עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4027/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך הישיבה: ג' בסיון התשע"א (5.6.2011)

 

 

 

 

בשם המבקשת: עו"ד איילת קדוש

 

 

בשם המשיב 1: עו"ד משה שרמן

 

 

בשם המשיב 2: עו"ד דוד יפתח

 

 

 

 

 

 

 

 

1. בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1982 (להלן: חוק המעצרים) ב-90 ימים, שיימנו החל מתאריך 7.6.2011, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10942-09-10, בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מביניהם.

 

 

השתלשלות קודמת פורטה בהחלטתי מתאריך 7.11.2010 (בש"פ 7504/10), על כן אפרט כאן רק את הנתונים הרלבנטיים להכרעה בבקשה שלפניי.

 

 

2. כנגד המשיבים ואדם נוסף (להלן: הנאשמים) הוגש כתב אישום ובו שני אישומים, המייחס להם עבירות של רצח בכוונה תחילה, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק ללא רשות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שיבוש מהלכי משפט ולמשיב 2 מיוחסת גם עבירת איומים. הרקע לעבירות הינו סכסוך שהתגלע בין משפחת חמודה-זועבי, משפחת המשיבים, לבין משפחת שתיווי.

 

 

על פי העובדות הנטענות הכלולות באישום הראשון, בתאריך 18.8.2011, איימו המשיב 2 והנאשם הנוסף טלפונית על אחדים מבני משפחת שתיווי ובהמשך אותו היום תקפו את עימאד שתיווי (להלן: עימאד) והיכוהו בכל חלקי גופו, כאשר המשיב 1 הכה אותו באמצעות מפתח שוודי. המשיבים גרמו לו לחבלות, נזק למשקפיו שנשברו, ואיימו על בן משפחה נוסף ששהה במקום.

 

 

 

 

על פי הנטען באישום השני, לאחר האירוע הנזכר באישום הראשון, עברו מוסטפא אסעיפאן (להלן: המנוח) ובנו (להלן: הנפגע) ליד מקום עבודתם של המשיבים, כשהם נוסעים ברכב. כאשר התקרבו למקום, תקף המשיב 2 את הנפגע, בכוונה תחילה ובאכזריות. המשיב 1 ירה לכיוון ירכו של המנוח, ולאחר מכן, מטווח של מטרים ספורים, ירה בו שוב במטרה להמיתו. כתוצאה מכך נפל האב על הכביש. המשיב 2 המשיך לתקוף את הנפגע שישב בתוך הרכב וניסה לגררו בכח החוצה. הבן הצליח להימלט מהמקום והמשיבים התעללו באב שהיה שרוע על הכביש, גררוהו באכזריות ולא הגישו לו עזרה רפואית. לאחר מכן העבירו אותו המשיבים ברכב לבית חולים, לשם הגיע כשהוא ללא רוח חיים. בהמשך החליפו ביניהם המשיבים את חולצותיהם על מנת לטשטש ראיות. זמן קצר לאחר מכן, כאשר הגיעו שוטרים למקום נמלט מפניהם המשיב 2, כאשר הוא מחזיק סכין ואקדח. במהלך בריחתו זרק את הסכין והעלים את האקדח.

 

 

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצר הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. המדינה ציינה כי נוכח ראיות לכאורה להוכחת אשמתם, המעשים המיוחסים להם ונסיבות ביצוען קמה חזקת מסוכנות מכח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. כמו כן עלה חשש כי נוכח טיב הסכסוך – אם ישוחררו, ינסו המשיבים להמלט מאימת הדין ולשבש הליכי משפט.

 

 

4. בתאריך 3.10.2010 הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים, בהסכמת בא כוחו, תוך שמירת זכויותיו להגשת בקשה לעיון חוזר. לגבי המשיב 2 בא כוחו ביקש כי יתבצע תסקיר מעצר.

 

 

 

 

בתאריך 12.10.2010 קבע בית המשפט המחוזי כי די בחומר הראיות שהוצג לעיונו כדי להקים פוטנציאל ראייתי להרשעת המשיב 2 והנאשם הנוסף, והורה על מעצר המשיב 2 עד לתום ההליכים.

 

 

 

 

בתאריך 7.11.2010 הוריתי על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 2, אשר יוגש לבית המשפט המחוזי, שישקול את שחרורו לחלופת מעצר (בש"פ 7504/10 הנ"ל). בתאריך 8.12.2010 הוגש תסקיר בעניינו של המשיב 2, אשר לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר, על אף ריחוקה הגיאוגרפי מהאזור בו התנהל סכסוך המשפחות, וציין כי אין ביכולה של החלופה להתמודד עם הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהתנהגות המשיב 2. לאחר עיון בתסקיר קבע בית המשפט המחוזי כי המשיב 2 יישאר במעצר.

 

 

5. משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתום תשעת חודשי המעצר הראשונים הגישה המדינה בקשה זו להארכת מעצרם. עד למועד הגשת הבקשה התקיימו שבע ישיבות הוכחות והעידו שבעה עדים. המדינה מציינת בבקשתה כי היא עושה כל מאמץ לזרז את שמיעת התיק ובתאריך 20.06.2011, עדכנה כי עתידים להתקיים עוד שישה מועדי דיונים במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2011. לטענת המדינה, העבירות המיוחסות למשיבים ונסיבות ביצוען מדגישות את מסוכנותם, וזו איננה ניתנת לאיון בחלופת מעצר. עוד מוסיפה המדינה כי מאז מעצרם של המשיבים, נמשך הסכסוך בין המשפחות ולא חלה בו רגיעה של ממש ועל כן קיים חשש לשיבוש הליכי משפט ואין מקום לבחינת חלופות מעצר בעניינם.

