עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 723/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.12.2010 (ע"א 3595/07, שניתן על ידי כב' סגנית הנשיאה א' קובו, סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק) במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 332075/05, כב' השופטת א' כהן), אשר דחה את תביעת המבקשת כנגד המשיב בגין הפסד כספי שגרם לה לטענתה.

 

 

 

 

רקע והליכים

 

 

 

 

2. בזמנים הרלוונטיים להליך, פעלה המבקשת – חברת לב התמר השקעות בע"מ (להלן: "החברה") כחברת השקעות לניהול תיקים. מורשי החתימה של החברה בעת ההיא היו מר דניאל מולקנדוב (להלן: "מולקנדוב") ומר חיים בוקאי (להלן: "בוקאי"). החברה ניהלה חשבון תיק השקעות אצל המשיב – בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"). במסגרת החשבון, החזיקה החברה 714 אופציות מסוג "call", שמועד פקיעתן אמור היה להיות ביום 24.8.2000. לטענת החברה בבית משפט השלום, יומיים טרם פקעו האופציות, ועל אף שקיבל הוראה מפורשת לא לעשות כן, מכר הבנק את האופציות, ובכך גרם לחברה הפסד כספי בסך 1,100,000 ₪, ההפרש שבין שערי האופציות ביום מכירתן בפועל לבין יום פקיעתן המתוכנן.

 

 

 

 

כפי שנטען על ידי מולקנדוב בבית משפט השלום, ביום 22.8.2000 נודע לו שבוקאי נתן לבנק הוראת מכירה לגבי האופציות. על כן, מיד נתן מולקנדוב הוראה לבטל את המכירה, ואף יידע בכך את בוקאי, אשר הסכים כי יש להמתין עם מועד מכירת האופציות. על אף האמור, מכר הבנק את האופציות. הבנק מאשר כי בוקאי מחד ביקש למכור את האופציות בעוד מולקנדוב הורה לבטל את המכירה, אולם נוכח מצב החשבון הקשה של החברה, וההשלכות הצפויות לקיום הוראתו של מולקנדוב, החליט הבנק שלא לבטל את המכירה, גם בשל כך שבוקאי עצמו לא חזר בו מהוראתו ובשל כך עבר החשבון ליתרת זכות לראשונה באותה תקופה. לטענת הבנק, ממילא נוכח מצבו הסיכוני של החשבון, היה רשאי הוא לקיים את הוראתו של בוקאי.

 

 

 

 

בית משפט השלום דחה את התביעה, בקבעו כי בפני הבנק עמדו שתי הוראות סותרת. נפסק כי החברה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה לתביעתה. זאת, בעיקר משום שבוקאי לא הגיש תצהיר עדות ראשית וכלל לא העיד בנדון "למרות שעדותו קריטית להוכחת גרסתה של התובעת". על כן, משרצה הבנק להקטין את הסיכון בחשבון, ולא הובאה ראייה לסתור כי הוראתו של בוקאי בעינה עמדה, הרי שרשאי היה הבנק לפעול כפי שפעל. פסק הדין אף עמד על הקשר הרציף בין בוקאי לבין הבנק בעת הרלוונטית.

 

 

 

 

בערעור שהגישה החברה לפני בית המשפט המחוזי נטען כי לאחר ביטול המכירה על ידי מולקנדוב, החליט הבנק על דעת עצמו להורות שוב על המכירה, ובכך חרג מהרשאתו ופעל בניגוד להסכמים וברשלנות. נטען כי בפני הבנק לא עמדו הוראות סותרות כי אם "הוראה וביטולה". בית המשפט המחוזי פסק כי יש לדחות את הערעור. נקבע כי בנסיבות שנוצרו, בהן לא הוכח כי מולקנדוב הודיע לבנק שהוראת ביטול המכירה היא גם על דעתו של בוקאי, וכאשר נמנעה החברה מלהעיד את בוקאי ללא מתן כל נימוק, הרי אין לומר כי בית משפט השלום שגה משהחליט לדחות את התביעה. מכאן הבקשה שלפני.

