עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8580/12

בבית המשפט העליון

 

רע"ב  8580/12

 

לפני:  

כבוד השופט ח' מלצר

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

שירות בתי סוהר

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מתאריך 14.11.2012 בתיקים: עת"א 19654-09-12, עת"א   19462-10-12 ו-עת"א 12473-10-12, שניתנה על-ידי כב' סגן הנשיא, השופט א' טל

                                          

המבקש:                               בעצמו

 

החלטה

 

 

1.             לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיא, השופט א' טל), בגדרה נדחו שלוש עתירות אותן הגיש המבקש ביחס לתנאי מאסרו.

 

           להלן יפורטו עיקרי הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה

 

רקע והליכים קודמים

 

2.             המבקש מרצה חמש שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של התעללות ומעשים מגונים שביצע בבנו התינוק, שהיה באותה עת בן כחצי שנה.

 

3.             בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2012 הגיש המבקש שלוש עתירות לבית המשפט המחוזי הנכבד, אשר נדונו במאוחד, ואשר ההחלטה בהן היא מושא הבקשה שבפני. מאחר שהעתירה ב-עת"א 19654-09-12, שבגדרה ביקש העותר לקבל אוכל בהכשר בד"צ – התייתרה שכן אוכל זה סופק לו, אסתפק בהצגתן של השתיים הנותרות:

 

           ב-עת"א 12473-10-12 (להלן: העתירה הראשונה) עתר המבקש לחזור ולשהות באגף התורני, וכן לקבל טיפול ייעודי לעברייני מין ולחילופין לקבל טיפול שכזה באגף אחר.

 

           ב-עת"א 19462-10-12 (להלן: העתירה השנייה) עתר המבקש לאפשר לאביו ולבת זוגו לבקר אותו בביקורים פתוחים, להסיר את הגדרתו כאסיר וג"ע, לשלבו בסבב חופשות, ולאפשר לו להתייחד עם בת זוגו, שאיתה הוא מתכנן להתחתן באחת מחופשותיו.

 

4.             בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את עתירות המבקש ברובן:

 

           ביחס לעתירה הראשונה קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, בהסכמת המשיב, כי אין מניעה להשיב את המבקש לאגף התורני (כאשר יתפנה שם מקום), אך דחה את בקשתו החלופית לקבל טיפול ייעודי לעברייני מין, תוך שציין כי גורמי הטיפול הרלבנטיים מצאו כי המבקש איננו מתאים לכך.

 

           ביחס לעתירה השנייה מצא בית המשפט המחוזי הנכבד כי מכלול החומר בעניינו של המבקש, הכולל חוות דעת שונות ומידע בנוגע להתנהלותו בבית הסוהר – איננו מאפשר את קבלת העתירה. בית המשפט המחוזי הנכבד הוסיף וציין כי במידה והעותר יגיש בקשה להינשא לבת זוגו, "היא תיבחן על ידי המשיב".

 

           מכאן הבקשה שבפני.

 

5.              כאן המקום לציין כי קודם להעברת התיק לעיוני טופלו בקשות המבקש לפטור מאגרה (אשר התקבלה בתאריך 20.12.2012 על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך), ולייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית.

 

           בהחלטתה מתאריך 03.02.2013 קבעה כב' הרשמת בנמלך כי סוגיית מינויו של סניגור ציבורי למבקש תובא להכרעתי. לאחר שעיינתי בהודעת הסנגוריה הציבורית הארצית, אשר הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בעניין לשיקול דעתו של בית המשפט – לא מצאתי לנכון להורות על מינוי כאמור.

 

טענות המבקש

 

6.             המבקש מעלה בבקשתו מגוון רחב של טענות, אשר לא ראיתי לנכון לפרט את כולן. בתמצית אציין כי העותר טוען כי חלק נכבד מן המידע לגביו, כפי שזה הוצג בפני בית המשפט המחוזי הנכבד – היה שגוי ומסולף. כמו כן העותר גורס כי החלטות המשיב בעניינו גורמות לו עוול, ומפלות אותו בהשוואה לאסירים אחרים.

 

דיון והכרעה

 

7.             לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

8.             הלכה ידועה היא כי רשות ערעור תנתן רק במקום בו הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986); רע"ב 4748/12 בוריסוב נ' שירות בתי הסוהר (08.08.2012); רע"ב 3297/12 אייזיק נ' שירות בתי הסוהר (17.04.2012)).

 

           עיון בטענותיו השונות של המבקש מוליך למסקנה כי אין בהן טעם כלשהו התואם את ההלכה הנ"ל, שכן הבקשה שבפני כרוכה כל-כולה סביב נסיבותיו הפרטניות של המבקש. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

 

9.             בבחינת למעלה מן הצורך אעיר כי גם לגופם של דברים לא מצאתי כי יש מקום להיענות לבקשה מהטעמים הבאים:

 

(א)      בעתירה הראשונה, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להשתלב בטיפול לעברייני מין, החליט בית המשפט המחוזי הנכבד שלא להתערב בעמדת המשיב, לפיה המבקש איננו מתאים לטיפול שכזה. נימוקו של המשיב שם היה כי משיחות שונות שניהלו גורמי הטיפול עם המבקש, הם התרשמו כי המבקש כלל איננו סבור שהוא סובל מבעיה בתחום האמור. לא התרשמתי כי נפלה שגגה במסקנתו של בית המשפט המחוזי הנכבד בהקשר זה, ולמעשה אף המבקש איננו טוען כי התרשמותם של גורמי הטיפול היתה שגויה.

 

(ב)      ביחס לעתירה השנייה, הנוגעת ליציאתו של המבקש לחופשה, ולאפשרות לקבלת ביקורים פתוחים וביקורי התייחדות עם בת זוגו, הרי שסוגיות אלה התבררו כבר בפני בית משפט זה בעניינו של המבקש ב-רע"ב 5322/12 (30.08.2012), שניתן על ידי חברי, השופט נ' הנדל.

 

           בהחלטתו, קבע השופט הנדל כי מכלול הנתונים ביחס למבקש איננו מאפשר את הוצאתו לחופשה, או את קיומם של ביקורי פתוחים וביקורי התייחדות, אך ציין כי יש מקום שהועדה מטעם המשיב, הדנה בענייני התייחדות וחופשות, תאפשר למבקש לשוב ולהעלות את בקשתו בתוך פרק זמן קצר יחסית. בהתאם, שב המבקש ופנה לועדה בעניין זה, אך מהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד עולה כי אין כל שינוי בבסיס הנתונים כיום, לעומת זה שעמד בפני השופט הנדל בהחלטתו, ועל כן אין מקום לסטות ממנה. ממכלול החומר שהגיש המבקש, לא עולה טעם המצדיק את התערבותי  במסקנה זו.

 

10.          לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי הן מבחינת ההלכה בנוגע למתן רשות ערעור, והן לגוף הדברים – אין מקום להיענות לבקשה. למען הסר ספק אציין כי דחיית הבקשה לרשות ערעור איננה מונעת מהמבקש לחדש עתירותיו בעבור הזמן הנדרש לכך על פי נהלי שב"ס, ובהינתן שיחול שינוי בנסיבות.

 

11.          סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל – בקשת רשות הערעור נדחית.

 

           ניתנה היום, ‏י"ג באייר התשע"ג (‏23.04.2013).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12085800_K06.doc   עכ+מה

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon