המידע באדיבות נבו מולסון עורכי דין - ייצוג נפגעי ראש ועמוד שדרה
המשרד מטפל במאות מקרים של נפגעי ראש או עמוד שדרה עקב רשלנות רפואית (הריון, לידה, ילדים, ניתוחים, איחור באבחון מחלות או גידולים) או תאונות קשות (תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות בשטח ציבורי, פגיעות עקב ליקויי בטיחות וכדומה).
המשרד מייצג רק במקרים בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך והטיפול הינו באחוזים מסכום הפיצוי המושג ללקוח בסוף הטיפול.
לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון בטלפון חינם: 1800200807 או במייל: molson@nmlaw.co.il
פגיעת ראש
פגיעות ראש הן הגורם המוביל למוות בטראומה. מאחר והראש לא "מקובע" שכיחות הפגיעות גדולה יותר. בקינמטיקה של תנועה - הגוף נבלם אך הראש ממשיך לנוע ומקבל את המכה.
אחוז גבוה מנפגעי הראש הם בוגרים צעירים (40-16...)
במקרים רבים של פגיעות ראש נלוות לפגיעה פציעות נוספות, ופעמים רבות קורה שדעת המטפלים ממוקדת בפגיעה אחרת, ברורה יותר לעין באופן מיידי, ועל ידי כך אינם שמים לב לפגיעת הראש הקשה עד שמאומר מדי. לעתים קרובות המוות מגיע על רקע של בעיה באבחנת פגיעת הראש!
כמו כן, שימוש בסמים ובאלכוהול מקשים על אבחנת פגיעות ראש.
אנטומיה/פיסיולוגיה של הראש.
מערכת העצבים המרכזית בתוך הגולגולת ממלאת כ80% מנפח הגולגולת: המוח הגדול, המוח הקטן והמוח המוארך. קופסת הגולגולת הקשה אינה משנה את נפחה ולכן אם פגיעת הראש תופסת נפח, אין לנפח זה לאן להתפשט כלפי חוץ.
למוחות יש מספר שכבות מגן:
עור הקרקפת והשערות. העור ’נייד’ והתזוזה האפשרית של עור הקרקפת מקטינה את הפגיעות.
העור בקרקפת עבה וספוגי, בעיקר במקומות שיש בהם שערות. רקמת העור עשירה בכלי דם ודימום מהראש יכול להיות משמעותי ואף מסכן חיים, במיוחד אצל ילדים.
לחץ מתון עם היד על פצע בעור הקרקפת בדרך כלל יעיל לעצירת דימומים.
הגולגולת היא עצם שטוחה, מספר עצמות המחוברות אחת לשניה בחיבור ’תפר’. הגולגולת מגינה על המוח.
הגולגולת שטוחה בצידה הפנימי ברוב האזורים אך במקומות מסויימים - כגון באזור ה’אוכף התורכי’ בבסיס הגולגולת - ישנם אזורים לא חלקים וחבלה של המוח בחלק זה (בד"כ עקב פגיעות האצה-האטה) עלול לגרום לקריעה של קרום המוח.
בבסיס הגוגלולת יש את הפורמן מגנום, הפתח הגדול דרכו עובר מוח השדרה ואליו מחובר עמוד השדרה.
עצם הגולגולת דקה יחסית באזור הרקות ובעצמות בסיס הגולגולת Ethnoid Temportal.
דחיסה יכולה לגרום לשברים באזור בסיס הגולגולת. מאזור זה גם יוצאים ענפים של עצב הואגוס.
בין הגולגולת למוח מפרידים קרומים menings ובינהם חללים פוטנציאליים העוטפים את המוח. חלל פוטנציאלי הוא חלל שלא קיים אך יכול להווצר ולהתרחב אם יש פציעה כגון דימום (כמו שמצוי בפלאורה).
הקרום החיצוני ביותר הוא הקרום הקשה dura meter שנמצא בין הגולגולת למוח. זהו קרום חזק, עבה ולא אלסטי, ומהווה הגנה ראשונית למוח.
אחריו יושב הקרום העכבישיarchnoid שצורתו מזכירה קורי עכביש, ומכן שמו.
מתחתיו נמצא קרום שיושב על המוח עצמו - הקרום הרך pia meter. הוא דבוק לקליפת המוח cortex, החלק החיצוני במוח.
בקורטקס נמצא מרכז ההכרה, הסיבה שפגיעה במוח מלווה לעתים קרובות בהפרעות במצב ההכרה.
כאמור, בין הקרומים יש חללים פוטנציאליים.
החלל שמעל הקרום הקשה, בינו לבין העצם, נקרא חלל האפידורל ואליו מגיעים העורקים המגיעים למוח.
בחלל הסאב-דורלי שמתחת לקרום הקשה, בינו לבין הקרום העכבישי, עוברים ורידים.
בחלל התת עכבישי ישנם כלי דם קטנים שנכנסים למוח, ובו נמצא נוזל הCSF. הלחץ התוך-גולגולתי נמדד באזור הCSF.
נוזל הCSF מיוצר בתוך מדורי המוח ונמצא באזור התת-עכבישי. חלק ממנו מתנקז על ידי ורידים בחדרי המוח.
במקרה שיש בעיה בניקוז הנוזל ע"י הורידים נוצר מצב של עודף מים בראש hydrocephalus*
*ילדים יכולים להוולד עם מצב זה ותיקון המצב נעשה על ידי צינור מתחת לעור שמנקז את הנוזל מהמוח. לכן במקרה של ירידה ברמת ההכרה לילד שעבר ניתוח כזה בעבר עלול להורות על חסימת צינור הניקוז.
עצבי הגולגולת הם 12 זוגות עצבים היוצאים מן הגולגולת ומגיעים ישר לאיברי מטרה.
העצב השלישי אחראי על כיווץ האישונים.
העצב העשירי/התועה הוא עצב הואגוס, העצב המרכזי במערכת העצבים הפרסימפטטית.
שני עצבים אלו יושבים בבסיס הגולגולת ויוצאים מאזור זה.
מצב ההכרה - בכל מקרה של פגיעה באספקת החמצן לקליפת המוח (cortex) או במרכז ההכרה הנמצא בגזע המוח, תהיה הפרעה ברמת הכרה.
פתפיזיולוגיה של פגיעות ראש
כח קינטי שפוגע בגולגולת עלול לגרום לפגיעה מוחית גם ללא שום פגיעה בגולגולת עצמה. המוח יכול להמשיך לנוע בתוך הגולגולת כאשר הגולגולת נעצרה בחבטה, ואז להיחבט בצידה הפנימי של הגולגולת. תתכן גם פגיעה משנית כאשר המוח חוזר אחורה ונחבט בצד השני, ולעתים הפגיעה מהחבטה השניה חמורה מהפגיעה הראשונה.
זעזוע מוח
זעזוע מוח הוא טלטול של המוח בתוך קופסת הגולגולת תוך גרימת חבטה של המוח בקירות הגולגולת.
הסימנים כוללים איבוד הכרה זמני בחלק מן המקרים, חרדה, הקאות, כאבי ראש, בחילות וסחרחורות. התנהגות ’קרבית’ ותוקפנית (לעתים תוך סירוב לטיפול) עלולה לנבוע מפגיעה באונה הפרונטלית.
ישנו מצב הנקרא post concussion syndrom שבו הסימנים נמשכים ימים ואף שבועות לאחר הארוע, אך זהו מצב נדיר.
חבלה מוחית
אחת הבעיות שעלולות לנבוע מפגיעה עם זעזוע מוח היא כאשר בנוסף לזעזוע מוח יש דימום, שיכול להוות בעיה בהמשך. זה קורה בדרך כלל בפגיעות האצה/האטה.
הסימנים כוללים איבוד הכרה - דקות עד שעות (לכן חשוב לתעד כל שינוי במצב הכרה!), איבוד זכרון amnesia, בחילות והקאות. החבורה יכולה לגרום להתנפחות של רקמות המוח - עליה בICP.
דימום תוך גולגולתי
דימום בתוך הראש יכול להיות מעל לקרום הקשה, מתחתיו או בתוך המוח (יתכנו קרעים ברקמות המוח עצמו, ארוע חמור במיוחד).
דימום מעל לקרום הקשה נקרא דימום אפידורלי.
הגורמים לדימום אפידורלי הם בדרך כלל מכות בקינמטיקה נמוכה יחסית (למשל אגרוף, חבטה מכדור)
המאפיין הוא סיפור של איבוד הכרה לאחר המכה, חזרה להכרה ואז איבוד הכרה פתאומי נוסף. פרק הזמן בין איבוד הכרה הראשוני למשני נקרא lucid interval.
כזכור זהו האזור אליו מגיעים העורקים למוח והדימום יכול להיות מהיר ומשמעותי. הדרדרות מצב ההכרה אצל נפגע כזה היא מהירה מאד בדרך כלל.
דימום אפידורלי מצריך התערבות ניתוחית.
בדימום כזה 24% מהפגיעות דורשות אשפוז, ו20% מהנפגעים ימותו גם אם יאובחנו בזמן.
דימום מתחת לקרום הקשה נקרא דימום סבדורלי.
הדימום הוא מהאזור בו קיימים ורידים, ודימום בדרך כלל יהיה איטי יותר. הופעת הסימנים יכולה להיות לאחר ימים ואפילו חודשים!
בדימום חריף acute subdural hematoma הסימנים מופיעים תוך 72 שעות והם תוצאה של פגיעה מקינמטיקה קשה. כ-60%-50% מהנפגעים מתים בגלל הקושי באבחנה.
בדימום תת-חריף subacute subdural hematoma הסימנים מופיעים תוך 21-3 ימים. אחוז התמותה עומד על 50%.
יש גם מצב של דימום ממושך chronic subdural hematoma בו הסימנים מופיעים לאחר שבועות/חודשים מפני שהדימום מגיע מכלי דם קטנים, או בsubarchnoid
קימנטיקת הפגיעה קלה יחסית, אך אחוזי המוות מגיעים לכ50%.
דימום סבדורלי שכיח אצל קשישים מפני שאצלם המרווח האפידורלי קטן מאד.
דימום תוך מוחי יכול להגרם מפגיעה חודרת, קרעים עקב פגיעות האצה/האטה, שברים דחוסים...
בדימום כזה יש סבירות גדולה יותר לפרכוסים ולכן סביר שלנפגע ראש הסובל מפרכוסים יש דימום תוך-מוחי.
שברים בגולגולת / שבר בגולגולת
80% מהשברים בגולגולת הם שברים קוויים וזיהויים ניתן רק ע"י צילום.
שבר בבסיס הגולגולת הוא אחד השברים ה’מיוחדים’. מאפיין אותו בדרך כלל מכת דחיסה (מלמעלה או מלמטה) כדוגמת נהג מתאונת דרכים שעף לחלון כשכל גופו ממשיך לנוע ודוחס את הראש שנעצר על ידי החלון.
סימני שבר בבסיס הגולגולת הם כסימני פגיעת ראש כאשר מאפיין שבר זה גם דימום או יציאת נוזל CSF דמי מהאזניים/אף/פה שעלולים להופיע בשטח.
כאשר לא ברור למטפל אם הדם מכיל CSF ניתן לבדוק זאת על ידי ספיגת חלק ממנו על ידי פד גזה. כאשר יש בדם CSF הוא יפרד מהדם וילך הצידה בצורה סימטרית, והדם נשאר במרכז.
שני סימנים נוספים הם המטומות ’משקפיים’ raccoon eyes ונפיחות באזור המסטואיד battles sign, אך אלו סימנים מאוחרים ובדרך כלל לא נצפים בשטח.
זילוח דם מוחי CPP
הפרפוזיה המוחית נקבעת על ידי שני מרכיבים:
1) לחץ דם עורקי ממוצע mean atrial pressure(MAP): לחץ הדם הדיאסטולי+ שליש מלחץ הדופק שווה ללחץ דם העורקי הממוצע
Diastole +1/3 pulse pressure=MAP
2) לחץ תוך-גולגולתי intracranial pressure (ICP)
הלחץ התוך גולגולתי נמדד בנוזל הCSF וערכיו הם כ15-5
החישוב לקביעת זילוח הדם המוחי: MAP-ICP=CPP
* אם לחץ הדם הדם יורד, יש ירידה בCPP
החישוב: MAP - ICP =CPP
* אם הלחץ התוך גולגולתי גבוה מלחץ הדם המרכזי, הפרפוזיה המוחית תפסק
החישוב: MAP - ICP =CPP
ככל שההפרש בין הלחץ התוך גולגולתי ללחץ הדם המרכזי יורד, הפגיעה המוחית היא קשה יותר (ולכן חשוב לשמור על לחץ הדם בפגיעות ראש).
השפעת הPCO2 על זרימת הדם למוח
ל2PCO יש השפעה על זרימת הדם למוח משום שהוא אחד הגורמים המשפיעים על הלחץ התוך-גולגולתי:
עליה ב2PCO גורמת לואזודיליטציה מוחית ומגביר את זרימת הדם למוח. הדבר גם גורם ל’בריחת’ דם למוח ולבצקת מוחית.
כאשר יש עליה בICP יש פרפוזיה מוחית לקויה ומעלה את ה2PCO. העליה ב2PCO גורם לבצקת המורידה את הפרפוזיה למוח, ושוב הגלגל חוזר על עצמו והמצב מחמיר.
ירידה ב2PCO גורמת לואזוקונסטריקציה של כלי דם מוחיים (הערה: זהו הגורם לכיווץ האצבעות בהיפרוונטילציה) ואז יש ירידה בזרימת הדם למוח.
עליה ב2PCO עלולה לגרום לעליה זמנית בICP, בגלל הבצקת.
הגורם לעליה ב2PCO הוא נשימתי, כלומר תלוי בMV, כאשר יש נפילה בנפח המתחלף בדקה.
עליה בICP גורמת מיד להחמרת ההיפוקסיה המוחית, לבצקת מוחית וכן לירידה בפרפוזיה המוחית (CPP)
נדרש פיקוח על ה2PCO כדי לשמור על הCPP.
