עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7829/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד א' מנוסביץ; עו"ד ז' שם-טוב

 

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ר' ברקאי) בתל"א 41334-09-12 מיום 21.10.2012, בה נדחתה בקשה למתן ארכה להגשת הודעת ערעור מטעם המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (השופט א' ברגנר) בתא"מ 10315-05-10 מיום 12.6.2012.

 

תמצית הרקע העובדתי והליכים קודמים

 

1.        בכתב תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום צויין כי ביום 26.9.2008 שכרה המשיבה מהמבקש דירה לתקופה של 12 חודשים. כן נטען כי המשיבה עמדה בתשלומי דמי השכירות לתקופה קצרה ולאחר מכן חדלה לשלמם ולא פינתה את הדירה בתום תקופת השכירות. עוד נטען כי ביום 25.2.2010, ולאחר שהוגשה תביעה לפינוי, פינתה המשיבה את הדירה והותירה אחריה חובות בגין צריכת חשמל. המבקש תבע מהמשיבה דמי שכירות שלא שולמו בסך 13,084 ש"ח, סך של 2,536 ש"ח בגין חשבונות חשמל שנטען כי לא שילמה וכן פיצויים מוסכמים על פי חוזה השכירות בסך של 22,000 ש"ח. ככל שניתן להבין מפסק הדין של בית משפט השלום למשיבה ניתנה רשות להתגונן.

 

2.        בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבקש. באשר לסך של 13,084 ש"ח בגין אי תשלום דמי שכירות; קבע בית משפט השלום כי בכתב התביעה ובמסמכים שצורפו לו אין פירוט כלשהו של החוב הנטען, קרי בגין אלו חודשים שולמו דמי השכירות באופן חלקי ובגין אלו חודשים לא שולמו כלל דמי שכירות. עוד קבע בית המשפט השלום כי המבקש לא הגיש תצהיר עדות ראשית מפורט דיו ולא סיפק את הפירוט הנדרש בחקירתו הנגדית. מנגד קבע בית משפט השלום כי המשיבה הצהירה והעידה בבית המשפט כי מסרה למבקש שיקים וכי שילמה במזומן תמורתם ועוד הצהירה כי הייתה הסכמה לקיזוז סכומים ששילמה עבור תיקונים שבוצעו על ידה במושכר. עוד הוסיף בית משפט השלום כי טענת המשיבה לפיה עזיבת המושכר הייתה בתיאום ובהסכמת המבקש להיעדר חובות לא נסתרה ונתמכה בעדות אחיה.

 

           באשר לחשבון החשמל; קבע בית משפט השלום כי המבקש לא הציג חשבונית או קבלה בגין תשלום חשבון החשמל ולא פירט את החיוב המיוחס למשיבה ולכך חשיבות בהתייחס לכך שמדובר במושכר במסגרת יחידות מחולקות.

 

           באשר לפיצויים מוסכמים; קבע בית משפט השלום כי אין לומר שהמשיבה הפרה את הסכם השכירות לאור העובדה כי השכרת המושכר למשיבה הייתה השכרת נכס שאינו בעל היתר כדין ואינו ראוי למגורים.

 

           מכל הטעמים האמורים דחה בית משפט השלום את תביעת המבקש.

 

