עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1898/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"א 1898/12 - א'

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשים:

1. מרכז המתנות 2006 בע"מ

2. דקר עזר

נ ג ד

המשיבים:

1. קארשי אינטרנשיונל בע"מ

2. עמי מוצרי נוי בע"מ

3. שלומי נחיאסי

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"א 3402-09 מיום 15.1.2012 שניתן על ידי כבוד השופט י' שפירא

בשם המבקשים: עו"ד אהרן הרניק

בשם המשיבה 1: עו"ד איל פלום

בשם המשיבים 2-3: עו"ד יעקב קלדרון

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין. בפסק הדין מושא הבקשה נקבע בין היתר כי המבקשים (ונתבעים נוספים, שהם המשיבים 3 ו-4 בבקשה בפני) הפרו את זכויות היוצרים של המשיבה 1 בסדרה ייחודית, בלעדית וחדשנית של כיסויים לחלה. נקבע כי הם ביצעו נגד המשיבה 1 עוולת גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. עוד צוין בפסק הדין כי בכתב התביעה ביקשה המשיבה 1 צו למתן חשבונות וכן מתן אישור לפיצול סעדים, אשר יאפשר לה לתבוע את מלוא נזקיה, לאחר שתגלה את העובדות הרלוונטיות במהלך בירור התביעה ועקב צו למתן חשבונות. בפסק דינו, נתן בית המשפט המחוזי (השופט י' שפירא) צו מניעה קבוע המורה למבקשים להימנע מלהפיץ, לשווק, למכור, לפרסם, להעתיק או לחקות את סדרת הכיסויים לחלה (הכל בהתאם לנוסח המפורט בצו). כן נעתר בית המשפט המחוזי לסעד המבוקש בענין מתן חשבונות ופיצול סעדים וקבע כי הנתבעים יגישו למשיבה 1 חשבונות, בתצהיר, בכל הנוגע לכמויות ולהיקף המסחר שנעשה במוצרים המפרים, וזאת תוך 90 ימים מיום מתן פסק הדין. כן נפסקו הוצאות לטובת המשיבה 1.

2. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין וכדרישת הדין, הם פנו, לפני הגשת בקשה זו, בבקשה לעיכוב ביצוע הסעד בענין מתן חשבונות בבית המשפט המחוזי. השופט שפירא דחה את הבקשה. הבקשה לעיכוב ביצוע שבפני מופנית, גם היא, אך כלפי הסעד בענין מתן חשבונות. לטענת המבקשים, תביעה כספית שתגיש המשיבה 1 לא תשמע בטרם יינתן פסק הדין בערעור על פסק הדין בענין מתן חשבונות. לענין זה מסתמכים הם על ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב(1) 541 (1988).

באותה פרשה בית המשפט קיבל בקשות לסעד הצהרתי ולפיצול סעדים, כדי לאפשר למבקשת שם להגיש תביעה לפיצויים. בעוד הערעור על פסק הדין היה תלוי ועומד, הגישה המבקשת שם תביעת פיצויים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי החליט למחוק את התביעה על הסף, בנימוק שכל עוד לא הגיע הדיון הראשון בענין הסעד הראשי לקצו, לא ניתן לעתור לסעד נוסף. בית המשפט העליון קיבל את הערעור באותה פרשה, כי לא היה מקום למחוק את התביעה; עם זאת, נקבע כי צדק בית המשפט המחוזי כי אין מקום לדון בתביעת הפיצויים עד הכרעה סופית ומחייבת בענין ההליך הראשון.

בענייננו, על בסיס הטענה שתביעת פיצויים לא תתברר עד ההכרעה בערעור על פסק הדין בענין הפרת זכויות המשיבה 1, טוענים המבקשים כי אין בעיכוב ביצוע הצו בענין מתן חשבונות כדי לפגוע במשיבה 1. עוד טוענים המבקשים כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע יפגע הדבר פגיעה בפרטיות המבקשת 1 ויחשוף סודות עסקיים ומסחריים שלא לצורך, לרבות נתוני מכירות, רווחים, שיטות תמחור, קשרים עסקיים, ספקים, היקפי פעילות וכיוצ"ב. נטען כי מדובר בנזק בלתי הפיך או כזה שיהיה קשה לתקנו במידה והערעור יתקבל. נוכח האמור – כך טענת המבקשים – בתי המשפט נוהגים להיעתר לבקשות לעיכוב ביצוע של מתן חשבונות.

המבקשים מפרטים בבקשה שורה של טענות המופיעות בערעורם, וטוענים כי סיכויי הערעור גבוהים דיים על מנת להצדיק עיכוב ביצוע צו מתן החשבונות.

3. בתגובתה, טוענת משיבה 1 כי אם לא יינתנו החשבונות כעת, הדבר יאפשר למבקשים להעלים ראיות, להסתיר נתונים ולטעון לאובדן הדברים. כך, בעוד מספר שנים, כאשר יסתיימו הליכי הערעור, בלתי אפשרי יהיה להתחקות אחר המוצרים המפרים, תוך ריקון מתוכן של הצו למתן חשבונות והתביעה לפיצוי על פיו. לטענת המשיבה 1 אין כל הצדקה לעכב את ביצוע צו מתן החשבונות תוך פגיעה ביכולתה לאמת את העובדות שיינתנו בו. לטענת המשיבה 1, נוכח כעשרים שנים שבהן שיווקה המבקשת 1 את מוצרי המשיבה 1, כל מערך השיווק וקשרי המסחר של המבקשת 1 מוכרים היטב למשיבה 1. לטענת המשיבה 1, "אין לקשור בין עיכוב דיון של תביעה חדשה אם וככל שתוגש כזו, לבין עיכוב ביצוע של פסק הדין". לטענת המשיבה 1 אין ברשות המבקשת 1 כל מידע סודי שאינו מוכר לה כבר, לרבות המסמכים הנוגעים ליבוא, ספקיה ולקוחותיה של המבקשת 1. זהות האדם הסיני שייצר את המוצרים אינה חשובה, והמשיבה 1 מסכימה כי שמו יימחק מהמסמכים. רשימת חנויות היודאיקה בישראל מוכרת לה היטב, ומחירי המוצרים הוצגו במהלך הדיון. מכאן שאין כל נתון סודי שעומד להיחשף, למעט היקף ההפרה של המבקשים. בענין סיכויי הערעור מטעימה המשיבה 1 כי בטרם מתן פסק הדין הוצא צו מניעה זמני נגד המבקשים בקשר למוצר מושא ההליך, ובקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה.

4. המשיבים מס' 2 ו-3, שהיו הנתבעים הנוספים בתביעה, השאירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

5. הגעתי לכלל מסקנה כי בתנאי שתצהיר מתן החשבונות שעליו הורה בית המשפט המחוזי יופקד בכספת בית משפט זה (ראו והשוו ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד לט(3) 525, 532 (1985)), יש מקום לעיכוב הביצוע המבוקש, במובן זה שהתצהיר לא יימסר למשיבה 1. בהחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי, ביקש השופט י' שפירא לאבחן בין פרשת מרקוביץ לבין נסיבות הפרשה שבפנינו; אולם, לדעתי אין צורך להכריע בשאלה אם הדיון בתביעה כספית עתידית (אם תוגש) יידחה אם לאו. אף אם אניח שתוגש תביעה כזו וכי הדיון בה לא יידחה (ואיני מביעה כל דעה בסוגיה זו), אין מקום לחייב את המבקשים לפתוח בפני המשיבה 1 את ספריהם עד שחובתם לעשות כן תהיה חלוטה. אבאר.