הגוף מנסה לתקן בעצמו בעיות העולות בעזרת מנגנוני הגנה. המוח ינסה לתקן את הבעיה בזילוח הדם למוח:
הגוף מעלה את לחץ הדם אוטומטית ברגע שיש עליה בICP (לכן אחד הסימנים המורים על עליה בICP הוא לחץ דם גבוה).
המוח חש בירידה בCPP ושוב מעלה את לחץ הדם הממוצע.
מערכת הנשימה מנסה להעלות את ה2PCO - נשימות מהירות
העליה בICP גורם ללחץ על עצב הואגוס והתוצאה - ירידה בדופק.
הלחץ מתנקז באזור עצב הואגוס וגם באזור גזע המוח
עליה בלחץ הדם
שינויים בדפוסי נשימה ירידה בדופק
ישנם 3 דרגות בעליה בICP:
רמה I:
סימני דקוצטיקציה decorticate posturing (מעיד על לחץ באזור הקורטקס) -
כיפוף גפיים עליונות, מתיחה של הגוף ושל הרגליים, האישונים מכווצים מעט ומגיבים לאור.
מצב זה מאופיין בנשימות cheyne stoke: דום נשימה - נשימה חוזרת, איטית ורדודה - הנשימה הופכת למהירה ועמוקה - איטית ורדודה - מהירה ועמוקה - דום נשימה, וחוזר חלילה.
רמה II:
סימני דצרברציה decerebrate posturing -
מתיחה של הגוף, הידיים והרגליים מתוחות הצידה, הנשימה מהירה ורדודה central neurogenic hyperventilation.
אישונים מורחבים מעט ומגיבים בקושי/לא מגיבים לאור.
בדרך כלל בשלב זה כבר נגרם נזק לא הפיך למוח.
הסיבה להבדל במצב האישונים ברמה I לרמה II:
בשלב הראשון יש לחץ קל על המערכת הפרסימפטטית והאישון מתכווץ. כשהלחץ גובה יש דיכוי של המערכת הפרסימפטטית והאישון יורחב.
רמה III:
רפיון של כל הגוף.
אין תגובה לכאב, האישונים רחבים וקבועים, הדופק מהיר ולא סדיר, לחץ הדם נופל, יש דום נשימה לעתים עם מעט נשימות מדי פעם apneal ataxic breathing.
בדרך כלל אין חזרה משלב זה.
בקע של המוח Herniation
עליה בICP בגלל דימום/בצקת עלולה לגרום לבקע של המוח באזור הטנטוריום או הפורמן מגנום(או שניהם), ומתנקז לפורמן מגנום. הסרבלום עטוף בקרום וכאשר יש בקע של המוח הגדול לכיוון בסיס הגולגולת, המוח הגדול לוחץ על המוח הקטן שלוחץ על גזע המוח. ככל שהלחץ גדול יותר הסימנים חמורים יותר.
ישנם הבדלים בין בקע מרכזי וצדדי:
בתסמונת בקע מרכזי המוח נדחק מלמעלה והלחץ משפיע על החלקים הנמוכים במוח. הסימנים מדרדרים באופן רצוף ו’מסודר’, האישונים מדרדרים יחד (בצורה דו-צדדית).
בתסמונת בקע צדדי המוח נדחק מן הצד והסימנים יהיו חד צדדיים, מדרדרים בצורה לא מסודרת. האישונים אינם שווים.
הערכת נפגע ראש
סקר ראשוני:
D - בדיקת רמת הכרה לפי הAVPU. ישנה חשיבות גדולה באבחנה ובתיעוד כל שינוי במצב ההכרה.
הערכת תנועות גפיים - שיתוק דו-צדדי עלול להוות אינדיקציה על פגיעת עמ"ש, שיתוק חד-צדדי עלול להורות על פגיעת ראש.
B - הערכת מצב הנשימה תוך שימת לב לשינויים בדפוסי נשימה.
C - הערכת דופק ולחץ דם. פגיעת ראש מאופיינת בעליה בלחץ דם ובירידה בדופק. תנוקות עלולים לאבד כמות נכרת מדמם לתוך הגולגולת בגלל נפח הגולגולת הגדול ונפח הדם הקטן שלהם.
כאשר לנפגע ראש יש דופק מהיר יש לחפש דימום (או אינדיקציה לדימום פנימי)
בפגיעת ראש המלווה בהלם, סימני ההלם מתגברים. לנפגע ראש עם לחץ תוך גולגולתי ודופק מהיר (בין אם בגלל מצב הלם או לא),הפרוגנוזה אינה טובה. הסיבה לכך- משום שלא ניתן להעלות את לחץ הדם כדי לשפר פרפוזיה מוחית, המוח לא מחומצן כראוי ונגרמת היפוקסיה מוחית המחמירה את הבצקת המוחית.
סקר שניוני:
חיפוש פגיעות נוספות בגולגולת כג’ דימום מהקרקפת או יציאת דם/נוזל דמי מהאף/אוזן. בדיקת אפשרות שימוש בסמים או אלכוהול, והערכת רמת הכרה לפי סולם גלאזגו.
סולם גלאזגו Glasgo coma scale הוא מדד למצב הכרה בנפגע ראש המתבסס על שלושה מדדים: פתיחת עיניים, הנעת גפיים ותגובה לדיבור. הציון המינימלי הוא 3 והמקסימלי הוא 15.
טבלת גלאזגו:
א. פתיחת עיניים (4)
· ספונטנית 4 נקודות
· בעקבות הוראה 3 נקודות
· בעקבות גירוי כואב 2 נקודות
· אינו פותח כלל 1 נקודה
ב. הנעת גפיים (6)
· מציית להוראות 6 נקודות
· ממקד לכאב 5 נקודות
· נסוג מכאב 4 נקודות
· כפיפת ידיים בגירוי לכאב - דקורטיקציה 3 נקודות
· פשיטת גפיים בגירוי לכאב - דצרברציה 2 נקודות
· אין בכלל תגובה מוטורית 1 נקודה
ג. תגובה לדיבור (5)
· משיב לעניין 5 נקודות
· תשובות מבולבלות 4 נקודות
· תשובות לא לעניין 3 נקודות
· הברות לא מובנות 2 נקודות
· אין בכלל תגובה 1 נקודה
שקלול הניקוד על פי סולם גלאזגו:
סכום הניקוד הדירוג
15-13 נקודות 4
12-9 נקודות 3
8-6 נקודות 2
5-4 נקודות 1
3 נקודות 0
ישנה בדיקה נוספת המתבצעת בטראומה - Revised Trauma Score (RTS) המבוססת על נשימה, לחץ דם סיסטולי וסולם גלאזגו:
ניקוד קצב נשימה: 29-10 בדקה = 4, יותר מ29 בדקה = 3, 9-4 בדקה = 2, 5-1 בדקה =1, 0=0
ניקוד לחץ דם סיסטולי: ל"ד מעל 89 = 4, 89-76 = 3, 75-50 = 2, 49-1 = 1, 0 = 0
הערכת מצ בחולה לפי סולם הRTS revised trauma score נעשה לפי החישוב:
RTS = GCS+ ל"ד סיסטולי + קצב נשימה.
הניקוד נע בין 12-0.
נשימות מהירות/איטיות מדי בפגיעת ראש הן סימן לא טוב.
פגיעות ראש - טיפול:
A - אבטחת נתיב אויר ושמירה על עמש"צ. תחילה קיבוע ידני של הראש, צווארון יונח בהקדם. במידת הצורך, ביצוע אינטובציה.
B - הנשמה בהיפרוונטילציה מתונה (18-20 בדקה). ה2PCO מגביר בצקת מוחית. הורדת
ה2PCO יכולה לסייע בהורדת הבצקת המוחית. ניתן להנשים בהיפרוונטילציה רק כשיש אינטובציה!
C - דימום מהקרקפת יכול להיות גורם להלם, במיוחד אצל ילדים ותנוקות.
D - חבישות וקיבוע מלא ללוח גב.
E - פינוי לבית החולים.בפינוי לבית החולים על ידי נט"ן/אט"ן יש לשקול פינוי לבית חולים ייעודי. אמבולנס לבן יפנה לבית החולים הקרוב.
פגיעות בעמוד השדרה/ פגיעה בעמוד שדרה:
ראשית נבחין בין מוח השדרה, הוא החלק העצבי העובר בתוך עמוד השדרה, ובין עמוד השדרה עצמו, הוא החלק הגרמי. עמוד השדרה מורכב מ-33 עצמות הנקראות חוליות, מכיוון שהן מחוברות זו לזו כחוליות בשרשרת. במרכז כל חוליה ישנו חלל המיועד למעבר מוח השדרה, ולפיכך מוח השדרה מוגן בתוך עמוד השדרה מכל עבריו.
החלק של עמוד השדרה העובר בצוואר מורכב משבע חוליות. אחריהן נמצא את חוליות החזה (12) ואת חוליות המותניים (5), ואחריהן עוד חמש חוליות המחוברות יחדיו אל עצם הכסל (חוליות העצה - Sacrum) ועוד ארבע חוליות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את חוליות העורף (Coccyx). אל עמוד השדרה החזי מחוברות הצלעות, ועמוד השדרה המותני מתחבר אל עצמות האגן. החוליות מונחות זו על גבי זו, וביניהן דיסק בין-חולייתי, מין מבנה סחוסי המשמש בלם זעזועים קפיצי. עמוד השדרה נתמך בשרירים חזקים וברצועות אחרות המאפשרות לנו לנוע ולסובב את גופנו. החוליות מסומנות באות הראשונה של שמן הלועזי, וכדי לציין למשל כי החוליה הצווארית השנייה פגועה, רושמים "חשד לשבר ב-2-C", שכן החוליה הצווארית נקראת בלועזית Cervical.
עמוד השדרה הצווארי אינו נתמך לא בצלעות ולא בעצמות אחרות, ולכן הוא פגיע יותר משאר חלקיו של עמוד השדרה. על החוליה הצווארית הראשונה (C-1), הנקראית גם אטלס (Atlas), מונחת הגולגולת. החוליה השנייה, חוליית הציר (Axis), כשמה כן היא: היא בנויה כציר המאפשר לנו להזיז את הראש מצד אל צד בלא קושי. בגובה החוליה הצווארית השלישית (C-3) מוח השדרה מתרחב והחלל המרכזי בשדרה מוצר. לכן כל פגיעה במקום זה יש בה סכנה.
במרכז חולית הצוואר C-1, המונחת על ציר חולית הצוואר השניה. תזוזה במקום זה מסוכנת ביותר, ולכן יש למנוע תזוזה ולוודא שהצוואר מתוח והקיבוע במקומו את מספר החוליה קובעים מתוך מישוש זהיר של הצוואר. בחלק האחורי של כל חוליה נמצא זיז גרמי הבולט כלפי העור. כשמחליקים מהחלק העליון האחורי של הצוואר כלפי מטה, מגיעים אל הזיז הבולט ביותר - זהו הזיז הגרמי של החוליה השביעית. כשעולים חזרה למעלה וממששים את החלק המרכזי של הצוואר, מרגישים שקע קל המעיד על המעבר מחוליה אל חוליה.
מוח השידרה אינו אלא המשכו של המוח, ולכן גם הוא עטוף בקרומי המוח ומסביבו נוזל המוח (CSF). בגובה של כל חוליה ישנו פתח צר שדרכו נכנסים אל מוח השדרה עצבים, הנושאים תחושות מאיברי הגוף והעור, ויוצאים ממנו עצבי התנועה המפעילים את השרירים ואת האיברים הפנימיים. העצבים האלה הם חלק ממערכת העצבים האוטונומית, הפועלת גם בלא פיקוח המוח. מערכת זו מווסתת את קוטרם של כלי הדם, משפיעה על הלב ועל פעילות של בלוטות כמו יותרת הכליה והלבלב.
לפיכך בכל פגיעה בעמוד השדרה יש כדי לפגוע במוח השדרה או בעצבים הסובבים אותו. בבדיקת MRI (בדיקת התהודה המגנטית, הדמיה לא-רנטגנית של הגוף) אפשר לראות היטב את העצם ואת החלק העצבי, ובאמצעותה אפשר לאמוד את הנזק.
עמוד השידרה סופג חבטות רבות, ואולם מוח השדרה מוגן בתוכו היטב. התבוננו במתעמלת גמישה המבצעת תרגילי התעמלות מסובכים - ברור כי מוח השדרה שלה אינו ניזוק. ואולם כאשר מתעלמים מהוראות הבטיחות בבריכה וקופצים קפיצת ראש נועזת אל תוך מים רדודים, למשל, החבטה האדירה שסופג עמוד השדרה מיישרת את צורת ה-S של השידרה וגורמת נזק קשה לעצמות, והעצמות השבורות פוגעות במוח השדרה. נזק קשה לשדרה נגרם גם לאחר נפילה מגובה רב, למשל, שכן גם אם נופלים על הרגליים, עוצמת החבטה בקרקע דוחסת את הראש ואת עצמות השדרה העליונה אל החלק התחתון של הגוף, ועמוד השדרה המותני עלול להישבר או להינזק בדרך אחרת. גם כשתולים אדם למוות, לדוגמה, הקרע במוח השדרה הוא הגורם למוות. חגורת הבטיחות במכונית עשויה למנוע נזק ניכר, משום שהיא מונעת את הנפגע מלעוף מתוך המכונית שנעצרה ובתוך כך מלהיחבט בקרקע.
הדמייה ב-MRI: מוח השדרה
נראה כחבל ארוך וחלק ומסביבו
עמוד השדרה הגרמי. למעלה
החלק האחורי של המוח, הצרבלום
הכלל החשוב בהערכת נפגעי תאונות הוא:
כל נפגע בתאונת דרכים (או מנפילה מגובה רב, או מקפיצה למים, או מעצירת פתאום) -יש לראות אותו כאילו הוא נפגע בשדרה, עד אשר יוכח ההפך!
