עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 323/13

בבית המשפט העליון

 

רע"א  323/13

 

לפני:  

כבוד השופט צ' זילברטל

 

המבקש:

עלואן שאדי

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. חמדאן עלאא

 

2. כלל חברה לביטוח בע"מ

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי  בחיפה מיום 1.1.2013 בת"א  56140-10-12 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד פ' סלאמה

 

החלטה

 

 

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 1.1.2013 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) בת"א 56140-10-12, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה 2 (להלן: המשיבה), לעכב תשלום פיצויים בהם חויבה במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

 

1.        המבקש היה מעורב בתאונת דרכים, אשר בעקבותיה הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נגד המשיבה, היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע, ושהיה נהוג על-ידי המשיב 1 (ת"א 13780-05-09). בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, התגבש בין הצדדים הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.10.2012 (להלן: פסק הדין המוסכם). על-פי הסכם הפשרה התחייבה המשיבה לשלם למבקש סכום כולל של 837,500 ש"ח.

 

2.        זמן קצר לאחר מכן, הגישה המשיבה תובענה לביטול פסק הדין המוסכם, וזאת מן הטעם שבמשא ומתן לגיבוש הסכם הפשרה המבקש "הסתיר באופן מכוון את העובדה שהוא מקבל קצבה מיוחדת מהמוסד לביטוח לאומי תוך כדי הטעיה, יצירת מצג שווא ומתוך כוונה לקבל דבר במרמה ו/או לזכות בעושר ולא במשפט". לצד התביעה, הגישה המשיבה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין המוסכם.

 

3.        בית משפט קמא קיבל, חלקית, את בקשת המשיבה, בכך שהורה על עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי המתחייב מפסק הדין המוסכם, למעט סכום של 100,000 ש"ח. ראשית נקבע, כי לא ניתן לבטל את סיכויי התביעה. בהקשר זה נדחתה טענת המבקש, לפיה סיכויי התביעה נמוכים מאחר שזו מבוססת על מסמכים אשר המשיבה אינה רשאית להציגם שכן אלה שימשו במשא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים. הוסבר, כי מקום בו נטען, כי הצדדים הגיעו להסדר בהסתמך על מרמה או הטעייה, מתקיים החריג לכלל שלפיו מסמכים מסוג זה הם, ככלל, חסויים. לעניין מאזן הנוחות נקבע, כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש קיים חשש שהמשיבה תתקשה להיפרע ממנו אם תתקבל תביעתה.

 

           כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

 

4.        בבקשה חוזר המבקש על הטענה, כי המשיבה עושה שימוש, שלא כדין, במסמכים ובתמלולי שיחות מתוך המשא ומתן שהתנהל ביניהם. עוד נטען, כי סיכויי התביעה אינם גבוהים מאחר שלא עלה בידי המשיבה להוכיח כי המבקש הסתיר במכוון את העובדה שהוא זכאי לקצבה מיוחדת. הוסבר, כי המבקש לא ציין את זכאותו לקצבה זו מאחר שאינו יודע להבחין בין הקצבאות השונות להן הוא זכאי. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי בהחלטתו לא התייחס בית המשפט לטענות המבקש לגבי הכנסותיו ונכסיו.

 

5.        לאחר העיון בטענות המבקש החלטתי שאין מקום ליתן למבקש רשות לערער, זאת אף בלי שיהא צורך לבקש תשובה. הלכה היא, שבית משפט זה אינו מתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים, נושא שלגביו קיים לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, אלא במקרים בהם נמצא צידוק מיוחד להתערבותו (ראו, למשל, רע"א 2497/01  אפרופו בע"מ  נ' קפה קונוסר בע"מ (4.6.2001)), כגון כאשר מדובר בטעות מובהקת ובמיוחד כשבעקבותיה נוצר מצב בלתי הפיך. כפי שיפורט, אינני סבור שבהחלטת בית משפט קמא נפל פגם שיצדיק את התערבותנו.

 

           כידוע, שניים הם השיקולים שיש לבחון בטרם הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, במובן זה שעל מבקש עיכוב הביצוע הנטל להוכיח שביצוע פסק הדין עלול להסב לו נזק בלתי הפיך, כאשר שיקול מאזן הנוחות מהווה על-פי רוב "אבן הבוחן" המרכזית להכרעה בבקשה. בפרט נכונים הדברים, כאשר, כבענייננו, מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין כספי.

 

           הטענה המרכזית שבפי המבקש באשר לסיכויי התביעה, היא שבית משפט קמא ביסס את קביעתו בעניין זה על ראיות חסויות. בלי שאטע מסמרות, אינני סבור, כי יש בטענה זו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעת המשיבה. עיון בבקשת המשיבה לעיכוב ביצוע מגלה שתביעתה אינה מבוססת אך על אותם מסמכים ושיחות לגביהם טוען המבקש שהם חסויים, אלא גם על מסמכים נוספים שהוגשו במסגרת ההליך המשפטי אשר התנהל בין הצדדים, כך שגם אם ייקבע בסופו של יום שאין מקום להגיש את אותם מסמכים, ואיני רומז שכך יש לנהוג, אין הכרח שהדבר יביא לדחיית התביעה.

 

           לעניין מאזן הנוחות, לא מצאתי פגם באופן בו איזן בית משפט קמא בין צרכי המבקש לבין האינטרסים של המשיבה. כזכור, בית משפט קמא קבע כי מאזן הנוחות מטה את הכף לעיכוב ביצוע פסק הדין (ברובו) וזאת בשל החשש שהמשיבה תתקשה להיפרע מן המבקש ככל שתביעתה תתקבל. בבקשה לא עלה בידי המבקש להפריך חשש זה, זאת חרף טענותיו הכלליות לגבי רכוש פוטנציאלי וחסכונות שברשותו, שכלל לא ברור כיצד והאם ניתן יהיה לממש במידת הצורך. זאת ועוד, יש לזכור שמדובר בפיצויי בגין נזקי גוף ויש להניח שחלק משמעותי מהפיצוי מתייחס לנזקים שיתגבשו בעתיד. גם לא נטען, כי כלל הסכום שעוכב נחוץ למבקש בתקופה שעד להכרעה בתובענה.

 

6.        סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשע"ג (‏3.3.2013).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13003230_L01.doc   שפ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon