עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9082/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 9082/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. ראמי חואגרי

2. מחמוד חואגרי

3. פאהד חואגרי

בקשה להארכת מעצר שישית מעבר לתשעה חודשים

לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996

בשם המבקשת: עו"ד נ' חנאווי

בשם המשיב 2: עו"ד ד' שחק

בשם המשיב 3: עו"ד נ' פוגל

החלטה

בקשה להארכת מעצר שישית מעבר לתשעה חודשים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1. כנגד המשיבים, שלושה אחים, יחד עם נאשמים נוספים, הוגש כתב אישום המייחס להם חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת סכין. למשיב 2 מיוחסת אף עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. הרקע לעבירות הוא קטטה בין שתי חבורות צעירים. בד בבד עם הגשת כתב האישום נעצרו המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. מאז הוארך מעצרם של המשיבים חמש פעמים מעבר לתשעה חודשים. עם זאת, במסגרת הארכת המעצר החמישית עמד בית משפט זה (כב' השופט צ' זילברטל) על כך שהתיק העיקרי אינו מתקדם בקצב משביע רצון כבר מראשיתו. מנגד נתן בית המשפט דעתו לחומרת המעשים המיוחסים למשיבים ולעברם הפלילי. באיזון בין השיקולים קבע בית המשפט כי יש להורות על עריכת תסקירי מבחן בעניינם של המשיבים שינסו למצוא חלופות מעצר ראויות עבור המשיבים.

2. בעקבות ההחלטה האמורה הוגשו תסקירי שירות מבחן לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' אבו טהה) הורה על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר בבית דודתם בעיר טירה בפיקוחם של ערבים וכן על איזוק אלקטרוני. עוד הורה בית המשפט על הפקדה כספית בסך 10,000 ₪ עבור כל משיב ועל חתימת ערבות עצמית וערבות צד ג'. בעקבות ההחלטה הגישו המשיבים בקשה לפטור אותם ממתן הפקדה כספית או להפחית את הסכום. בית המשפט דחה את הבקשה. נקבע כי אמנם הוצג תדפיס חשבון בנק של אימם של המשיבים אשר אין בו כספים, אולם המשפחה של המשיבים הינה משפחה רחבה ומקורות הפרנסה של המשפחה לא נשענה על ההכנסות של האם גם לפני מעצרם של המשיבים.

3. כעת בפני בקשה שישית להארכת מעצרם של המשיבים. בינתיים הפקיד המשיב 1 את הנדרש בהתאם להחלטה ושוחרר לחלופת מעצר, כך שהבקשה מתייחסת למשיבים 2 ו-3 בלבד. באת-כוח המבקשת טענה שבית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים וקבע תנאים סבירים לשחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. לטענתה, המשיבים יכולים להתאמץ ולגייס את הכסף הנדרש. באשר לתיק העיקרי עדכנה הפרקליטה כי הסתיימה פרשת התביעה והנאשם 1 החל להעיד בחקירה ראשית. כמו כן קבועים כעת שלושה מועדים, אחד בחודש דצמבר ושניים בחודש ינואר. היא הודתה כי ההנחה היא שהתיק לא יסתיים במסגרת מועדים אלו ולכן המדינה תגיש בקשה לעיבוי המועדים בתיק.

4. בא-כוח המשיב 2 טען כי ידם של המשיבים אינה משגת לשלם את ההפקדה העצמית שנקבעה להם. הם עצורים קרוב לשנתיים, ואם היה בידם הכסף ודאי היו מפקידים אותו מיידית. הוא הוסיף כי ארבעה נאשמים כבר משוחררים. למעשה שחרורם של המשיבים הפך לטענתו למס שפתיים בהיעדר יכולת כלכלית לעמוד בתנאים. כמו כן טען כי קיימים תנאים נוספים שמאיינים את מסוכנותם, ובהם מעצר בית באיזוק אלקטרוני ביישוב מרוחק ממקום מגוריהם של המתלוננים. הוא ביקש לדחות את הבקשה ולחלופין להפחית את גובה ההפקדה הנדרשת לצורך השחרור.

