רשלנות רפואית בהריון
מאת עו"ד ענת מולסון
כמעט שליש מסך תביעות רשלנות רפואית המוגשות בישראל ובארה"ב, מתייחסות לנושא רשלנות רפואית בהריון.
אחת הסיבות הינה כמובן שכיחותן של לידה ושל הריון ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים.
סיבה נוספת הינה התיישנות תביעות רפואיות של רשלנות בלידה או בהריון- רק לאחר 7 שנים מהיותו של היילוד בגיר (18 שנה)- דהיינו- ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה עד הגיעו של היילוד לגיל 25.
סיבה שלישית הינה העובדה כי הריון או לידה מהווים את אחד הארועים המשמעותיים בחייו של אדם ולפיכך, כל פגיעה בעובר, נתפשת ע"י ההורה כבלתי נסלחת.
הסכומים הנקבעים בפסקי דין של תביעות רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון, הם גבוהים מאד, במיוחד לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו טרם לידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו בלידה או בהריון.
רובן של תביעות רפואיות על רשלנות בלידה נסובים סביב:
1. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות אולטרסאונד
2. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או אי התייחסות לקויה לממצאיהן.
3. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
4. התעלמות ממושכת מארוע מצוקה עוברית.
5. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
6. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.
המום המקנה את הפיצוי הגבוה ביותר בתביעות רשלנות רפואית הוא שיתוק מוחין CP Cerebral Palsy, פיגור שכלי או תסמונת דאון שנגרמו עקב רשלנות רפואית בהריון או לידה.
שיתוק מוחין מוגדר כחבלה בלתי מתקדמת של המוח המתרחשת לפני הלידה, בסמוך ללידה או בינקות המוקדמת. חבלה זו מפריעה להתפתחות הנורמלית הבלתי בשלה. התוצאה היא: חוסר קורדינציה בפעילות השריר, עם חוסר יכולת לשמור על תנוחה ושיווי משקל.
שיתוק מוחין פוגע בערך באחד מתוך 500 ילדים. כ-10% מהם נגרמים עפ"י הערכות עקב רשלנות רפואית במהלך ההריון או רשלנות בלידה.
פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, התבטאותיות וחברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג. פיגור שכלי מחולק לארבע רמות: קל, בינוני, קשה, ועמוק.
פסק דין חשוב בנושא אי אבחון מומים במהלך הריון:
במקרה בו נולד ילד עם פיגור קשה או מומים אחרים אשר לא נתגלו במהלך ההריון, מכונה תביעה זו הולדה בעוולה.
התובע "בהולדה שבעוולה" - "טוב היה אלמלא נולדתי", וזאת לאור נכות קשה המסבה לו סבל ואומללות. התובע בעילה של הולדה בעוולה, צריך לעבור שלוש משוכות: א. הוכחת רשלנות המוסד הרפואי באבחון מום חמור בעובר, במסגרת מעקב ההריון. ב. "קשר סיבתי", קרי, המום עמו נולד הילוד, לו היה מתגלה במעקב הריון, היה מצדיק הפסקת הריון. ג. אומדן הנזק בתביעות של "הולדה בעוולה".
פסק הדין בענין זייצוב (ע"א 518/82 ):
שופטי הרוב בבית המשפט העליון הכירו בקיומה העקרוני של עילת "הולדה בעוולה", אם כי לא היתה תמימות דעים לגבי סוג המקרים בהם ידרשו בתי המשפט להחיל הלכה זו (מידת חומרת המום וכו’).
גם בשאלת "אומדן הנזק" של התובע בעוולה זו, לעומת תובע נזיקין רגיל, נחלקו שופטי בית המשפט העליון בענין זייצוב לשתי גישות.
שני ראשי הנזק "הבעיתיים" מבחינת התובע "בהולדה שבעוולה" הם "הפסדי שכר", שהרי אלמלא נולד, לא היה משתכר כלל, "וכאב וסבל", שהרי ברירתו היא "אין חיים".
מה עושים אם הנזק נגרם במהלך הלידה עצמה?
גם במהלך הלידה עצמה ייתכנו מצבים בהם בשל רשלנות של צוות רפואי מיילד, ייגרמו נזקים בלתי הפיכים לילוד כגון שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי ועוד. בחלק גדול מאד מהמקרים מדובר ברשלנות אשר באה לידיי ביטוי בכך שהצוות הרפואי לא יילד במהירות הדרושה, בחר בשיטת יילוד לא נכונה (לידה רגילה כשצריך ליילד בניתוח קיסרי וכד’), לא הבחין במצוקתו של העובר לפני הלידה או במהלכה, השתמש במכשור רפואי בלתי מתאים, פעל ללא הניסיון הדרוש וכד’.
לכן, לדעתנו, חובה על כל מי שנולד עם פגם רפואי כלשהו (ועל הוריו) לבחון היטב את הנסיבות אשר סבבו את ההיריון והלידה בעזרתו של עו"ד המתמחה בתחום רשלנות רפואית שכן, במקרים רבים יתגלה שהסיבה לנכות הרפואית ממנה סובל הילוד, הינה רשלנות רפואית מצד המוסד הרפואי והרופאים המטפלים ובמקרים כאלו, זכאים ההורים והילוד הפגוע לקבלת פיצוי על כל נזקיהם.
פסק דין חשוב לעניין רשלנות רפואית במהלך לידה:
יש לציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הלידות המסתיימות בניתוח קיסרי ואחת הטענות המועלות הינה כי חששם של הרופאים מחרב התביעות בתחום המיילדות, אשר נסובות פעמים רבות על איחור בביצוע ניתוח קיסרי- היא אשר מביאה אותם למהר בהחלטה על ניתוח קיסרי אשר אינו מחוייב המציאות.
דוגמא לפס"ד חשוב אשר דן בנושא של תביעת רשלנות רפואית בגין אי-ביצוע ניתוח קיסרי בלידה שהסתבכה הוא תא (י-ם) 3445/01 פלונית נ‘ המרכז הרפואי ע‘‘ש שיבא : בתביעה הועלתה טענה לרשלנות של הצוות הרפואי שהחליט לסיים באופן מכשירני לידה שהסתבכה בשל ‘‘היצרות כתפיים‘‘, במקום באמצעות ביצוע ניתוח קיסרי.
בית המשפט המחוזי (השופט בועז אוקון) פסק כי כאשר הנתונים המצויים בידי הרופא מדליקים נורה אדומה, עליו לשקול בכובד ראש את אפשרות הסטת הלידה ממסלולה הרגיל למסלול של ניתוח קיסרי, תוך שקילת הסיכונים הכרוכים בכל מסלול, קיום תהליך הכולל התייעצות עם מומחים נוספים במידת האפשר ובחירה בדרך הפעולה הטובה ביותר, וזאת במטרה למנוע סיכונים מיותרים לעובר וליולדת.
במקרה הנדון, כרטיס מעקב ההריון היה חסר, ולכן היה על הרופאים לבצע בדיקות משלימות ככל שהדבר מתאפשר, ואם לא - להביא בחשבון את העובדה כי חסר להם מידע חיוני לצורך הטיפול. הרופא המטפל התעלם מחלל זה בעת שקיבל את החלטותיו, ובכך חרג מכללי הטיפול הראויים.
הנפגעת, היום בת שבע, סובלת מנכות בידה הימנית. ההחלטה על גובה הפיצויים שיינתנו לילדה ולמשפחתה טרם ניתנה.
להערכת סיכויי תביעתך או לשאלות בנושא, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בלידה או בהריון מזה כעשר שנים, בטלפון 1800200807
או במייל molson@nmlaw.co.il