הואיל ומוח השדרה הוא המשכו של המוח, קריעה שלו תנתק את הקשר שבין המוח שבגולגולת למוח בשדרה, והחלק שמתחת לאזור הפגוע לא יקבל אותות עצביים. אם ייקרע מוח השדרה בגובה של החוליה המותנית הראשונה, לא יהיה הנפגע מסוגל להזיז את רגליו, לשלוט בשלפוחית השתן ולתפקד מבחינה מינית. אם ייקרע מוח השדרה במקום גבוה יותר בשדרה, לא יוכל הנפגע לנשום כיאות ולהזיז את ידיו ואת רגליו, אבל יישאר בהכרה מלאה. קרע בגובה C-4 ישתק את הסרעפת ואת שרירי הנשימה, הנפגע לא יוכל לנשום עצמונית אבל יישאר בהכרה מלאה.
את הקרע אי אפשר לתקן, אבל אפשר לצמצם את הנזק ולהעביר את הנפגע אל בית החולים תוך שמירה על עמוד השדרה שלו. מטרת הטיפול היא מניעת נזק נוסף לעמוד השדרה הגרמי למוח השדרה. אם נצליח לשמור על יכולת התנועה של יד אחת של הנפגע - הצלחנו בטיפול, ואם נמנע את התפשטות הנזק אל אזור גבוה יותר בשדרה, והנפגע ינשום עצמונית - הצלחנו בטיפול. הדוגמה המובהקת היא הצלת טובע שקפץ למים רדודים: ייתכן שעם החבטה במים נפגעו עצמותיו, שריריו רפויים בדקות הראשונות וייתכן שהוא אף חסר הכרה בשל הפגיעה המוחית. אם נמשה אותו מן המים בלא תמיכה בשדרה, אנו עלולים להסב לו נזק כבד. מיד לאחר הפגיעה אין אנו יודעים את מידת הנזק, ולכן עלינו לנהוג משנה זהירות.
בנפגעי תאונות דרכים ששהו במכונית בשעת התאונה (גם אם הם יוצאים ממנה בכוחות עצמם), בנפגעי תאונות צלילה ונפילה מגובה רב, במי שניסו להתאבד בתלייה, בכל נפגע ראש, בנפגעי לסת, במי שנפגעו קשות מעל גובה עצם הבריח, בנפגעי ירייה - בעיקר בנפגעי חזה וגב, בנפגעים עם סימנים של רסיסים או עם פגיעה בצוואר, בנפגעי דקירה בגב.
כמו בנפגעי הראש, גם בנפגעי עמוד השדרה המעקב המתמיד הוא חובה. יש לחזור ולמדוד את לחץ הדם, ולחזור ולבקש מהפצוע הנמצא בהכרה לדווח על תחושות ועל הפרעות לתנועה.
ראשית נבדוק את הנפגע בדיקה גופנית, ורק אחריה נפנה אל הבדיקה הנוירולוגית. נוודא שדרכי האוויר פתוחות, ונקבע את עמוד השדרה הצווארי. נבדוק שאין הפרעה לנשימה ולמחזור הדם.
בפגיעות שדרה קשה מאוד לבדוק את הנפגע ולייצבו בלא עזרה. חייבים לקבע את עמוד השדרה הצווארי שלו לפחות זמנית, וזאת עושים בעזרת זוג ידיים נוספות: העוזר מחזיק בשתי ידיו את ראשו של הנפגע ומותח אותו קלות למעלה, בהמשך לקו הגוף. שימו לב, ראש הנפגע חייב להיות בתנוחה טבעית, בשום אופן אין לכופף אותו אל הצוואר או להטות אותו לאחור. כל זמן הבדיקה הראשונית יישאר הראש באותה התנוחה.
עתה הגענו אל שלב ההערכה הנוירולוגית. בנפגע חסר הכרה קשה לקבוע את מידת הנזק לשדרה, נפגע שנמצא בהכרה יתלונן על כאבים בצוואר (גם בבית החולים יראו בחומרה רבה תלונות על כאבים בצוואר, גם אם צילומי הרנטגן תקינים לחלוטין) וישתף פעולה בבדיקת תקינות העצבים.
תקינות העצבים נבדקת בתגובתו של הנפגע לכאב וביכולתו להבחין בין תנועות שונות ובתנועות עצמן. כדי לברר מה היקף הנזק, ואיזו חוליה בדיוק נפגעה, בודקים את תחושותיו של הנפגע מלמטה כלפי מעלה.
נוגעים קלות (דקירות וצביטות אינן רצויות) ברגלו של הנפגע ושואלים אותו, אם הוא מרגיש שנוגעים בו. רק אם הוא אינו מרגיש במגע הקל, מגבירים את הלחץ. נוגעים גם ברגל האחרת ושואלים את הנפגע, אם הוא מרגיש את המגע במידה שווה בשתי הרגליים, ואם לא, באיזו רגל המגע מורגש יותר. כך עוברים לאורך הגוף כולו. אחר כך מבקשים ממנו להזיז את הגפיים (אם הוא אינו מסוגל להזיז גף יש לוודא כי היא איננה שבורה).
סימנים חשובים נוספים, הנובעים מאובדן השליטה העצבית על כלי הדם ועל הלב, הם דופק איטי ולחץ דם נמוך (פחות מ-90 סיסטולי), ורידי רגליים מורחבים, ובפגיעה בחוליה גבוהה גם ורידי ידיים מורחבים (הזדמנות להחדרה קלה של עירוי תוך-ורידי!), וכן זיקפה קבועה של איבר המין הגברי (פריאפיזם).
את כל ממצאי הבדיקה חובה לרשום בציון השעה המדויקת. על סמך ממצאים אלה יחליט הרופא החלטות חשובות ביותר. אם הגעתם אל הנפגע זמן קצר ביותר לאחר הפגיעה, והנפגע משותק ואינו מגיב בבדיקה הנוירולוגית, קרוב לוודאי שהפגיעה קשה.
כאמור, הטיפול מתחיל בפתיחת דרכי האוויר תוך קיבוע עמוד השדרה והנשמה (אם הנפגע אינו נושם). אם מתעורר חשד לפגיעה צווארית, יש לקבע את עמוד השדרה הצווארי בצווארון פילדלפיה ובהשכבה על קרש גב (ראה ב-"חבישות וקיבועים"). כדי לוודא שראשו של הנפגע לא יזוז יש להניח מתחתיו שמיכה מגולגלת או כל מתקן ייעודי אחר לצורך זה. שימו לב, הדופק של הנפגע עלול להיות איטי מאוד, החדירו לו צנתר ותנו לו נוזלים תוך מעקב אחר לחץ הדם. את כל הממצאים המתגלים בהערכה הנוירולוגית רשמו, ואחר כך העבירו את הנפגע בזהירות ובמהירות למתקן אשפוז. זכרו, מוח השדרה ייפגע בלא אספקת חמצן תקינה, בעיקר אם כבר ניזוק, לכן הנשמה והעשרת האוויר הנשאף ב-100% חמצן הכרחיים לטיפול.
הצווארון חייב למנוע תזוזות הראש - אינו מאפשר לנפגע להנהן בראשו או לבצע הזזה מצד לצד.
המטרה אינה "הנחת" הצווארון כי אם קיבוע עמוד השדרה.
מחלות פנימיות, פציעות ומצב לאחר ניתוחים באברים הפנימיים
1. בלוטות לימפה
(1) שחפת של בלוטות הלימפה
א. I שחפת הבלוטות שפעילותה פסקה לחלוטין, נשארו
רק צלקות 0%
II נשארו צלקות נרחבות או מכערות בהתאם
לאחוזי-הנכות שנקבעו לגבי צלקות.
ב. שחפת הבלוטות אחרי עבור התקופה החריפה,
שקיימים עדיין סימני-פעילות הדורשים
טיפול אמבולטורי (עם או בלי ניצורים) 30%
ג. שחפת פעילה של הבלוטות (צוואר, בית-השחי,
מפשעות) הדורשת אישפוז או שכיבה 100%
(2) Adnopathia(תפיחות הבלוטות)
בלתי-פעילה באזור מוגבל, המצב הכללי תקין 0%
(3) למפומה ממאירה Malignant lymphoma
(כולל הודג’קין, למפוסרקומה וכו’)
א. במצב של רמיסיה ((remissio עם או
בלי טיפול, מסוגל לעבודה חלקית 50%
ב. במצב חריף עם סימנים כלליים (כגון חום,
חולשה כללית, אנמיה וכו’) 100%
2. מחלות דם
אנמיה (מחוסר-דם ממאיר, מחוסר-ברזל,
המוליטית, אפלסטית) ריבוי כדוריות אדומות,
לובן הדם, ארגמנת, הפרעות בהקרשת דם
א. מצבים שחלפו מבלי להשאיר סימנים 0%
ב. מצב כרוני עם תגובה לא-מספקת לטיפול,
קיימים סימנים כלליים בינוניים 20%
ג. מצב כרוני, הדורש טיפול מתמיד, קיימים סימנים
כלליים קשים המגבילים את כושר העבודה במידה ניכרת 50%
ד. מצב קשה, אך מסוגל לעבודת-בית קלה בלבד 75%
ה. מצב חמור, בלתי-מסוגל לכל פעולה, מרותק
למיטה או זקוק לסיעוד 100%
3. מחלת הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות
התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה)
הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי-סדירה)
עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים
למיניהם בלבד) -
א. בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב
הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או
טיפול, לא נשארו סימני-מחלה 0%
ב. מצב כמתואר ב-א, בעזרת תרופות או
טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה 10%
ג. המצב הכללי מעורר, קיימים סימנים כלליים בנוניים
או קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול 20%
ד. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על
הפרעה בינונית, כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת 40%
ה. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על
הפרעה קשה, כשכושר העבודה מוגבל בצורה ניכרת 50%
ו. המצב חמור, אך מסוגל לעבודות-בית קלות בלבד 75%
ז. המצב חמור מאד, בלתי-מסוגל לכל פעולה,
מרותק למיטה או זקוק לסיעוד 100%
4. סוכרת diabetes mellitus
(1) הפרעה בסבילות לפחמימות impaired glucoes tolerance 0%
(2) סוכרת המטופלת על ידי דיאטה בלבד 5%
(3) סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וכדורים 10%
(4) סוכרת יציבה המאוזנת בצורה סבירה על ידי טיפול
בדיאטה וזריקות אינסולין 20%
(5) א. סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וזריקות אינסולין
אך מצטיינת בחוסר יציבות וצורך מוגבר בניטור עצמי 40%
ב. סוכרת "שבירה" (brittle) או סוכרת המטופלת
על ידי משאבת אינסולין 40%
ג. סוכרת הריונית - מטופלת בזריקות אינסולין
בזמן ההריון בלבד 40%
(6) סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים
(ללא קשר לצורת הטיפול):
א. נוירופתיה סימפטומטית (תחושתית - מוטורית
או אוטונומית);
ב. רטינופתיה סוכרתית (של הרקע - BDR,
או משגשגת - PDR);
ג. פרוטאינוריה קבועה, או הוכחה היסטולוגית
לנפרופתיה סוכרתית;
ד. מחלת כלי דם היקפיים
ה. מחלת כלי דם כלילים 65%
לא תיקבע נכות נפרדת לסיבוכים האמורים כל עוד
החומרה של פגימה נפרדת הנובעת מהם לא עולה
על 30%; עלתה על 30% - יש לקבוע נכות נפרדת
נוספת בהתאם למבחנים ספציפיים.
(7) כמו בפרט משנה (6) אך עם שלושה סיבוכים לפחות
שכל אחד מהם בחומרה של 30% ומעלה 100%
5. מחלות הסמפונות והריאה שאינן שחפתיות
(1) דלקת כרונית של הסמפונות עם או בלי
התרחבות הסמפונות (Bronchrectasis)
א. קיים שיעול וכיח מועט בהפסקות ארוכות, לפעמים
חרחורים או צפצופים בודדים 0%
ב. קיים שיעול וכיח במשך תקופות שונות וחוזרות בשנה עם
קוצר-נשימה קל אחרי מאמץ או התרחבות הסמפונות בצורה
קלה עם גניחות-דם לפעמים 20%
ג. קיים שיעול מטריד עם כיח מרובה עם זיהומים חוזרים,
קוצר-נשימה בצורה בינונית לאחר מאמץ או התרחבות
הסמפונות בצורה בינונית על פי הוכחה רנטגנית 40%
ד. קיימים הממצאים שצויינו בפיסקה ג, כשקוצר-הנשימה בולט
במאמץ קל, קיימים סימנים קליניים ופונקציונליים של אמפיזמה,
או התרחבות הסמפונות בצורה קשה, שטפי- דם תכופים 60%
ה. קיים שיעול מטריד, כיח מרובה ללא-הפסקות עם קוצר-
נשימה במנוחה, כחלון עם סימנים קליניים ופונקציונליים
בולטים של אמפיזמה עם או בלי לב ריאתי Cor pulmonale 100%
(2) נצור בין הסמפונות וקיר בית-החזה - Broncho
cutaneous fistula or broncho-pleural fistula
אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף 8.
(3) ציסטות של אכינוקוקוס בריאה
א. ציסטה קטנה מסויידת 0%
ב. ציסטה או ציסטות בריאה אחת 20%
ג. ציסטות בשתי הריאות 40%
ד. קיימים סיבוכים - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות.
(4) מצב לאחר אכינוקוקוס של הריאה - אחוזי
הנכות יקבעו לפי הפגימות שלאחר הטיפול
(5) מחלות-ריאה אחרות
במחלות-ריאה אחרות שלא פורטו לעיל - אחוזי הנכות ייקבעו
בהתאם לסימנים הקליניים וההגבלות בכושר הפעולה,
מותאם לסעיף-קטן (1).
(6) גוף זר בחלל בית-החזה
א. זעיר ואינו גורם להפרעות 0%
ב. הגורם להפרעות בלתי-ניכרות כגון התדבקויות
פלוירליות והגבלת תנועות הסרעפת 10%
ג. הגורם לכאבים בחזה וקוצר-נשימה בזמן התאמצות וקיימים
הסימנים הבאים: התעבות הפלוירה עם אמפיזמה קומפנסטורית
של הצד השני או דפורמציה של החזה או hemoptysis 30%
ד. הגורם ל Tachycardia-וקוצר נשימה או כחלון בזמן התאמצות
קלה, וכן להתדבקויות של הסרעפת או ה Peri cardium-
הגורמות הגבלות ניכרות בכושר הפעולה של הריאה 50%
6. קצרת הסמפונות Asthma Bronchiale
א. ישנם התקפים נדירים, אין סיבוכים 0%
ב. ישנם התקפים קלים בהפסקות ארוכות וסיבוכים קלים 20%
ג. ישנם התקפים תכופים וקוצר-נשימה בינוני
לאחר מאמץ בין ההתקפים 40%
ד. מצבים יותר קשים להעריך בהתאם לסיבוכים לפי סעיף 5(1)
7. שחפת הריאות
(1) שחפת פעילה
א. יש צורך בטיפול ובשכיבה 100%
ב. שחפת לאחר גמר האישפוז שפעילותה מוטלת בספק עד לשנה 60%
ג. התחדרות של תהליך בלתי-פעיל, יש צורך
בטיפול, השכיבה לא הכרחית 60%
ד. שחפת כרונית - בתהליך השחפתי לא חל שינוי
זמן ממושך וקיימת הפרשה של חיידקי קוך:
I. השינויים בריאה נרחבים Far advanced 80%
II. השינויים עם התפשטות בינונית או
מוגבלת Mod. or min. advanced 60%
ה. שחפת ריאות בטיפול ב- Pneumothorax 60%
intrapleuralis or extrapleuralis
(2) שחפת בלתי-פעילה
א. בתקופת השנתיים הראשונות שלאחר גמר תקופת הפעילות 50%
ב. בתקופת השנתיים שלאחר התקופה האמורה בפיסקה (א) 35%
ג. בכל תקופה שלאחר התקופה האמור בפיסקה (ב):
I. לא נשארו סימנים קליניים או רנטגניים
בולטים כתוצאה מהמחלה המוסבת 10%
II. נשארו סימנים קליניים או רנטגניים
בולטים כתוצאה מהמחלה המוסבת 20%
III. נישארו סימנים רנטגניים בולטים המתפשטים בשטח
רחב לאחר מחלה מוסבת קשה 30%
ד. ישנם שינויים פברוטיים קשים הגורמים להפרעות ניכרות
בפעולות הנשימה - ייקבעו האחוזים לפי סעיף 5.
ה. ישנם שינויים פברוטיים נרחבים הגורמים להפרעות ניכרות
בפעולות מחזור הדם (לב ריאתי) - ייקבעו אחוזי הנכות לפי סעיף 9.
(3) מצבים שלאחר ניתוחים
א. שיתוק קבוע חד-צדדי של עצב הסרעפת 10%
ב. Plombage
I. חד-צדדי 30%
II. דו-צדדי 60%
ג. כריתות בריאה
I. של חלק של הריאה עד 42 סגמנטים 10%
II. של אונה 30%
III. של ריאה שלמה &, nbsp; 60%
IV. קיימים סיבוכים כגון Empyema or 100%
Fistula Broncho cutanea
(4) מצבים שלאחר כריתת צלעות
א. לאחר כריתת צלע אחת 0%
ב. לאחר כריתת 2 צלעות מצד אחד 10%
ג. לאחר כריתת 3 או 4 צלעות מצד אחד 20%
ד. לאחר כריתת 5 או 6 צלעות מצד אחד 30%
ה. לאחר כריתת יותר מ6- צלעות מצד אחד 50%
אחוזי הנכות עקב תהליך שחפתי לאחר טיפול כירורגי ייחשבו
לפי סעיפים-קטנים (1), (2) ו-(3) לסעיף זה.
8. קרום הראיה
(1) תוצאות של דלקת קרום-הריאה
א. קיימות התדבקויות קלות ללא הגבלת פעולתן של הריאות 0%
ב. ישנן התדבקויות המגבילות את כושר-פעולתן של הריאות
ומשפיעות על המצב הכללי של הגוף במידה בלתי-ניכרת 10%
ג. ישנן התדבקויות ניכרות המגבילות את
כושר-פעולתן של הריאות במידה בינונית 20%
ד. ישנן התדבקויות נרחבות המשפיעות על כושר-פעולתן של
הריאות ועל כושר-הפעולה הכללי במידה ניכרת 30%
(2) דלקת קרום-הריאה שחפתית
א. קיים תפלטי (וסימנים קליניים לפעילות) 100%
ב. בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות 50%
ג. בכל תקופה אחרת - לפי השרירים שלאחר דלקת קרום-הריאה.
(3) דלקת קרום-הריאה מוגלתית Empyema
א. במצב חריף 100%
ב. במצב כרוני עם ירידה קשה במצב הכללי 80%
ג. שרירים לאחר אמפיאמה, קיימות התדבקויות פלוירליות או
פלוירו-פריקרדיאליות קשות עם דפורמציה של בית-החזה עם
או בלי הפרעות ניכרות בנשימה 50%
ד. שרידים לאחר אמפיאמה בצורה בינונית וקלה -
אחוזי הנכות ייקבעות לפי סעיף (1) 8.
9. מחלות הלב
(1) במחלת-לב שגרונית חריפה, דלקת חידקית,
תת-חריפה של פנים הלב (S. B. E. ) ובאטם שריר הלב
א. בתקופת 3 החדשים הראשונים לאחר גמר ההתקף החריף 100%
ב. בתקופת 3 החדשים הבאים 50%
ג. לאחר התקופה הנ"ל יש להעריך בהתאם לדרגות
התפקודיות של הלב -
I. מסוגל לעבודה הרגילה ללא הפרעות וללא הגבלות כלשהן 10%
II. מסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני
מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה) 25%
III. קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת קלה, אין
הפרעות בקצב (דרגה תפקודית שניה) 40%
IV. קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת עם או בלי הפרעות בקצב
כגון: פרפור פרוזדורים התקפי, מהירות דופק התקפית, מסוגל
לעבודה קלה בלבד (דרגה תפקודית שלישית) 50%
V. קיימת אי-ספיקת הלב במידה בינונית, בצקת נשמת לאחר
מאמץ קל, מסוגל לעבודה קלה ביותר ובישיבה בלבד
(דרגה תפקודית רביעית) 75%
VI. אי-ספיקת לב קשה, אינו מסוגל לשום עבודה 100%
(2) תעוקת הלב ((Angina pectoris
א. התקפים נדירים של תעוקת הלב המופיעים רק במאמץ מיוחד 25%
ב. התקפים שכיחים של תעוקת הלב, כושר העבודה
מוגבל במידה ניכרת 50%
ג. התקפים שכיחים של תעוקת הלב, כשקיימים
כאבים סטנוקרדיים גם במנוחה 70%
(3) יתר לחץ-דם
א. לחץ-דם דיאסטולי קבוע שאיננו עולה על 95 מ"מ כספית, ללא
סימנים אוביקטיביים של פגיעה בלב, בכליות או ברשתיות 0%
ב. לחץ-דם דיאסטלי קבוע מעל ל95- מ"מ
כספית ועד 110 מ"מ כספית:
I. בלי הגדלה ברורה (קלינית, רנטגנית או
אלקטרוקרדיוגרפית) של הלב 10%
II. עם הגדלה ברורה של הלב, קיימת נשמת בינונית לאחר מאמץ 30%
ג. לחץ-דם דיאסטלי קבוע מעל 110 מ"מ כספית:
I. בלי הגדלה ברורה של הלב ונשמת 25%
II. עם הגדלה בורה של הלב ונשמת בינונית לאחר מאמץ 40%
(א) הפרעות בקצב
א. התקפיים
I. התקפים נדירים 10%
II. התקפים שכיחים 20%
III. התקפים שכיחים ביותר 40%
ב. קבועים
I. ללא סימנים של אי-ספיקת הלב או קיפוח גופני 20%
II. קיימת אי-ספיקת הלב, אחוזי הנכות ייקבעו
בהתאם לדרגות התפקודיות של הלב
ג. מחסום פרוזדורי-חדרי
I. מחסום חלקי דרגה 1 (PR מאורך) 0%
II. מחסום חלקי דרגה 2 10%
III. מחסום שלם ללא תסמונת Adams Stokes 50%
IV. מחסום שלם עם התקפי חוסר-הכרה (תסמונת
Adams Stokes ) 100%
(5) הפרעות מסיבות (N.C.A.) Neurocirculatory Asthenia
אחוזי הנכות ייקבעו בתאם להפרעות הנפש.
(6) גוף זר בלב ובקרום הלב
א. ללא הפרעות 0%
ב. הגורם להפרעות - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות.
10. קרום הלב
(1) דלקת קרום הלב נגיפית שפירה או חבלתית
א. במשך חדשיים לאחר ההחלמה 40%
ב. לאחר תקופה זו
I. התרפאה מבלי להשאיר סימנים קליניים או הפרעות 0%
II. נשארו סימנים קליניים או הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו
בהתאם למצב התפקודי של הלב.
(2) דלקת קרום הלב שחפתית
לאחר ההחלמה הקלינית - אחוזי הנכות ייקבעו כפי שנקבע לגבי
שחפת ריאות בהתאם לתקופה שלאחר ההחלמה. נשארו סימנים
קליניים, הפרעות מצד הלב, להעריך בהתאם למצב התפקודי של הלב.
(3) Constrictive Peicarditis ודלקת קרום הלב שגרונית
א. בהתאם למצב התפקודי של הלב
ב. במקרה של ניתוח
I. במשך 6 החדשים הראשונים לאחר הניתוח 60%
II. לאחר תקופה זו, בהתאם למצב התפקודי של הלב.
11. כלי הדם
(1) דליות Varices cruris
א. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות ללא סיבוכים והפרעות 0%
ב. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות,
חד או דו-צדדי, עם התכווצויות וכאבים 10%
ג. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי,
ישנם סימני Eczema וצלקות לאחר כיבים שנתרפאו 20%
ד. ורידים המשתרעים על חלק גדול של גפה תחתונה אחת,
ישנה נטיה מתמדת לדלקת-עור וליצירת כיבים (צורה קשה
של Ulcus varicosum או Eczema cruris, ללא הפרעות
במחזור הורידי העמוק) 30%
ה. המצב כמתואר בסעיף-קטן (1) (ד) בשתי הרגליים 40%
ו. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי,
קיימות הפרעות קשות במחזור הדם הורידי העמוק
עם כיבים גדולים ועמוקים ופיגמנטציות של שטח נרחב 50%
(2) מצב לאחר נזק בכלי-הדם הפריפריים כגון phlebitis
או Thrombophlebitis או נזק בורידים
א. קיימת תפיחות קלה, קבועה שאינה גדלה עקב עמידה
או הליכה; ישנן הפרעות בלתי -ניכרות ברגל אחת 0%
ב. המצב כמתואר בסעיף-קטן (2)(א) - בשתי הרגליים 10%
ג. קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה,
ישנם Pigmentatio וכחלון ברגל אחת 20%
ד. המצב כמתואר בסעיף-קטן (2)(ג) - בשתי הרגליים 30%
ה. קיימת תפיחות קבועה, קשה שאינה יורדת בזמן
המנוחה; ישנם כחלון Eczema או כיבים ברגל אחת 30%
ו. המצב כמתואר בסעיף-קטן (2) (ה) בשתי הרגליים 40%
ז. בשתי הרגליים, בצורה קשה מאד 50%
(3) מפרצת - Aneurysma
א. של עורק קטן, בלי הפרעות 10%
ב. של עורק קטן עם הפרעות קלות 20%
ג. של עורק קטן עם הפרעות קשות 30%
ד. של עורק גדול בגפיים העליונות עם הפרעות במחזור הדם 40%
ה. של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קלות במחזור הדם 50%
ו. של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קשות במחזור הדם 60%
ז. של אב העורקים בבית החזה או בבטן, ללא הפרעות
קשות או מצב אחרי ניתוח של Aneurysma כנ"ל 60%
ח. של אב העורקים, בבית החזה או בבטן, עם הפרעות קשות 100%
(4) Arterio-Venous Fistula אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף-קטן (3).
(5) M. Raynaud Endarteritis obliterans
( Buerger. M )
א. בצורה קלה ברגל אחת 20%
ב. בצורה קלה בשתי הרגליים 30%
ג. בצורה בינונית ברגל אחת 40%
ד. בצורה בינונית בשתי הרגליים 50%
ה. בצורה קשה 60%
ו. בצורה קשה מאד 100%
(6) נזקי-כפור ברגליים
א. קיימים סימנים קלים בלבד - בועות-כפור (Chillblains) 0%
ב. קיימת תפיחות מתמדת בצורה בינונית, כאבים,אודם וכד’:
I. בגף אחד 5%
II. בשני הגפיים 10%
ג. על איבוד אצבעות הרגליים או חלקים מהן, ייקבעו אחוזי
הנכות לקטיעות האצבעות.
12. מערכת העיכול
(1) לשון
א. איבוד פחות ממחצית הלשון -
I. ללא השפעה בולטת על הדיבור והבליעה 10%
II. עם השפעה בולטת על הדיבור והבליעה 20%
ב. איבוד מחצית הלשון או יותר מכן -
I. ללא איבוד מוחלט של הדיבור והבליעה 40%
II. עם איבוד מוחלט של הדיבור והפרעה ניכרת בבליעה 60%
(2) ושט
א. מיצר Strictura של הושט -
I. בצורה בינונית 30%
II. בצורה קשה 50%
III. בצורה קשה מאד, המאפשרת רק שתיית
נוזלים, מצב כללי ירוד מאד 80%
ב. סעיפי הושט (Diverticulum) -
I. ללא הפרעות או עם הפרעות קלות 0%
II. הפרעות בינוניות 10%
III. הפרעות קשות 30%
ג. אזופגיטים (Esophagitis) -
I. בצורה קלה 10%
II. בצורה בינונית 30%
III. בצורה קשה עם שטפי-דם חוזרים, אנמיה בולטת 50%
ד. קרדיוספזמוס (Cardiospasm) -
I. אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב הכללי ולדרגת היצרות
של הושט
II. לאחר ניתוח, אין הפרעות 0%
III. לאחר ניתוח, קיימות הפרעות, אחוזי הנכות יקבעו לפי סעיף-קטן ג.
ה. בקע סרעפתי (Hernia diaphragmatica) -
א. אחוזי הנכות ייקבעו לפי המצב של הושט בהתאם לסעיף-קטן ג.
ב. בקע סרעפתי לאחר ניתוח
I. אין הפרעות 0%
II. קיימות הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף-קטן ג.
(3) קיבה
א. דלקת כרונית של הקיבה -
I. בצורה קלה, ללא הפרעות 0%
II. בצורה בינונית, המצב הכללי והתזונתי משביע רצון 10%
III. בצורה ניכרת, עם השפעה על המצב הכללי 30%
ב. כיב הקיבה או כיב התריסריון
I. כיב שהתרפא, אין הפרעות 0%
II. בצורה קלה, התקפים קצרים ונדירים 10%
III. בצורה בינונית (התקפים חוזרים,ממושכים יותר) 30%
IV. בצורה קשה עם סיבוכים כגון: שטפי-דם,
היצרות השוער, השפעה ניכרת על המצב הכללי 60%
ג. כיב הקיבה או כיב התריסריון לאחר ניתוח
- אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף 14.
13. מעיים
(1) Entero-colitis chronica including Spastic amebic colitis
א. הפרעות קלות, עצירות ושלשול לחליפין, ללא
השפעה על המצב הכללי 0%
ב. בצורה בינונית 10%
(2) דלקת כיבית של המעי הגס
א. בצורה קלה עם 4-3 יציאות ביום, ללא
אנמיה, ללא השפעה על המצב הכללי 10%
ב. בצורה בינונית עם התלקחויות לעתים קרובות 30%
ג. בצורה יותר מבינונית, עם התלקחויות
תכופות, אנמיה, מצב תזונתי ירוד 50%
ד. בצורה קשה, עם חום, אנמיה קשה המצב הכללי ירוד מאד 70%
ה. בצורה חמורה, זקוק לאשפוז 100%
(3) Diverticulitis - Diverticulosis
א. ללא הפרעות 0%
ב. ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף-קטן (1)
(4) Malabsorption syndrome including Coeliac disease, Sprue
א. בצורה קלה, שלשול שומני, 3 או 4 יציאות
ליום, ללא השפעה על המצב הכללי, בלי אנמיה 20%
ב. בצורה בינונית עם אנמיה, ירידה במשקל 40%
ג. בצורה קשה עם ירידת חלבוני הדם (Hypoproteinemia) בצקת
ברגליים ואנמיה ניכרת, הפרעות באלקטרוליטים וכו’ 70%
(5) מחלות כגון: Crohn’s Disease, מחלות
גרנולומטוטיות של המעיים, שחפת המעיים
- אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (2).
14. פציעות וניתוחי קיבה ומעיים
(1) מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים
א. ללא הפרעות, מצב התזונה הכללי טוב 0%
ב. ישנן הפרעות קלות של מערכת היכול, המצב הכללי טוב 10%
ג. ישנן הפרעות בלתי-ניכרות של מערכת העיכול, המצב הכללי ירוד 20%
ד. ישנן הפרעות ניכרות בדרכי העיכול, המצב הכללי ירוד 40%
ה. מצב אחרי יותר מניתוח אחד עם סימנים של חסימה
חלקית חשוכת-מרפא 60%
ו. ישנן הפרעות קשות, אך מסוגל לעבודות-בית קלות בלבד 80%
ז. ישנן הפרעות קשות בעיכול גם לאחר ניתוח נוסף, בלתי-מסוגל
לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד 100%
(2) נצור קבוע של המעיים
א. ישנה הפרשה קלה ונדירה של צואה 20%
ב. ישנה הפרשה קלה וקבועה של צואה 30%
ג. Anus praeter naturalis 80%
15. פי הטבעת
(1) Fissura ani
א. לא הפרעות 0%
ב. ישנן הפרעות ניכרות 10%
(2) Fistula ani
א. המפרישה לסירוגין ללא הפרעות ניכרות 10%
ב. עם הפרשה ממושכת, תמידית או חוזרת
(recidivans) לאחר ניתוח, עם הפרעות ניכרות 20%
(3) מצר - (Strictura)
א. בצורה בינונית 30%
ב. בצורה קשה 50%
(4) Prolapsus mucosae recti
א. ללא הפרעות 0%
ב. קיימות הפרעות 10%
(5) Prolapsus recti totalis
א. ניתן להחזרה 20%
ב. קבוע, ישנן הפרעות ניכרות 40%
(6) איבוד מוחלט של השליטה על השוער
(Sphincter) 80%
(7) טחורים Varices Haemorrhoidales
חיצוניים או פנימיים
א. בולטים, ישנן הפרעות בלתי-ניכרות 0%
ב. בולטים, עם דימומים שכיחים 10%
ג. בולטים בצורה קשה, ישנם דימומים
שכיחים עם אנמיה סקונדרית וסיבוכים אחרים
כגון Fissura ani או ani Fistula בצורה קלה 20%
16. מחלות הכבד ודרכי המרה
(1) שחמת הכבד
א. בצורה קלה, הגדלת הכבד, צהבת מזמן
לזמן והפרעה קבועה בתפקודי הכבד 20%
ב. בצורה בינונית, עם הפרעות בולטת יותר בתפקודי הכבד
והשפעה בולטת על המצב הכללי 40%
ג. בצורה קשה, עם דליות הושט, מיימת (Ascites) עם או בלי
שטפי-דם, עם או בלי הפרעות חולפות במערכת העצבים 70%
ד. בצורה חמורה, החולה זקוק לשכיבה וסיעוד 100%
(2) מצב לאחר ניתוח דלף במחזור הדם של
וריד השער
א. המצב הכללי משביע רצון, ללא מיימת וללא שטפי-דם חוזרים,
אין הפרעות מצד מערכת העצבים 40%
ב. קיימת מיימת או שטפי-דם חוזרים אם או בלי הפרעות
חולפות מצד מערכת העצבים (Portal systemic encephalopathia) 70%
ג. המצב חמור, החולה מרותק למיטה או זקוק לסיעוד 100%
(3) מצב לאחר דלקת-כבד זיהומית (Intectious hepatitis)
א. לא נשארו הפרעות 0%
ב. ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף-קטן (1).
(4) Echinococcus of Liver
א. מסויד שאיננו גורם להפרעות, אין פגיעה בתפקודי הכבד 0%
ב. לאחר ניתוח, ללא הפרעות 0%
ג. נשארו הפרעות לאחר הניתוח, אחוזי הנכות
ייקבעו לפי סעיף סרכות הצפק.
ד. פעיל - להעריך בהתאם להפרעות, לפי סעיף-קטן (1).
(5) מצב לאחר ניתוח של מורסה של הכבד Abscess of Liver
א. אין הפרעות 0%
ב. נשארו הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לסעיף סרכות הצפק.
(6) דלקת כרונית של כיס המרה עם או בלי אבני המרה
א. ללא הפרעות &, nbsp; 0%
ב. בצורה קלה, התקפים נדירים ללא חום
או צהבת, עם הפרעות בעיכול 10%
ג. בצורה בינונית, התקפים די תכופים ללא
חום או צהבת, הפרעות-עיכול בולטות 20%
ד. בצורה קשה, עם התקפים תכופים המלווים לעתים בחום או
בצהבת, עם הפרעה ניכרת במצב הכללי 40%
(7) מצב לאחר ניתוח בכיס המרה ודרכי המרה
א. ללא הפרעות או הפרעות קלות בלבד 0%
ב. קיימות הפרעות בינוניות 10%
ג.Post cholecysectomy syndrome בצורה בולטת 20%
ד. הופעות חוזרות של Cholangitis עם
התקפי-חום מלווים בצמרמורת ולעתים צהבת 40%
17. טחול
א. הגדלה קלה של הטחול ללא השפעה על המצב הכללי 0%
ב. מצב לאחר כריתת הטחול 10%
ג. הגדלה ניכרת של הטחול Hypersplenism
עם הפרעות במערכת הדם המתבטאות באנמיה לבקופניה או
טרומבפניה, עם או בלי הפרעות מכניות ניכרות 30%
18. צפק
(1) התדבקויות או תוצאות אחרות לאחר ניתוח,
פציעה או מחלה בחלל הבטן
א. ישנן הפרעות נדירות וקלות 0%
ב. ישנן הפרעות בינוניות כגון תקופות של
שלשול, עצירות או מטאוריזמוס 10%
ג. ישנן הפרעות כנ"ל והן קבועות 20%
ד. ישנן הפרעות קשות 30%
(2) שחפת של הצפק עם הופעות של חסימה חלקית
(Sub-ileus)
א. בשלב פעיל
ב. במצב לאחר השלב החריף, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סרכות
הצפק, סעיף-קטן (1).
19. בקע
א. בקע המפשעה הניתן להחזרה (Reponibilis)
חד או דו-צדדי, ישנן הפרעות בלתי-ניכרות 0%
ב. מצב אחרי ניתוח בקע המפשעה, חד או
דו-צדדי, עם תוצאות טובות 0%
ג. בקע גדול חד-צדדי, הניתן להחזרה (Reponibilis) עם הפרעות
בלתי-ניכרות, הדורש החזקה ע"י חגורה 10%
ד. מצב כמתואר בסעיף-קטן (ג) דלעיל, והוא דו-צדדי 15%
ה. בקע חוזר (Recidivans) חד-צדדי, עם
הפרעות בלתי-ניכרות, הדורש החזקה ע"י חגורה 10%
ו. מצב כמתואר בסעיף-קטן (ה) דלעיל, והוא דו-צדדי 15%
ז. בקע גדול שאינו ניתן להחזרה (Irreponibilis) או בלתי-ניתן
להחזקה ע"י חגורה - עם הפרעות בלתי-ניכרות, חד או דו-צדדי 20%
ח. מצב כמתואר בסעיף-קטן (ז) עם הפרעות ניכרות 30%
ט. בקע פמורלי (Hernia femoralis) - אחוזי הנכות ייקבעו כפי
שנקבעו לגבי בקע במפשעה (Hernia inguinalis).
20. פציעות ובקעים של קיר הבטן
א. מצב אחרי פציעה או ניתוח בבטן, ללא בקע
וללא התרופפות קיר הבטן 0%
ב. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן, המלווה בהתרופפות קיר
הבטן המצריך שימוש בחגורה אורטופדית
ג. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטון עם התרופפות ניכרת של דופן
הבטן; ישנו חוסר שרירים או בקע גדול המצריכים שימוש בחגורה
אורטופדית 20%
ד. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן עם Eventratio גדולה 40%
ה. Hernia linae albae או Hernia umbilicalis
קטנות וללא הפרעות 0%
ו. Hernia linae או Hernia umbilicalis albae יותר גדולות או בקע
בצלקת של קיר הבטן, עם הפרעות בלתי-ניכרות 10%
21. גידולים
גידולים ממאירים ושפירים
אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות באברים ובמערכות-הגוף השונים.
המערכת האורו-גניטלית
22. כליות
(1) צניחת הכליות (Ptosis או כליה נודדת (Rem migrans
א. ללא הפרעות 0%
ב. ישנן הפרעות - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות.
(2) כליה בצורת פרסה (Horse shoe kidney)
א. ללא סיבוכים 0%
ב. ישנם סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות.
(3) כריתת חלקית של כליה אחת
א. ללא הפרעות בפעולות החלק הנותר של הכליה והכליה השניה
ב. קיימים סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות.
(4) כריתת כליה
א. כריתת כליה אחת, ללא הפרעות בפעולת הכליה השניה 30%
ב. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות קלות
בפעולת הכליה השניה 60%
ג. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות בפעולת הכליה השניה
הגורמות להפרעות קשות בפעולות הדם והלב.
(5) כליה שאינה פועלת (Non functionning kidney)
א. אין יתר לחץ דם, אין הפרעות בכליה השניה 30%
ב. ישנם סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסיבוכים.
(6) הפרשת חלבון בשתן בצורה כרונית
א. Orthostatic albuminuria 0%
ב. מסיבה בלתי-ידועה, ללא בצקת, בלי עליות
לחץ הדם וללא הפרעה בתפקודי הכליות 10%
(7) דלקת-כליות כרונית
א. הפרשת-חלבון קבועה בשתן, עם גלילים
במשקע, בלי בצקת, בלי עליה של לחץ הדם,
ללא Uremia 20%
ב. כמתואר בסעיף-קטן (א) עם בצקת, עם עליה
קלה של לחץ הדם ולא Uremia 30%
ג. תסמונת נפרוטית בולטת או עליה בינונית בלחץ הדם, פגיעה
בתפקודי הכליה, אוראה (Urea) בדם עד 50 מג"ר אחוז 50%
ד. תסמונת נפרוטית בולטת או עליה ניכרת של לחץ הדם,
אוראה (Urea) בין 50 ל- 80 מג"ר אחוז 80%
ה. עם הפרעות קשות מצג הכליות ומחזור הדם,
החולה איננו מסוגל לעבודה 100%
(8) Pyelonephritis chronica אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם
למצב לפי סעיף- קטן (7).