 

 

 

 

בקשת רשות הערעור

 

 

 

 

3. לטענת החברה ההליך מעלה שתי סוגיות עקרוניות אשר להן השלכה הנוגעת למשולש היחסים שבין בנק, לקוח וערב. האחת – האם בנק המקבל הוראה מאת לקוח, ולאחר מכן מקבל הוראה אחרת, האם מבטלת ההוראה המאוחרת את ההוראה המוקדמת, או שמא עומד הבנק בפני "הוראות סותרות", אשר זכותו לקיים איזו הוראה אשר יחפוץ בה. האחרת – האם ערב שאינו מורשה חתימה בחשבון יכול למסור הוראות לבנק, והאם הבנק יקיים הוראות אלה, על אף שהערב אינו מורשה חתימה?להבהרת טענה אחרונה זו, יש לציין כי לגישת החברה, לא היה זה חיים בוקאי אשר נתן את הוראת המכירה, אלא "בוקאי אחר" – מר משה בוקאי, אשר אמנם היה בעל מניות בחברה, אך לא מורשה חתימה, ונתן את ההוראה בכובעו כערב.

 

 

 

 

4. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנא, סבורני כי הבקשה למתן רשות ערעור אינה עומדת בתנאי הקבוע בהלכת חניון חיפה. היא נוגעת להסכם ההתקשרות הפרטי שבין החברה לבין הבנק, על תכונותיו הספציפיות והקונקרטיות, ולא מצאתי כי ניתן להגדיר את המחלוקת שנפלה בין הצדדים ככזו המעוררת חשיבות כללית או ציבורית.

 

 

 

 

אף לו ניתן היה לומר כי קיימת שאלה משפטית החורגת מגדרם של הצדדים, הרי שנוכח איכות התשתית העובדתית בתיק - לרבות אי העדתו של בוקאי, עדות אשר היה בה להוות רקע למהות ההוראות שניתנו לבנק ומיהות נותן ההוראות – אין מקום ליתן רשות ערעור. כפי שכבר נקבע:

 

 

 

 

"אף אם מתעוררת שאלה משפטית המצריכה הכרעה ושיש בה כדי להשפיע על הציבור בכללותו, עדיין יש לבחון האם המקרה דנא מתאים לצורך הבירור הכללי הנדרש. יש מקום ליתן רשות ערעור מצב בו הדיון בבקשה יצמיח הלכה שתאיר את הדרך למקרים דומים. לפיכך על התיק הנדון להתבסס על מסד רחב של עובדות, נתונים, טענות רלוונטיות, כנדרש לעניין, אשר יאפשרו הכרעה נכונה וצודקת ממנה תצא הלכה מחייבת. השיקול המעשי הוא הרלוונטי לענייננו. אף אם התיק המונח בפנינו ניחן בכל המעלות הטובות המאפשרות קבלת רשות ערעור, הרי שעדיין ייתכן כי הוא עצמו אינו בשל מספיק לצורך מתן הכרעה" (רע"א 9667/07 מדינת ישראל נ' כלל שירותים פיננסיים בע"מ (8.12.2010).

 

 

 

 

בענייננו, כאמור, מקום בו לא התעוררה שאלה משפטית המשפיעה על הציבור בכללותו, וודאי כאשר אין כל מסד עובדתי מספיק המאפשר לדון בטענות העולות בבקשה, הרי שאין ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי. הסוגיות העקרוניות אשר מציגה המבקשת אינן מתעוררות הלכה למעשה, וזאת בשל התשתית העובדתית שהוצגה. או ליתר דיוק – שלא הוצגה על ידה. אף בבקשה המונחת לפני המבקשת אינה נותנת הסבר שבכוחו להשלים את החסר. מהחומר עולה כי בוקאי ניהל שיחות עם הבנק באשר למצבו הכללי של החשבון, והביע את דאגתו הממשית. מכאן ההוראות הסותרות אינן נובעות רק בשל השוני בתוכנן של שיחות הבנק הספציפיות עם בוקאי מחד ועם מולקנדוב מאידך. מצב זה מבליט את המשמעות של אי העדת בוקאי במשפט. בל נשכח כי במסגרת בקשה למתן רשות ערעור, לא ניתן לנתק את הקשר בין הסוגיה המשפטית לבין הרובד העובדתי הפרטני של המקרה הנדון.

 

 

 

 

5. הבקשה נדחית. בהיעדר תגובה אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשע"א (20.7.2011).

 

 

 

 

 

 

סרטן השד הינה מחלה אשר יש לגלות בשלב מוקדם. אלפי נשים בישראל חולות סרטן שד. למידע בנושא לחצו- סרטן שד

 

עורך דין נזיקין מסייע במקרים כגון תאונות, רשלנות וכדומה. ליעוץ- עורכי דין נזיקין

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11007230_Z02.doc עק

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il