 

 

6. באי כוח המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, ההליך עתיד להמשך זמן רב, נוכח העובדה שנכון לעת הזו, העידו רק שבעה מתוך 72 עדי התביעה וישיבת ההוכחות במהלך יוני 2011 היתה האחרונה שנקבעה להערך טרם הפגרה. כמו כן ביקשו באי כוח המשיבים להדגיש כי לעובדה שהסכסוך בין המשפחות ממשיך, לא צריכה להיות השפעה על שחרור המשיבים לחלופת מעצר. באי כוח המשיבים הביאו כתימוכין לטענתם זו את האמור ב-בש"פ 5886/10 מדינת ישראל נ' אלטורי (לא פורסם, 16.8.2010) וכן את בש"פ 1105/09 מדינת ישראל נ' אבו סביתאן (לא פורסם, 23.2.20009).

 

 

בעניינו של המשיב 2, טען בא כוחו, עו"ד יפתח, כי מרשו לא היה מעורב לגרסתו בהחזקת הנשק ועל כן נקודת האיזון לעניין מעצרו משתנה. לטענתו, חלופת המעצר שהוצעה בכפר טייבה זועבי, הינה חלופה הולמת, אשר תרחיק ותפריד את המשיב 2 מהסכסוך הקיים.

 

 

 

 

בעניינו של המשיב 1, ביקש בא כוחו, עו"ד שרמן, כי יוכן תסקיר מעצר. המשיבים הוסיפו לאחר הדיון בבקשה אסמכתא לעניין בחינת חלופת המעצר בנסיבות הדומות למקרה זה לטענתם – בש"פ 6794/07 מדינת ישראל נ' ריאן (לא פורסם, 19.8.2007) בגדרו הורתה חברתי, כב' השופטת ע' ארבל על בחינת אפשרות לחלופת מעצר הולמת הרחוקה ממקום מגוריהם של המשיבים שם, באופן שיבטיח את נטרול מסוכנותם. (יצוין כי החלטה זו באה במסגרת בקשה להארכת מעצר חמישית, לאחר תשעה חודשי מעצר).

 

 

7. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה ושמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהפניותיהם – הגעתי למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל. אפרט בתמציתיות להלן את הטעמים לקביעה זו.

 

 

8. במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, נדרש שופט של בית משפט זה, כידוע, לשקול שלושה שיקולים עיקריים: חירותו של העצור, קצב התקדמות ההליך ומידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם. באשר לקצב ההתקדמות, עודכנו מפי המדינה על הישיבות העתידות להתקיים בחודשים אוקטובר – נובמבר 2011 (אשר יתרחשו איפוא לאחר מועד ההארכה המבוקש וכנראה שיחייבו הארכת מעצר נוספת). עם זאת, במסגרת האיזונים יש ליתן מקום נכבד כאמור גם למסוכנות העולה מהנאשם, וזו במקרה שלפנינו, הינה משמעותית ועל כן מטה את הכף לעבר השארתם של המשיבים במעצר. העבירות המיוחסות למשיבים פה, הינן חמורות ואכזריות ביותר והובילו למותו של אדם ולפגיעה באחר. הנני סבור שמסוכנות המשיבים – כפי שעולה מחומרת העבירות, ומהנטען לגבי החשש לשיבוש הליכי משפט מצידם – איננה מאפשרת, בשלב זה, את שחרורם לחלופת מעצר (ראו: בש"פ 1240/07 מדינת ישראל נ' ריאן (לא פורסם, 21.2.2007); בש"פ 5784/10 מדינת ישראל נ' אבו רומי (לא פורסם, 12.8.2010); בש"פ 8910/10 מדינת ישראל נ' חזנוב (לא פורסם, 12.12.2010)).

 

 

 

 

9. זאת ועוד - אף אם נבחן את החלופה הקונקרטית שהוצעה בעניינו של המשיב 2, הרי ששירות המבחן העריך כי אף שהחלופה מרוחקת מאזור הסכסוך – אין ביכולתה להתמודד עם הסיכון הפוטנציאלי הרלבנטי. שירות המבחן ציין בהקשר זה כי המפקחים המוצעים אינם מכירים באופן אישי את המשיב 2 ואינם מודעים לעברו הפלילי ולמידת מעורבותו בסכסוך ועל כן גם לסיכון להגברת האלימות בין הצדדים, הכרוך באפשרות שחרורו מהמעצר.

 

 

10. בהצטבר הנתונים שלעיל – הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל. מעצרם של המשיבים יוארך איפוא ב-90 ימים, שיימנו החל מתאריך 7.6.2011 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10942-09-10, בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מביניהם.

 

 

לשם הבהרה אציין כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע בעתיד בחינה של חלופת מעצר אחרת (ככל שזו תוצג בפני בית המשפט המחוזי הנכבד) לגבי המשיב 2, אשר תנסה להתמודד עם הסיכונים שפורטו לעיל לגביו.

ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז תשע"א (21.07.2011).

 

 

 

 

 

 

עו"ד רשלנות רפואית הוא מי שעוסק שמקרים כגון רשלנות בלידה ויודע כיצד להגיש תביעה רפואית בצורה המיטבית. לשאלות בנושא פנו אל 
עו"ד רשלנות רפואית ענת מולסון העוסקת בתחום מזה שנים רבות ומטפלת במקרים קשים מאד.

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11040270_K03.doc יא

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il