(9) אבני הכליות
אבנים בכליה אחת, התקפים נדירים, ללא הפרעה
בתפקודי הכליות או ללא פגיעה במצב הכללי 10%
ב. אבנים בכליה אחת, התקפים תכופים עם זיהום, ללא פגיעה
בתפקוד הכליה 20%
ג. אבני-יציקה בכליה אחת, עם זיהום כרוני,
ללא הפרעה בכליה השניה 40%
ד. אבני-כליות דו-צדדיות, התקפים נדירים 20%
ה. אבני-כליות דו-צדדיות, התקפים תכופים
עם או בלי זיהום או הפרעה הידרומכנית 40%
ו. מצב אחרי ניתוח אבני-כליה מצד אחד, לא
נשארו אבנים, פעולת הכליה תקינה 0%
קיים זיהום כרוני או פגיעה בתפקודי הכליה, אחוזי הנכות
ייקבעו בהתאם למצב לפי סעיפים - קטנים (7) או (10).
(10) Hydronephrosis
א. אקטזיה של אגן הכליה, ללא הפרעות 0%
ב. בצורה קלה, התקפים נדירים, ללא דלקת 10%
ג. בצורה בינונית, התקפים תכופים, עם או בלי דלקת 30%
ד. עם זיהום או Pyonephrosis 50%
(11) Essential Haematuria המטוריה מיקרוסקופית, ללא
גלילים בשתן, ההמוטוריה מופיעה בקביעות, ללא כל הפרעות
לא מבחינה קלינית ולא מבחינה תפקודית 10%
23. שלפוחית השתן ודרכי השתן
(1) אורטר
אבנים באורטר והיצרות האורטר - אחוזי הנכות
ייקבעו לפי סעיף 22(10).
(2) שלפוחית השתן
א. דלקת כרונית של שלפוחית השתן
I. דלקת קלה, ללא הפרעות 0%
II. דלקת קלה, עם תאי-מוגלה בשתן עם תכיפות
בהטלת שתן ביום ובלילה 10%
III. דלקת בינונית, עם תכיפות בהטלת השתן
ביום ובלילה, עם כאבים ועוויות 20%
IV. דלקת קשה, עם תכיפות בהטלת השתן פעם
לשעה או יותר, כשהשלפוחית מצומקת 50%
V. אי-שליטה או אי-עצירה של מתן השתן ומצב
המצריך שימוש מתמיד במכשירים 70%
ב. דלקת בדפנות השלפוחית עם כיבים בתת-רירית
(Hunner’s Ulcer) 60%
ג. אבן בשלפוחית, עם סימני-הפרעה בתפקוד -
אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף-קטן (2)א.
ד. ניצור השלפוחית fistula vesicae 50%
(3) שופכה
א. היצרות השופכה (Uretra)
I. בצורה קלה עד בינונית, אחרי הבראה
המצריכה רק הרחבות בודדות (2-1 פעמים לשנה) 10%
II. המצריכה הרחבות כל 2-3 חדשים 20%
III. המצריכה הרחבות תכופות, עם דלקת בשלפוחית 30%
ב. ניצור בשופכה
I. בצורה קלה, עם הפרשה לסרוגין 20%
II. בצורה בינונית: ניצור אחד עם הפרשה תמידית המצריכה
שימוש במכשיר או שימוש תמידי בחמרי-חבישה 40%
III. בצורה קשה: ניצורים קשים ורבים, עם ניקוז מתמיר המצריך
שימוש תמידי במכשירים או החלפות רבות של חמרי-חבישה 70%
IV. ניצורים רבים ב- Perinaum 100%
24. אשכים ואברי המין של הזכר
(1) Varicocoele
א. חד או דו-צדדי, ללא הפרעות או עם הפרעות בלתי-ניכרות 0%
ב. עם הפרעות ניכרות 10%
(2) Hydrocoele חד או דו-צדדי 0%
(3) חוסר אשך אחד והשני תקין 20%
(4) אבדן שני האשכים
א. אצל גבר עד גיל 45, מלווה בהפרעות נוירו-אנדוקריניות 50%
ב. אצל גבר מעל לגיל 45 עד 60 שנה, מלווה
בהפרעות נוירו-אנדוקריניות 40%
ג. מעל לגיל 60 25%
(5) אבדן חלקי של ה- Penis 30%
(6) אבדן של ה-Penis 60%
(7) אספרמיה חבלתית
א. עד גיל 45 20%
ב. מעל לגיל 45 10%
לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילו של הנפגע ביום
בו נוצרה הפגימה.
25. אברי המין של האשה
(1) דלקת כרונית או מצב שלאחר דלקת של
אברי מין האשה
א. ישנן הפרעות, המצב הכללי טוב 0%
ב. ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי משביע רצון 10%
ג. ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי ירוד ואין סיכויים להטבה 20%
(2) מצב לאחר כריתת שחלות
א. כריתה של שחלה אחת, עם או בלי כריתה
חלקית של השחלה השניה 10%
ב. כריתה של שתי השחלות
I. עד גיל 50 40%
II. אחרי גיל 50 20%
(3) מצב לאחר כריתת הרחם
א. עד גיל 50 40%
ב. אחרי גיל 50 20%
(4) מצב לאחר Panhyserectomy
א. עד גיל 50 50%
ב. אחרי גיל 50 30%
(5) צניחת הנרתיק והרחם
((Prolapsus vaginae et uteri 30%
(6) ניצורים של אברי המין של האשה
א. ניצור בין שלפוחית השתן ואברי המין ((Fistula vesico-genit 50%
ב. ניצור בין החלחלה ואברי המין (Fistula recto-genit) 50%
לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילה של הנפגעת ביום בו
נוצרה הפגימה.
26. שחפת אורוגניטלית
א. בתקופה החריפה והפעילה 100%
ב. שחפת כרונית, עם שינויים רנטגניים
ברורים, הפרשה של מתגיקוך לסרוגין 60%
ג. שחפת בלתי-פעילה תוך תקופת השנתיים לאחר הפסקת הפעילות 30%
ד. שחפת בלתי-פעילה בתום תקופת השנתיים לאחר הפסקת
הפעילות 10%
27. עקרות
עקרות
א. כשגורמיה אינם ברורים 30%
ב. כשגורמיה ברורים - אחוזי הנכות ייקבעו לפי אחוזי הנכות
הגבוהים ביוחר שנקבעו בשביל הפגימות שגרמו לעקרות ולא
פחות מ- 30%. לא יינתנו אחוזי-נכות נפרדים בעד העקרות
בנוסף לאחוזי הנכות לפי הפגימות שגרמו עקרות.
28. מצב לאחר כריתת שד או שדיים
א. שד אחד
I. עד לגיל 30 שנה 30%
II. מעל לגיל 30 עד לגיל 45 שנה 25%
III. מעל לגיל 45 שנה 15%
ב. שני השדיים
I. עד גיל 30 שנה 50%
II. מעל לגיל 30 ועד לגיל 45 שנה 40%
III. מעל לגיל 45 שנה 30%
לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי
גילה של הנפגעת ביום בו נוצרה הפגימה.
מחלות ופגימות במערכת הלוקומוטורית
35. מחלות העצמות והפרקים
(1) ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר
א. אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות 0%
ב. קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות. 10%
ג. קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה 20%
ד. ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או
קיימת הגבלה ניכרת בתנועות 30%
ה. בצורה קשה, קיים קשיון בפרקים הקטנים בלבד 50%
ו. בצורה קשה מאד, קשיון בפרקים הגדולים, המצב הכללי ירוד 80%
ז. בצורה חמורה, החולה רתוק לכסא גלגלים
או הופיעו סיבוכים רציניים 100%
(2) Ostemyelitis chronica
א. ישנו גת (Sinus)ׂ מפריש, תמידי
I. אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים
והפרעות בתנועות 10%
II. אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים,
קיימות הפרעות קלות בתנועה 20%
ב. ישנם sequester והפרשה מוגבלת 30%
ג. הצורה האמורה בפסקה ב, אך קיימים גם סימנים כלליים 50%
ד. הצורה האמורה בפסקה ג, אך קיימים סימנים כלליים
תמידיים המחייבים שכיבה מתמדת במיטה 100%
(3) שחפת העצמות והפרקים
א. בתקופה החריפה של המחלה
I. בצורה קלה או בינונית. 50%
II. בצורה קשה, ישנן הפרעות ניכרות בפעולה 70%
III. בצורה קשה מאד, ישנם סימנים לשחפת כללית 100%
ב. לאחר חילוף התקופה החריפה
I. הטיפול נמשך, אין סימני פעילות 30%
II. הטיפול נמשך וקיימים עדיין סימני פעילות 50%
ג. מצב שלאחר שחפת שנתרפאה - אחוזי הנכות
ייקבעו בהתאם לפגימות בעצמות ובפרקים.
36. גולגולת
(1) ליקויי צורה בין אם נגרם חסר מועט של העצם ובין אם לאו
א. אין הפרעות אובייקטיביות 0%
ב. ישנן הפרעות אובייקטיביות - אחוזי
הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנוירולוגיות.
(2) חסר בעצמות הגולגולת
א. עד שלושה סנטימטרים מרובעים 5%
ב. מעל לשלושה ועד חמישה סנטימטרים מרובעים 10%
ג. מעל ל5- ועד ל10- סנטימטרים מרובעים 20%
ד. ביותר מ10- סנטימטרים מרובעים
I. ללא Hernia cerebri 30%
II. ישנה Hernia cerebri 80%
(3) במצבים שלאחר תיקון פלסטי של חסר בעצמות הגולגולת
ייקבעו מחצית אחוזי הנכות בהתאם לסדר גודל החסר שהיה
קיים לפני התיקון לפי סעיף-קטן (2).
(4) במקרים לאחר פציעה בגולגולת עם סיבוכים תוך-גולגולתיים
המלווים תופעות של שיתוקים, התקפים ג’קסוניים או הפרעות
פונקציונליות אחרות, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות.
37. עמוד השדרה
(1) קבוע עמוד השדרה הצוארי (Cervical Ankylosis)
א. בזווית נוחה 30%
ב. בזווית בלתי נוחה 50%
זווית נוחה - הקבוע הוא בגדר היציבה התקינה; זווית בלתי
נוחה - היציבה הכוללת מופרעת, קיימת סטיה בציר.
(2) קבוע עמוד השדרה הגבי (Dorsal Ankylosis)
א. בזווית נוחה 10%
ב. בזווית בלתי נוחה 30%
זווית נוחה - זווית שאינה עוברת את הקיפוזיס הנורמלית ואין
אנגולציה צדדית או קדמית-אחורית חדה.
(3) קבוע עמוד השדרה המתני (Lumbar Ankylosis)
א. במצב נוח 30%
ב. במצב בלתי נוח 40%
ג. במצב של דפורמציה קשה עם הפרעה בולטת ביציבה 50%
מצב בלתי נוח - שינוי ניכר או גם ביציבה.
(4) קבוע מוחלט של כל עמוד השדרה
א. בזווית נוחה 60%
ב. בזווית בלתי נוחה, גם אם קיימות תנועות קלות של הצוואר 100%
זווית העולה על o30 לגבי הקו המאונך (Vertical) נחשבת
לבלתי נוחה.
(5) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצוארי (Cervical spine)
א. בצורה קלה 10%
ב. בצורה בינונית 20%
ג. בצורה קשה 30%
ד. אי-יציבות של עמוד השדרה הצוארי
שהוכחה ע"י צילומי רנטגן בתנוחות שונות 30%
(6) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הגבי (Dorsal spine)
א. בצורה קלה 0%
ב. בצורה בינונית או קשה 10%
(7) הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני (Lumbar spine)
א. בצורה קלה 10%
ב. בצורה בינונית 20%
ג. בצורה קשה 30%
(8) שבר של גוף חוליה שהתרפא
א. בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה
של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו 5%
ב. עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה
של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו 10%
ג. עם תזוזה ניכרת ושינויים ארטרוטיים, אבל בלי הגבלת
התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו 20%
(9) הפרעות לאחר שבר של Processus spinosus
עם או בלי הTransversus- שלא התחבר 5%
(10) תסמונת של בקע הדיסקוס (Hernia disci syndrome)
א. שהתרפאה 0%
ב. כשקיימות הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות
בקטע של עמוד-השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי.