בא-כוח המשיב 3 הוסיף וטען כי שלושת המשיבים בני אותה משפחה כך שגיוס הכספים הופך לקשה יותר. המשיב 3 ללא עבר פלילי וחלקו במעשים מינורי ביותר. לפיכך לטענתו ניתן להסתפק בשחרורו באיזוק אלקטרוני. בית המשפט לא ערך הבחנה בין הנאשמים בהתאם למעורבותם לעניין גובה ההפקדה, ולא בצדק. עוד טען כי למשיבים אין משפחה נוספת, ולפיכך החלטת בית המשפט המחוזי המתבססת על גיוס כספים ממשפחה מורחבת אין לה יסוד.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. קביעת ערבות נעשית באמצעות איזון בין שיקולים. "על בית המשפט לאזן בין הצורך להרתיע את הנאשם מלהימלט או להפר את תנאיה מחד גיסא, לבין הצורך לקיים את זכויותיו מאידך גיסא. על איזון זה לגלם, הן את יכולתו הריאלית של הנאשם לעמוד בתנאי הערבות והן את כוחה של הערבות להרתיע מפני הימלטות מן הדין" (בש"פ 3598/09 מדינת ישראל נ' בן דוד (לא פורסם, 18.5.09)).

במקרה דנן נקבע על ידי בית משפט זה כי ראוי לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר לאחר שהשתנתה נקודת האיזון בשל חלוף הזמן והתקדמות בלתי משביעת רצון בקצב הדיונים בתיק העיקרי. גם לעת הזאת, כפי שהודתה בהגינותה באת-כוח המדינה, אין הדיונים מתקדמים בקצב אשר יש בו כדי להניח שיסתיימו בהארכת המעצר הקרובה. יש להזכיר כי מתבקשת כעת הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים בפעם השישית. במקביל נמצא על ידי בית המשפט המחוזי כי חלופת המעצר שהוצעה על ידי שירות המבחן הינה ראויה וסבירה וכי יש לשחרר את המשיבים בתנאים. אלא שלטענת המשיבים 2 ו-3 אין ביכולתם להפקיד את ההפקדה הכספית הנדרשת. לתמיכה בטענתם אף הציגו את תדפיס חשבון הבנק של אימם שאינו מכיל כסף. גם הזמן שחלף מאז ההחלטה על השחרור, מיום 3.12.12 ועד היום, בו טרם הפקידו המשיבים את הכספים הדרושים לשם שחרורם יכול להוות אינדיקציה מסוימת להעדר יכולת להפקיד את הכספים (ראו בש"פ 9772/01 רודיקוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.12.01)). המדינה מצידה לא טענה לקיומם של מקורות תשלום פוטנציאלים אחרים, ואף יש ליתן את הדעת כי מדובר באחים כך שאותה משפחה צריכה לשאת בשלושה תשלומים, דהיינו ב-30 אלף ₪ הפקדה. במצב דברים זה מתאיינת למעשה החלטת בית המשפט על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. בהתחשב בכך שהמשפט לא יסתיים ככל הנראה בהארכת המעצר הנוכחית יש לכך משמעות קשה מבחינת זכויות המשיבים. מאידך גיסא לא ניתן לוותר על הפקדה כספית שתשמש הרתעה נוספת של המשיבים מפני הפרת תנאי חלופת המעצר, וזאת בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות להם. לטעמי, אם כן, יש לקבוע הפחתה מסוימת בהפקדה שנדרשה מהמשיבים, תוך הבחנה ביניהם.

6. המשיב 3 נעדר עבר פלילי ומעורבותו באירוע, ביחס למשיב 2, נמוכה יותר. לעומת זאת, למשיב 2 קיים עבר פלילי לא קל ומעורבותו באירוע היא רחבה יותר וחמורה יותר. משכך אני סבורה כי יש להעמיד את ההפקדה הכספית של המשיב 2 על 8,000 ₪, בעוד שההפקדה העצמית של המשיב 3 תעמוד על 5,000 ₪ בלבד.

התוצאה היא כי מעצרם של המשיבים 2 ו-3 יוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 29.12.12, אלא אם כן יעמדו המשיבים בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, אך בהפקדות כספיות שנקבעו על ידי כאמור, שאז ישוחררו המשיבים לחלופת מעצר כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ‏ז' בטבת התשע"ג (‏20.12.2012).