3.        מהבקשה להארכת מועד שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עולה כי המועד האחרון להגשת הודעת הערעור חל ביום 20.9.2012. ביום 20.9.2012 הוגשה, במעמד צד אחד, בקשת המבקש להארכת מועד להגשת הודעת הערעור בה צויין כי המבקש ניסה בימים שקדמו להגשת הבקשה לקבל את הסכמת באת כוח המשיבה להארכת המועד אך זו לא השיבה להודעותיו. בבקשה זו טען בא כוח המבקש כי הוא החל לייצג את המבקש בתיק שבנדון לצורך הערעור לאחרונה ורק ביום 11.9.2012 קיבל לידיו מבא כוחו הקודם של המבקש את התיק המלא ממנו למד לראשונה כי פסק דינו של בית משפט השלום ניתן ביום 18.6.2012. עוד הוסיף בא כוחו של המבקש כי לאור מועדי חגי תשרי, ראש השנה ויום כיפור, נדרשת לו ארכה עד ליום 18.10.2012 וכי מדובר בארכה של לא יותר מ-10 ימי עבודה בפועל. לאחר קבלת תגובת המשיבה ותשובת המבקש דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן ארכה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין בנימוקי הבקשה וכתב התשובה כדי להצדיק מתן ארכה בהתחשב בעובדה כי פסק דינו של בית משפט השלום ניתן עוד בחודש יוני וכי גם בהתחשב בימי הפגרה עמד לרשות המבקש זמן ניכר להיערך להגשת הודעת הערעור במועד. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי ממצאיו של בית משפט השלום הם בגדר קביעות עובדתיות וכי המבקש לא הצביע כי סיכויי הצלחתו בערעור גבוהים. מכל הטעמים שלעיל דחה בית המשפט המחוזי את בקשת מתן הארכה.

 

           כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

 

תמצית נימוקי הבקשה

 

4.        המבקש טוען כי סיכויי ערעורו טובים. עוד טוען המבקש כי הארכה המבקשת הינה בת ימים ספורים וכי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מידתית ופוגעת באופן בלתי מאוזן בזכות הערעור העומדת לו כנגד פסק דינו של בית משפט השלום. 

 

דיון והכרעה

 

5.        לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב.

 

6.        על המבקש ארכה להגשת להגשת הודעת ערעור להצביע על טעמים מיוחדים בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. במסגרת הטעמים המיוחדים יבחן בית המשפט את משך הזמן שחלף מן המועד האחרון להגשת הערעור; את מהות הטעם להגשת כתב הערעור באיחור; את מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של הערעור שלגביו הוגשה הבקשה להארכת מועד. הארכת המועד לא תינתן כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח את קיומו של טעם בעל עוצמה מיוחדת המצדיק את בקשתו למתן ארכה להגשת הערעור [ראו למשל: החלטתה של השופטת ע' ארבל ברע"א 3723/07 עו"ד חיים שפיגל נ' מייזלין (לא פורסם, 19.6.2007), פסקה 10 והאסמכתאות הנזכרות שם].

 

7.        לאור אמות המידה הנזכרות לעיל איני סבור כי נפלה טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשה למתן ארכה ואיני סבור כי מתקיימים בנסיבות המקרה טעמים מיוחדים. הגם שלטענת בא כוח המבקש מדובר בארכה בת 10 ימי עבודה בלבד, הרי שלא ניתן להתעלם בנסיבות העניין כי פסק הדין של בית משפט השלום ניתן כבר בחודש יוני 2012 כך שהמבקש יכול היה להיערך מבעוד מועד להסדיר את ייצוגו ולהגיש הודעת ערעור במועדה. כמו כן, בא כוחו החדש של המבקש מודה כי ביום 11.9.2012 הסתבר לו כי יש להגיש את הערעור עד ליום 20.9.2012 ודומני כי גם בפרק הזמן הקצר יחסית שעמד לרשותו באותה עת ובהתחשב בתקופת החגים, יכול היה להגיש הודעת ערעור במועד. זאת ועוד, רוב קביעותיו של בית משפט השלום באשר לנטל ההוכחה שלא הורם על ידי המבקש הן קביעות באשר לדיות הראיות ומשקלן ובכגון דא לא תיטה ערכאת הערעור להתערב אלא בנסיבות חריגות, ומשכך צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. זאת ועוד, החלטה בעניין הארכת מועדים היא החלטה בעניין דיוני שבו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב [השוו: החלטתי ברע"א 3213/09 וינברג נ' חברת איבריה נתיבי אויר ספרדיים (לא פורסם, 1.7.2009), פסקה 6].

 

8.        אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, י"ט בכסלו תשע"ג (3.12.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12078290_W02.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il