38. בית החזה
(1) שינויים בצורת בית החזה הנגרמים כתוצאה
ממחלה, פציעה או ניתוח
א. השינויים הם בלתי-ניכרים, אין הפרעות בנשימה ובפעולות הלב 0%
ב. מצבים שאחרי כריתת צלעות או שברים בצלעות -
אחוזי הנכות ייקבעו בנוסף לליקוי תפקודי ריאות:
(1) לאחר שבר בצלעות שהתרפא אין נכות
(2) לאחר שבר בצלעות שלא התאחה מעל 3 חודשים 0%
(3) לאחר כריתת צלע אחת 0%
(4) לאחר כריתת 2 צלעות מצד אחד 10%
(5) לאחר כריתת 3 או 4 צלעות מצד אחד 20%
(6) לאחר כריתת 5 או 6 צלעות מצד אחד 30%
(7) לאחר כריתת יותר מ6- צלעות מצד אחד 50%
(2) פציעת שרירי בית החזה
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה קשה 20%
39. עצם הבריח ועצם השכם
(1) חיבור גרוע בלי התקצרות לאחר שבר
של עצם הבריח או עצם השכם 0%
(2) אי-התאחות (Non union) בחלק האמצעי או הפנימי של
עצם הבריח 10%
(3) נקע של עצם הבריח (Acromio-clavicular dislocation)
ללא הגבלה בתנועות 5%
(4) Sterno-clavicular dislocation (antirior) 5%
(5) Sterno-clavicular dislocation (posterior) 20%
40. עצמות הגפיים העליונים ימין שמאל
(1) חיבור גרוע של עצם הזרוע (Humerus), קיים
קיצור ניכר או זווית ניכרת עם הגבלה בתנועות
המרפק או בכתף בצורה קלה או בינונית 20% 10%
(2) חיבור גרוע של עצם הזרוע עם השחתת; צורה
קשה והגבלת התנועות במפרק המרפק או פרק
הכתף בצורה קשה 30% 20%
(3) אי-התאחות עצם הזרוע בלי התהוות
פרק נד מדומה כגון (Fibrous union) 30% 20%
(4) אי-התאחות עצם הזרוע עם התהוות
פרק נד מדומה (False Flail joint) 50% 40%
(5) אי-התאחות שתי עצמות האמה, רדיוס ואולנה
(Radius et Uina) עם התהוות פרק נד מדומה 40% 35%
(6) אי-התאחות האולנה בחצי העליון או אי-
התאחות הרדיוס בחצי התחתון בלי דפורמציה ניכרת. 20% 15%
(7) כמו בסעיף-קטן (6), קיימת דפורמציה ניכרת 30% 20%
(8) אי-התאחות האולנה בשליש התחתון 10% 10%
(9) אי-התאחות הרדיוס בשליש העליון 20% 15%
(10) חיבור גרוע של האולנה (Ulna) 10% 5%
(11) חיבור גרוע של הרדיוס (Radius) 10% 10%
(12) אבדן גף עליון
א. בפרק הכתף 80% 70%
ב. מעל מקום החיבור M. Deltoideus 75% 65%
ג. מתחת למקום החיבור M. Deltoideus 70% 60%
(13) אבדן האמה
א. מעל מקום החיבור הרדיאלי של
Pronatorteres .M 65% 55%
ב. מתחת למקום החיבור הרדיאלי של
M. Pronatorteres
(14) אבדן היד בשורש 60% 50%
(15) אבדן כף היד בהישמר פרק שורש היד 55% 50%
פרק המרפק
ציור מס. 1
כפוף ויישור יתר
41. הפרקים העליונים של הגפיים העליונים
(1) נקיעה חוזרת של הכתף
(Recurrent Humero-scapular Dislocation)
א. נקיעות שכיחות והכרח להיזהר
מתנועות מעל גובה השכם 20% 20%
ב. נקיעות שכיחות המופיעות בכל תנועה 30% 20%
ג. נקיעות שכיחות הניתנות להחזרה רק בעזרה רפואית 40% 30%
ד. לאחר ניתוח - פעולת הזרוע טובה 5% 5%
(2) מפרק נד של הכתף (Flail Shoulder) 50% 40%
(3) קשיון (Ankylosis) של פרק הכתף
קשיון נוח 30% 25%
קשיון לא-נוח 50% 40%
בקשיון נוח נמצאת הזרוע בריחוק של
^45 ^0^ -50 ^0 מהגוף בתנוחת-מה קדימה
בקשיון לא-נוח נמצאת הזרוע בריחוק
של ^25 ^0 מהגוף או בריחוק
מעבר ל- ^60 ^0
(4)הגבלת התנועות בפרק הכתף
א. מעל לגובה השכם 0% 0%
ב. עד לגובה השכם 15% 15%
ג. עד ^45 ^0 מהגוף או הגבלה ניכרת
בסיבוב כלפי חוץ או פנימה 25% 25%
ד. עד ^30 ^0 מהגוף 35% 35%
(5)פרק המרפק
א. מצב אחרי שבר או חבלה בפרק
שהתרפא מבלי להשאיר שינויים או
הגבלות תפקודיות 0% 0%
ב. מצב אחרי שבר במרפק שהתרפא עם
שינוי בזוויות כגון CUBITUS VALUS;
CUBITUS VARUS או הוצאת ראש הרדיוס,
ללא הגבלת התנועות 10% 10%
(6)קשיון במרפק
א. קשיון נוח 30% 30%
ב. קשיון לא-נוח 40% 30%
קשיון נוח משמע - תנוחת המרפק בזווית
שבין ^70 ^0 עד ^90 ^0
היד
ציור מס.3
כפוף ויישור
(ראה ציור מס’ 1) ובעמדה אמצעית של
האמה; קשיון לא-נוח - תנוחה מעבר
לגבולות הנ"ל, עם הגבלה בסיבובי האמה
(PRO-SUPINATIO).
(7)הגבלת התנועות במרפק
א. הגבלות בכיפוף
קיים יישור מלא של המרפק או שהוא
מוגבל בלא יותר מ- ^25 ^0 והכיפוף אפשרי:
I. מ-^0 ^0 עד ^35 ^0 40% 40%
II. מ-^0 ^0 עד ^60 ^0 30% 20%
III. מ-^0 ^0 עד ^90 ^0 15% 10%
IV. מ- ^0 ^0 עד ^150 ^0 0% 0%
ב. הגבלות ביישור
קיים כיפוף מלא של המרפק או שהוא
מוגבל מ- ^150 ^0 עד ל- ^90 ^0 והיישור אפשרי
עד לתנוחה.
I. של ^90 ^0 40% 30%
II. של ^60 ^0 15% 10%
III. של ^3 ^0 10% 10%
IV. מ^0 ^0 עד ^150 ^0 0% 0%
(8) במקרים עם הגבלות ביישור ובכיפוף
גם יחד כשכל הגבלה כשלעצמה אינה
מצדיקה קביעה של יותר מ- 0% נכות,
ייקבעו 10% נכות. במקרים של הגבלות-
תנועה במרפק גם ביישור וגם בכיפוף
יש לנהוג לפי תקנה 12 לתקנות אלו,
בלבד שאחוזי הנכות הכוללים לא יעלו
על אחוזי הנכות בסעיף קשיון לא-נוח של
המרפק.
(9) מפרק נד של המרפק (FLAIL ELBOW) 40% 30%
(10)שורש היד
א. מצב אחרי חבלה בפרק כף היד ללא
הפרעות בתנועות 0% 0%
ב. קשיון נוח 20% 15%
ג. קשיון לא-נוח 40% 30%
ד. קשיון בעמדה בינונית, בין נוח
ובין לא-נוח 30% 20%
קשיון נוח - כף היד נמצאת בכיפוף
גבי של ^15 ^0^-25 ^0 ובאבדוקציה אולנרית
או נויטראלית.
קשיון לא-נוח - כף היד נמצאת
בכיפוף פלמרי כלשהו או באבדוקציה
רדיאלית.
ה. הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם
אפשרות כיפוף גבי של ^15 ^0 10% 5%
ו. איבוד ה-PRONATIO וה-SUPINATIO
היד קבועה במצב של HYPERPRONATIO
או SUPINATIO 30% 20%
ז. איבוד ה-SUPINATIO וה-PRONATIO
או הגבלת תנועותיהם במצב נוח ובמצב
של PRONATIO בעמדה נויטרלית 20% 10%
הגבלת התנועות בפרק שורש היד כתוצאה
מתהליכים הגורמים לארטרוזיס כגון;
PSEUDOARTHROSIS OF CARPAL-SCAPHOID
.LUNATO-MALACIA ETC - אחוזי הנכות
ייקבעו בהתאם לסעיף 35.
סטיה רדיאלית ואולגרית
ציור מס.4
עמדת ביניים
42.שרירי הגפיים העליונים
(1)פציעת שרירי הכתף
א. TRAPEZIUS, SERRATUS MAGNUS
LEVATOR SCAPULAE
I. בצורה בינונית 10% 10%
III. בצורה קשה 30% 20%
ב. PECTORALIS MAJOR, LATISSIMUS
DORSI, TERRES MAJOR
I. בצורה בינונית 10% 10%
II. בצורה ניכרת 20% 20%
III. בצורה קשה 30% 30%
ג. DELTOIDEUS
I. בצורה בינונית 20% 10%
II. בצורה ניכרת 30% 20%
III. בצורה קשה 40% 30%
ד. ,SUPRASPINATUS, INFRASPINATUS
TERES MINOR, SUBSCAPULARIS
CORACOBRACHIALIS
I. בצורה בינונית 10% 10%
II. בצורה ניכרת 20% 10%
III. בצורה קשה 30% 20%
(2)פציעת שרירי המרפק
א. ,BICEPS, BRACHIALIS
BRACHIORADIALIS
I. בצורה בינונית 10% 10%
II. בצורה ניכרת 20% 20%
III. בצורה קשה 30% 30%
ב. TRICEPS, ANCONEUS
I. בצורה בינונית 10% 10%
II. בצורה ניכרת 20% 20%
III. בצורה קשה 30% 30%
ג. FLEXOR CARPI, DIGITI
I. בצורה בינונית 10% 10%
II. בצורה ניכרת 20% 10%
III. בצורה קשה 30% 20%
ד. EXTENSOR CARPI, DIGITI
I. בצורה בינונית 10% 0%
II. בצורה ניכרת 10% 10%
III. בצורה קשה 20% 10%
אצבעות הידיים
43. קטיעה של אצבע בודדת או חלק ממנה
(1)אגודל
א. קטיעת אגודת עם עצם המסרק או חלק ממנה 25% 20%
ב. קטיעת שני גלילים או גליל וחצי 20% 15%
ג. קטיעת הגליל הסופי 15% 10%
ד. קטיעת חצי הגליל הסופי 8% 8%
(2) אצבע 2
א. קטיעת אצבע 2 עם עצם המסרק או חלק ממנה 15% 12%
ב. קטיעת לפחות 2.5 גלילים 12% 10%
ג. קטיעת 2 או 1.5 גלילים 10% 10%
ד. קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו 5% 5%
(3) אצבע 3
א. קטיעת אצבע 3 עם עצם המסרק או חלק ממנה 15% 12%
ב. קטיעת לפחות 2.5 גלילים 12% 10%
ג. קטיעת 2 או 1.5 גלילים 10% 10%
ד. קטיעת גליל סופי או חצי ממנו 5% 5%
(4)אצבע 4 או אצבע 5
א. קטיעת אצבע 4 או 5 עם עצם המסרק או חלק ממנה 10% 10%
ב. קטיעת לפחות 2.5 גלילים 10% 8%
ג. קטיעת 2 או 1.5 גלילים 8% 5%
ד. קטיעת גליל סופי או חצי ממנו 5%
44. קשיון אצבעות היד
קשיון לא-נוח של האצבעות - קשיון
באחד או יותר מפרקי האצבעות אשר
אינו מאפשר תפיסה או פתיחת היד
ומפריע לפעולת האצבעות הסמוכות;
קשיון לא-נוח של האגודל -
תנוחה המונעת אחיזה:
קשיון נוח - קשיון המאפשר תפיסה
ובאגודל הוא מאפשר אחיזה (PINCH) -
(1) קשיון לא-נוח של האצבעות -
ייקבעו אחוזי הנכות כפי שנקבע
לגבי קטיעה בלי ראש עצם המסרק.
(2) קשיון נוח של האגודל 10%
(3) קשיון נוח של אצבע 2 7%
(4) קשיון נוח של אצבע 3 או 4 או 5% 5 5%
54. MALLET FINGER
(1) של האגודל או של אצבע 2 7%
(2) של יתר האצבעות (פרט לאצבע 1
ואצבע 2) לכל אצבע 5%
בפגימות מרובות של אצבעות הידיים;
קטיעות, קשיון בפרקי האצבעות או
פגימות אחרות וכן בשילוב פגימות
שונות, ייקבעו אחוזי הנכות לאחר
סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה
בהתאם לסעיפים 45,44,43.
46. האגן
שינוי צורת האגן:
(1) אין השפעה על האברים הפנימיים
שבאגן ואין הגבלה בתנועות 0%
(2) ישנה השפעה על האברים הפנימיים
שבאגן וקיימת הגבלה בתנועות - אחוזי
הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנגרמות
לאברים הפנימיים של האגן בתוספת אחוזי
הנכות עבור הגבלת התנועות, לפי תקנה 12 לתקנות אלו.
(3( SYMPHYSIOLYSIS או תזוזה של מחצית
האגן עם נזק בפרק SACROILIACA והפרעות
סטטיות או הפרעות בהליכה 25%
47. עצמות הגפיים התחתונים
(1)אי התאחות של עצם ה-FEMUR
א. הגוף נתמך בעזרת מכשיר אורטופדי 50%
ב. מפרק נד מדומה ואין הגוף יכול להיתמך
ברגל גם בעזרת מכשיר 70%
(2) חיבור גרוע של עצם הירך או של
השוקה (TIBIA)
(FAULTY UNION OF FEMUR OR TIBIA)
א. ללא הגבלת התנועות במפרקים הסמוכים 10%
ב. עם הגבלת התנועות, אחוזי הנכות ייקבעו
בהתאם להגבלה. לענין זה, חיבור
גרוע של אחת מהעצמות הנ"ל, פירושו - סטיה של הציר
מכיוונו התקין או מכיוונו המקורי עד
להפרעה בסימטריה של הגפיים.
(3) אי-התאחות של הטיביה והפיבולה או
הטיביה בלבד, ישנן תנועות רפות המחייבות
שימוש במשענת 30%
(4)אי-התאחות עצמות ה-TARSUS או
METATARSUS או תוצאות אחרות של פציעות
בכף הרגל המשפיעות על כושר התנועות
א. בצורה קלה 0%
ב. בצורה בינונית 10%
ג. בצורה קשה 20%
ד. בצורה קש מאד 30%
(5)התקצרות של רגל אחת
א. עד 2 סנטימטרים 0%
ב. מעל ל- 2 ועד 3 סנטימטרים 5%
ג. מעל ל- 3 ועד 5 סנטימטרים 10%
ד. מעל ל- 5 ועד 7.5 סנטימטרים 20%
ה. מעל ל- 7.5 סנטימטרים 40%
(6) קטיעת הגף התחתון
א. בפרק הירך 80%
ב. בשליש העליון של עצם הירך או בסמוך מתחת לשליש 80%
ג. באמצע הירד או בשליש התחתון, ישנה
אפשרות של התקנת תחליף מלאכותי 65%
(7) קטיעת השוק
א. עד 5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר
מיתר הברך או בסמוך לזה 55%
ב. ביותר מ-5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר
מיתר הברך, כולל AMPUTATION SYME’S 50%
48. הפרקים הגדולים של הגפיים התחתונים
(1) פרק הירך
א. מפרק נד 70%
ב. קשיון לא-נוח 50%
ג. קשיון נוח 40%
לענין זה, קשיון נוח, - מצב בו הגוף נמצא
בכיפוף מ- ^0^ 20 עד ^0^ 30, האבדוקציה היא מ- ^0 ^0
עד ^0^ 10, הרוטציה - נויטרלית.
פרק הירך - ציור מס.5
הגבלות התנועה בכיפוף
ד. הגבלה במתיחה (EXTENSIO),
הגף איבד התנועה בזווית מ- ^0^ 0 עד ^0^ 15 15%
ה. הגבלה בכיפוף המפריעה לישיבה 20%
ו. הגבלה בהטייה (ABDUCTIO), קירוב
(ADDUCTIO) או סיבוב (ROTATIO) של הגף 20%
ז. הגבלה בינונית בכל התנועות 30%
(2) הברך
א. אי-יציבות צדדית קשה (הברך מתעקמת
תחת כובד משקל הגוף לצד אחד 30%
ב. אי-יציבות אחורית-קדמית עם התעקמות
הברך תחת כובד משקל הגוף 20%
ג. קשיון נוח 30%
ד. קשיון לא-נוח 50%
קשיון לא-נוח - פירושו; עמדת הברך ביישור
יתר של יותר מ- ^0^ 01 )GENU RECURVATUM)
או כיפוף ביותר מ- ^0^ 30 או סטיה
צדדית (VALGUS VARUS) של יותר מ- ^20 ^0.
ה. הגבלת תנועות הכיפוף
I. הכיפוף אפשרי בזווית מ- ^0^ 0 עד ^0^ 90 0%
II. הכיפוף אפשרי בזווית מ- ^0^ 0 עד ^0^ 70 5%
III, הכיפוף אפשרי בזווית מ- ^0^ 0 עד ^45 ^0 0%
IV. הכיפוף אפשרי בזווית מ- ^0^ 0 עד ^0^ 30 20%
V. הכיפוף אפשרי בזווית מ- ^0^ 0 עד ^0^ 15 30%
ו. הגבלה ביישור הברך -
I. יישור הברך אפשרי עד ^0^ 5 0%
II. יישור הברך אפשרי עד ^0^ 10 10%
III. יישור הברך אפשרי עד ^0^ 15 20%
IV. יישור הברך אפשרי עד ^0^ 30 40%
V. יישור הברך אפשרי עד ^0^ 45 50%
פרק הברך - ציור מס.6
מדידת הגבלות התנועה
ז. נזק במניסקוס
I. נזק במניסקוס בצורה קלה 10%
II. נזק במניסקוס עם LOCKING 20%
III. מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס
ללא הפרעות תפקודיות 0%
IV. מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס,
קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול
קל של השרירים 10%
(3) קרסול
א. הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול 10%
ב. קשיון נוח 20%
ג. קשיון לא-נוח 30%
49. כף הרגל
(1) רגל שטוחה PES PLANUS - PES VALGUS
חד או דו-צדדית
א. בכל הדרגות, אך התנועות במפרקי כף
הרגל חפשיות; אין כיווץ-שרירים 0%
ב. בצורה בינונית - ישנה הגבלה בתנועות בפרקי הטרסוס 10%
ג. בצורה קשה - קיים כיווץ-שרירים
ו-CALLOSITAS נרחבים 20%
(2) PES CAVUS חד או דו-צדדית
א. בצורה קלה, התנועות בפרקי כף הרגל חופשיות 0%
ב. עם כיווץ קבוע (CLAWING) של האצבעות
והגבלה בתנועות מפרק כף הרגל 10%
ג. הדפורמציה המתוארת בסעיף-קטן ב בצורה
יותר קשה ועם CALLOSITAS נרחבים 15%
ד. בצורה קשה מאד 20%
ה. TALIPES CAVOVARUS קשה 30%
ו. הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל;
SUBTALAR JOINT או JOINTS TARSAL עם
דפורמציה או כאבים 20%
(3) קשיון נוח של פרקי ה-TARSUS
כגון אחרי TRIPLE ARTHRODESIS 10%
(4) METATARSALGIA טראומטית אחרי דפורמציה
של הקשת הרחבית 10%
(5) קטיעה לפי LISFRANC או לפי CHOPART
עם נטיה לעמדת EQUINUS 30%
(6) קטיעה כמתוארת בסעיף-קטן (5) לאחר
ארטרודזיס בתנוחה נוחה. 25%
(7) קטיעה TRANSMETATARSAL 25%
50. אצבעות הרגל
(1) קטיעת האצבעות:
א. של כל האצבעות
I. עם ראשי ה- METATARSALIA 25%
II. בלי ראשי ה- METATARSALIA 15%
ב. של אצבע 1
I. עם ראש ה-METATARSUS 20%
II. בלי ראש ה-METATARSUS 10%
ג. של אצבע בודדת או שתי אצבעות, פרט לבוהן
I. עם ראש ה- METATARSUS 10%
II. בלי ראש ה- METATARSUS 5%
ד. של שלוש או ארבע אצבעות, פרט לבוהן
I. עם ראש ה- METATARSUS 15%
II. בלי ראש ה- METATARSUS 10%
(2) HALLUX VALGUS חד-צדדית קשה 5%
(3) HALLUX RIGIDUS 10%
(4) אצבע פטיש
א. אצבע בודדת 0%
ב. בכל האצבעות, חד-דדית ומבלי PES CAVUS 10%
(5) המצב שלאחרי ניתוח של HALLUX VALGUS
כשהוא מלווה בהרחקת ראש ה-METATARSUS 10%
(6) מצב שלאחרי ניתוח HALLUX VALGUS
תוך כדי שמירת ראש ה-METATARSUS 5%
51. שרירי הגפיים התחתונים
(1) פציעת קבוצת השרירים
.PYRIFORMIS, GAMELLUS, OBTURATOR, QUADRATUS FEM
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
(2) GLUTEUS MAXIMUS, MEDIUS, MINIMUS
א. בצורה בינונית 20%
ב. בצורה ניכרת 30%
ג. בצורה קשה 50%
(3) LILIO-PSOAS, PECTINEUS
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
(4) ADDUCTOR LONGUS, BREVIS, MAGNUS, GRACILIS
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
(5( ,SARTORIUS, RECTUS FEMORIS, VASTUS EXTERNUS
INTERMEDIUS-INTRNUS, TENSOR FASCIAE LATAE
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
(6( SEMITENDINOSUS, BICEPS FEMORIS, SEMI-MEMBRANOSUS
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
(7( .TIBIALIS ANTERIOR,EXTENSOR DIGIT
LONGUS, PERONEUS TRETIUS
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 10%
ג. בצורה קשה 20%
(8( ,TTRICEPS SURAE, TIBIALIS POSTERIOR
,PERONEUS LONGUS, FLEXOR HALLUSIC LONGUS
FLEXOR DIGIT., LONGUS, POPLITEUS
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 20%
(9( .EXTENSOR HALLUCIS BREVIS, EXTENSOR DIGIT
BREVIS, INTEROSSEI
א. בצורה בינונית 10%
ב. בצורה ניכרת 20%
ג. בצורה קשה 30%
ליקויי-ראיה, פציעות ומחלות-עיניים
52. ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה (תיקון: תשנ"ג)
(1) ליקויים בכושר הראייה (חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא).
המספרים שבשורות המאוזנות והמסומנות במספרים (1) עד (10) מציינים את חדות
ראייה של עין אחת, והמספרים שבטורים המאונכים והמסומנים באותיות א’ עד י’ -
את חדות הראייה של העין השניה. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם
כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות.
(2) הגבלת שדה הראיה
I. הצטמצמות מרוכזת
קוטר ממוצע בעין בשתי
של שדה ראייה אחת העיניים
(1) עד ^O^ 60 0% 10%
(2) ^O^ 60 עד ^O^ 40 0% 20%
(3) ^O^ 40 עד ^O^ 20 10% 40%
(4) פחות מ-^O^ 20 30% 100%
II. אובדן החצי הפנימי של שדה הראייה 0% 10%
III. אובדן החצי החיצוני של שדה הראייה 15% 60%
IV. HEMIANOPSIA HOMONYMOUS ימנית או שמאלית -
א. אובדן השדות העליונים בלבד 10%
ב. אובדן השדות הימניים או השמאליים
בשלמותם או רק בחלקם התחתון 40%
V. הצטמצמות אחרת של שדה הראייה -
בעין בשתי
אחת העיניים
א. אובדן של פחות מרבע שדה הראייה 0% 0%
ב. אובדן הרבע החיצוני העליון 5% 10%
ג. אובדן המחצית העליונה 10% 15%
ד. אובד הרבע החיצוני התחתון 10% 30%
ה. אובדן המחצית התחתונה 20% 65%
53. עקירת עין
(1) מצב אחרי עקירת עין אחת ((Phtisis
בחישוב אריטמטי בנוסף לאחוזי נכות לפי הלוח 5%
(2) מצב אחרי עקירת שתי העיניים 100%
(3) Exophthalmus או Lagophthalmus ניכרים 10%
(4) Enophthalmus (כולל (Pseudoptosis ניכר 10%
54. מצב אחרי הוצאת גוף זר או פציעה חודרת
מצב שלאחר הוצאת גוף זר מפנים העין,
אחרי פציעה חודרת בעין, בנוסף לליקוי ראייה
לפי הלוח 5%
55. צניחת העין Ptosis
א. חלקית -
(1) חד צדדית או דו צדדית שאינה מפריעה לראייה 10%
(2) המפריעה לראייה
(א) חד צדדית 15%
(ב) דו צדדית 20%
ב. מלאה -
אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם ללוח;
חדות הראייה של העין הפגועה תיחשב כראייה
של 3/60
56. דרכי הדמעות, חוסר דמעות (תיקון: תשנ"ג)
בעין בשתי
אחת העיניים
(1) היצרות קלה של דרכי הדמעות,
הפרעות בלתי ניכרות 0%
(2) סגירה כללית של דרכי הדמעות 10% 15%
(3) חוסר דמעות בצורה קלה 0% 0%
(4) חוסר דמעות ניכר או מוחלט 10% 15%
57. פזילה ואיבוד אקומודציה Strabismus
and Loss of Accommodation
(1) Heterophoria או חולשת
קונברגנציה הגורמים להפרעות 10%
(2) Heterotropia ללא דיפלופיה או עם
דיפלופיה במבט להיקף שדה הראייה 15%
(3) Heterotropia עם דיפלופיה במבט
פרימרי המחייבת כיסוי קבוע של עין אחת 25%
(4) איבוד אקומודציה (למעט פרסביאופיה)
בעין אחת או בשתי העיניים 5%
58. ברקית Glaucoma
(א) Glaucoma, דרגת הנכות תיקבע בנוסף
לליקוי בכושר הראייה או לליקוי בשדה הראייה 10%
(ב) מצב לאחר ניתוח פילטרציה ללא צורך
בהמשך טיפול 5%
(ג) מצב לאחר אירידקטומיה בניתוח או בלייזר,
ללא צורך בהמשך טיפול (קולובומה - ראה
סעיף 64) 0%
(ד) יתר לחץ תוך עיני tension Occular Hyper-
28-22 מ"מ כספית ללא פגם בשדה
הראייה וללא פגיעה בעצב הראייה (לחץ מעל 28
מ"מ ייחשב לפי סעיף קטן (א)) 5%
59. דלקת הלחמית והעפעפיים
דלקת הלחמית והעפעפיים בצורה כרונית -
(א) מצב קל 0%
(ב) מצב בינוני 5%
(ג) מצב קשה 10%
60. גרענת Trachoma
גרענת - דרגת נכות תיקבע לפי סעיף 59.
61. קרנית Corneal Opacities (תיקון: תשנ"ג)
כתמי קרנית - בנוסף לליקוי בחדות
הראייה הנובע מהם -
(א) באזור מרכזי 4 מ"מ או יותר 5%
(ב) שלא באזור המרכזי או פחות מ- 4 מ"מ 0%
62. עדשה Aphakia Dislocated Lens (תיקון: תשנ"ג)
בעין בשתי
אחת העיניים
חוסר עדשה או שינוי מקומה -
(1) חוסר עדשה או דיסלוקציה של עדשה 10% 15%
(2) מצב לאחר השתלת עדשה תוך עינית
((Pseudoaphakia בנוסף לליקוי בחדות הראייה 5% 10
63. אישון: Mydriasis Traumatic
הרחבת אישון חבלתית - בנוסף לליקוי
בחדות הראייה -
(א) קוטר האישון עד 5 מ"מ 0%
(ב) קוטר האישון למעלה מ- 5 מ"מ 5%
64. קולובומה of Iris Coloboma
קולובומה של קשתית - בנוסף לליקוי בחדות הראייה -
(א) קטנה או מוסתרת על ידי העפעף העליון 0%
(ב) גדולה או לא מוסתרת 5%
65. ענבית: דלקת הענבית Uveitis
דלקת הענבית או מצב אחריה -
(א) מצב שנה לפחות אחרי הדלקת ללא התקפים
חוזרים 0%
(ב) מצב עד שנה לאחר הדלקת הראשונה או
יותר משנה עם התקפים חוזרים נדירים 20%
(ג) דלקות חוזרות, התקפים חריפים תכופים 30%
66. זגוגית: Corpus Vitreum Opacities
עכירות בזגוגית - בנוסף לליקוי בחדות הראייה -
(1) בצורה קלה 0%
(2) בצורה בינונית או קשה 5%
(3) מצב לאחר הוצאת הזגוגית - Vitrectomy 5%
67. עדשה: ירוד Cataract
ירוד Cataract בנוסף לליקוי בחדות הראייה 5%
68. רשתית:
(א) היפרדות רשתית - בנוסף לליקוי בחדות
הראייה או בשדה הראייה 5%
(ב) מצב לאחר טיפול מוצלח בהיפרדות הרשתית -
בנוסף לליקוי בחדות הראייה או בשדה הראייה 0%
(ג) דלקת רשתית ((Chorioretinitis בנוסף
לליקוי בחדות הראייה או בשדה הראייה 5%