עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2620/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                                                                              

 

 

 

 

1.        בעתירה שלפנינו מלין העותר על ההחלטה להפסיק את הליך גיוסו למשטרת ישראל בשל ניגוד עניינים. 

 

2.        דין העתירה להידחות על הסף, לנוכח קיומו של סעד חלופי. צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"א - 2010 (להלן: הצו) הורה על הוספת פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק). בהתאם לפרט 37, הסמכות לדון בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, מלבד החלטה הנוגעת למינוי מפכ"ל המשטרה, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. סעיף 93א(א) מחריג את העניינים הקבועים בו מגדר התובענות הנדונות בבתי הדין לעבודה, כאשר לפני שנחקק הצו נדונו עניינים אלה בבג"ץ, וכעת הם יכולים להיות נדונים גם בבית המשפט לעניינים מנהליים. כך קובע הסעיף:

 

"תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969".

 

3.        לטענת המשיבים, אמנם 'גיוס למשטרה' איננו נזכר במפורש בסעיף 93א(א) כאמור, אולם נכון לפרש את המונח 'קביעת שוטר לתפקיד' המצוין בסעיף כמחזיק בתוכו גם את הליך הגיוס, שכן כבר בעת גיוסו נקבע הלכה למעשה התפקיד אותו ימלא השוטר לעתיד בשורות המשטרה. זאת ועוד, לטענת המשיבים, ברקע התיקון עמדה בין היתר ביקורת שיצאה מלפני בית משפט זה, אשר קרא לשינוי המצב ששרר עובר להוספת פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק (בג"ץ 6651/05 רס"ן שפירא נ' ראש אכ"א (ניתן ביום 26.1.2006)).

 

4.        אכן, הליך הגיוס למשטרה נכנס לגִדרו של סעיף 93א(א) ועל כן גם בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון באשר אליו. ראשית, כפי שציינו המשיבים, לפני הוספת פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק, הליך גיוס שוטרים נדון בבג"ץ ולא בבית הדין לעבודה ועל כן הוא בא בגדר סעיף 93א(א) (בג"ץ 4360/94 טאטור נ' שר המשטרה, פ"ד נ(2)560; בג"ץ 1227/00 נתן נ' משטרת ישראל (ניתן ביום 7.6.2000)). שנית, מרבית העניינים הנוגעים להעסקתם של שוטרים כלולים בגדרי סעיף 93א(א) ונדונים בבית המשפט לעניינים מנהליים, גם כאלה הנוגעים לתפקידים בכירים במשטרה, ולכן יש טעם בפרשנות שלפיה גם הליך הגיוס ייכלל בגדר הסעיף. מגמה זו של פרשנות מרחיבה לתחולתו של סעיף 93א(א) כבר באה לידי ביטוי בפסיקתו של בית משפט זה, בקובעו כי יש לראות החלטה בעניין גריעת מתנדב משורות המשמר האזרחי כהחלטה בדבר "פיטוריו מן החיל" או "שחרורו מן השירות", עניינים המנויים בסעיף 93א (בג"ץ 2294/11 דראושה נ' ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי (ניתן ביום 23.5.2011)).

 

5.        אשר על כן, לנוכח קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים, נדחית העתירה בזאת על הסף.

 

           בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. 

 

           ניתן היום, כ"א בסיון תשע"ב (11.6.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12026200_O02.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il