6. המשיבה 1 היא שבחרה שתביעתה (מעבר לצו המניעה הקבוע) לא תהיה תביעת פיצויים, אלא תביעה למתן צו חשבונות (תוך מתן אישור לפיצול סעדים). המבקשים מערערים על פסק הדין בו ניתן צו למתן חשבונות, ואם לא יעוכב ביצועו של צו זה, יהיה בכך כדי לשים לאל את זכייתם בערעור בענין זה, אם אמנם יזכו בו (ראו ע"א 8935/01 פרידמן נ' כונס נכסים זמני של מוביילקום תקשורת בע"מ, פ"ד נו(2) 769, 772 (2002) ואסמכתאות שם). יפים לענייננו, בשינויים המחויבים, דברי השופטת מ' בן-פורת ב-המ' 103/81 (ע"א 23/81) הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה(2) 666, 672 (1981), לפיהם: "כל עוד לא נקבעה לאשורה בערכאת הערעור טענת ההפרה של זכויות יוצרים, אין לאלץ את המבקשים לפתוח את ספרי החשבונות והנהלת הפנקסים לפני המשיב." כאשר קיים קושי בהחזרת המצב לקדמותו כי אז די גם בקיום סיכוי כלשהו לערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה מושא הערעור ואין הכרח בקיום סיכוי טוב לכך (ראו שתי ההחלטות הנזכרות לעיל). בצד השני של מאזן הנוחות – והדברים נכונים על דרך קל וחומר בהנחה שיופקד תצהיר מתן החשבונות בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בכספת בית משפט זה – אין חשש לנזק ממשי למשיבה 1 (ראו והשוו הנסיבות ב-בש"א 219/96 (ע"א 218/96) ישקר בע"מ ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד מט(5) 284, 289 (1996)). המשיבה 1 עצמה הרי טוענת כי יש בידה את כל המידע הרלוונטי לגבי פעילות המבקשים בקשר למוצר – לרבות מחירים, ספקים וחנויות – למעט הכמויות. כך, לכאורה, אף ללא מתן החשבונות יש בידי המשיבה 1 לערוך, כבר כעת, בדיקה מול הגורמים הללו בענין היקף פעילות המבקשים בקשר למוצר. ודוק: ממילא אין בתצהיר מתן החשבונות כדי להבטיח כי המשיבה 1 תצליח לאמת את הנתונים בו מול צדדים שלישיים כבר כעת. או שצדדים שלישיים יהיו מוכנים לשתף עמה פעולה ולמסור לה מידע לגבי הכמויות, או שהם לא יהיו מוכנים לעשות כן. גם אם יומצא תצהיר של המבקשים בענין זה לא יהיה בכך כדי להכריח את אותם צדדים שלישיים לשתף פעולה כאמור אם לא ירצו לעשות כן. זאת ועוד: הפקדת תצהיר מתן החשבונות בכספת בית המשפט כבר כעת – המהווה תנאי לעיכוב הביצוע – תבטיח כי המבקשים לא יוכלו לטעון שעקב חלוף הזמן עד ההכרעה בערעור הם אינם מסוגלים לשחזר את הנתונים הרלוונטיים.

סיכומו של דבר: אם יופקד תצהיר מתן החשבונות שעליו הורה בית המשפט המחוזי בכספת בית המשפט תוך 14 ימים, יעוכב ביצוע צו מתן החשבונות עד ההכרעה בערעור, במובן זה שהוא לא יימסר למשיבה 1.

בשולי הדברים: אף שבפסק הדין של בית המשפט המחוזי צוינו חלופות שונות לפיצויים אפשריים במסגרת הפרשה, שכל אחת מהן עומדת על מאות אלפי שקלים, המשיבה 1 לא טענה מאום בקשר לחשש לחוסר יכולת להיפרע מהמבקשים בבוא העת (אלא רק בענין החשש לקושי באימות הנתונים בתצהיר מתן חשבונות). על כן לא ראיתי לנכון להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבון.

המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקשים בבקשה, בסך של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ‏כ"ב אייר, תשע"ב (14.5.2012).