עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6694/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון בירוןשלים

בש"א 6694/12 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקשת:

אס. אב. בניין יזמות השקעות ופיתוח בע"מ

נ ג ד

המשיבות:

1. פירחה אסולין

2. עיריית טבריה

בקשה להארכת מועד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1. המשיבה 1 הגישה נגד המבקשת (ונגד המשיבה 2) תביעה שעניינה, בין היתר, זכויות בנכס המשמש כחנות, ובד בבד ביקשה סעד זמני לפיו המבקשת לא תעשה כל דיספוזיציה בנכס. התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בטבריה, וזה נעתר לבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, ולאחר שהדיון הועבר לבית המשפט המחוזי בנצרת נעתר אף הוא, ביום 26.6.2012, לבקשה זו. באותה החלטה קיבל בית המשפט המחוזי גם את בקשת המשיבה 1 לתיקון כתב התביעה "כך שישקף את המחלוקת שניתן לדון בה במסגרת ההליך", והורה על הגשת כתב תביעה מתוקן בתוך 30 ימים.

ביום 11.9.2012 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שבפניי. הטעם העומד בבסיס הבקשה הוא "כשל דיוני ומהותי" כלשונה, אותו יצרה החלטת בית המשפט קמא. זאת נוכח העובדה שבמקביל לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה הותיר בית המשפט המחוזי את צו המניעה על כנו. במצב זה, כך נטען, נוצר מצב מעוות בו תלוי ועומד צו מניעה כאשר לא ברור מהי עילת התביעה ומה הסעדים המבוקשים. לטענתה בנסיבות אלו אף לא ניתן לקבוע מהם סיכויי התביעה ואין באפשרותה לשקול את סיכוייה בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה. המבקשת מוסיפה ומדגישה כי בקשתה הוגשה בתוך המועד הקבוע להגשת בקשה לרשות ערעור ועל כן לא נוצרה אצל המשיבה 1 כל הסתמכות בדבר סופיות ההחלטה, ועוד היא מדגישה כי הצורך בהגשת הבקשה הינו פועל יוצא של התנהלות המשיבה 1 שעד למועד זה טרם הגישה כתב תביעה מתוקן וכי מכל מקום במתן הארכה לא יהיה כדי לפגוע בה. מטעמים אלו עותרת המבקשת לארכה של 20 ימים מן המועד בו תגיש המשיבה 1 כתב תביעה מתוקן, להגשת בקשות רשות ערעור על ידה.

2. בתגובה שהגישה הותירה המשיבה 1 את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, אם כי ביקשה לציין כי לגישתה ההחלטה בדבר תיקון התביעה אינה בבחינת "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה. המשיבה 1 מדגישה בהקשר זה כי תיקון כתב התביעה עניינו בצמצום הסעדים המופיעים בו לנכס בלבד ועל כן המבקשת יודעת היטב מהן עילות התביעה וכל מטרתה היא "להרוויח" זמן נוסף להגשת בקשת רשות הערעור.

3. בנסיבות שתוארו, וכפי שהן משתקפות בפרוטוקול הדיון מיום 26.6.2012, דומה כי בעיקרו של דבר עילת התביעה, כפי שתבוא לידי ביטוי בכתב התביעה המתוקן, אכן היתה נהירה למבקשת כבר באותו שלב, ולא היתה מניעה של ממש להגיש את בקשת רשות הערעור במועדה. לכך יש להוסיף כי בדיקה באתר "נט המשפט" העלתה כי עוד ביום 12.9.2012, יום לאחר הגשת הבקשה שבפניי ועוד טרם שהוגשה תגובת המשיבה 1, כבר הוגש על ידי המשיבה 1 כתב תביעה מתוקן לבית המשפט קמא, אך המבקשת לא הגישה כל הודעת עדכון בדבר התפתחות משמעותית זו.

יחד עם זאת, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין (בהינתן ימי פגרת הקיץ) כך שלא נוצרה הסתמכות של המשיבה 1 על החלטת בית המשפט המחוזי, והאחרונה אף הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט - דבר המלמד על כך שהיא אינה רואה בעצם מתן הארכה המבוקשת משום פגיעה ממשית בזכויותיה או בהמשך ההליכים המתנהלים בבית המשפט קמא.

לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה כי האיזון המידתי והראוי בנסיבות העניין הוא ליתן למבקשת ארכה קצרה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור מטעמה, כך שתהא רשאית להגישה בתוך חמישה ימים ממועד המצאת החלטתי זו; אך לחייבה לשאת בהוצאות המשיבה 1 בגין העיכוב בהגשת ההליך ובגין הטורח בהגשת תגובה מטעמה, בסך של 1,000 ש"ח.

המבקשת תציין את דבר הארכת המועד בפתח בקשת רשות ערעור, ככל שתוגש, ותצרף את החלטתי זו כנספח. המזכירות תתייק את ההחלטה בתיק השופט. כן תעביר המזכירות החלטה זו לידי באי כוח הצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ט בחשוון תשע"ג (4.11.2012).