, כך שמעצרו של המשיב יוארך בתקופה קצובה בלבד. נוכח זאת הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ממועד החלטתי זו.

ניתנה היום, ‏ה' באייר התשע"א (9.5.2011).