עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6240/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6240/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

מוחמד עבוד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט קפאח) מיום 5.7.11, בתיקים מ"ת 45576-05-11 ו-54239-05-11

תאריך הישיבה: י"ב באלול התשע"א (11.09.11)

בשם העורר: עו"ד מרדכי (יהונתן) עופרי

בשם המשיבה : עו"ד זהר דולב

החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט קפאח) מיום 5.7.11, בתיקים מ"ת 45576-05-11 ו-54239-05-11, בהם הורה על מעצר העורר, המואשם בעבירות בנשק, עד תום ההליכים.

רקע והליכים קודמים

ב. ביום 17.5.11 נעצר העורר, יליד 1988, עם שני נאשמים אחרים (להלן האחרים), וביום 30.5.11 הוגש נגדם כתב אישום, המייחס לעורר עבירות של קשירת קשר, ניסיון לסחור בנשק ועבירה אחרת בנשק. על-פי הנטען באישום הראשון, קשרו השלושה לסחור בנשק ולעשות עסקאות בנשק, אנשים שונים פנו אליהם לשם כך והם פנו לקושרים עמם לשם העסקאות. באישום השני היה תפקידו של העורר (נאשם 1) לקבל מרוכש פוטנציאלי תשלום בעבור רימונים, ויחד עם האחרים לספק לו את הסחורה. נטען, כי העורר ניסה להשיג את הרימונים, ואף ניהל משא ומתן עם הנאשם 2 על מכירתם לו. באישום השלישי (שהוא והאישום הרביעי מיוחסים לעורר בלבד) נטען כי העורר עשה מעשים נוספים, שבמסגרתם, יחד עם קושרים אחרים, ניסה אדם נוסף לרכוש ממנו נשק. נטען, כי העורר ניהל עימו משא ומתן לגבי סוג הנשק, מחירו ומועד מסירתו. האישום הרביעי דומה במהותו לאישום השלישי.

ג. ביום 25.5.11 הוגשה בקשה למעצר העורר והאחרים עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 5.7.11 דן בית המשפט המחוזי באריכות בחומר הראיות, המבוסס על הקלטות העורר והאחרים ועל עדות מדובב, והחליט לעצור את העורר וחבריו. העורר והאחרים טענו, כי העסקאות לא יצאו לפועל, ולכן אין בראיות כדי להקים עילת מעצר, אלא הן מעידות אך על הקלטות של דיבורי סרק. טענה זו נדחתה, ונקבע כי היתה לעורר ולאחרים כוונה להוציא לפועל את המעשים כאמור, ואף נעשו מספר נסיונות לכך, שמסיבות שאינן תלויות בהם (ועיקרן "בורותם" בתחום המסחר בנשק), לא צלחו. בנוסף נקבע, כי ממילא עבירת הקשר לבדה משתכללת מעצם הסכמתם של העורר והאחרים לפעול להשגת המטרה הבלתי כשרה. צוין, כי עסקינן ברף מסוכנות גבוה ביותר, ולא בכדי נקבעה בעבירות נשק חזקת מסוכנות סטטוטורית. בית המשפט נדרש לעברם הנקי של העורר והאחרים, ואף תמה על "קפיצתם" לרף העליון של העבירות הפליליות; אולם, משהעבירות בוצעו בעיקר בטלפון, נשללה האפשרות לחלופת מעצר מחשש להישנותן. על החלטה זו הוגש הערר הנוכחי.

הערר והדיון

ד. בא כוח העורר הסכים כי קיימות כנגד העורר ראיות לכאורה; טענותיו מופנות כנגד שלילת חלופת המעצר. עם זאת טען לגבי שני האישומים הראשונים, כי בפועל לא סיפק העורר ולא קיבל את הרימונים; וגם לגבי האישומים השלישי והרביעי, טען כי לא יצאו העסקאות המתוכננות לפועל. בהמשך לכך, הפנה העורר להחלטתו של בית משפט זה (השופט עמית, בש"פ 5334/11) בערר שהגישו שני האחרים כנגד ההחלטה לעצרם עד תום ההליכים. הוא טען, כי עולה מן ההחלטה, שלהבדיל מן הנאשמים האחרים, אין כנגד העורר כל ראיה בדבר ידיעה באשר למסירת הנשק, וכן לא על מעורבות בענייני נשק בעבר.

ה. בעניין חלופת המעצר, טען בא כוח העורר כי בית המשפט המחוזי התיחס לשלושת הנאשמים כאחד, ולא הבחין ביניהם. לטענתו, למרות חזקת המסוכנות החלה על העורר, היה מקום לבחון את אפשרות שחרורו ממעצר בתנאים מגבילים, והדבר מקבל משנה תוקף נוכח עברו הנקי של העורר, משפחתו היציבה והתנהלותו הנורמטיבית (סטודנט לחשבונאות). בנוסף, ציין, כי מפקחיו המוצעים של העורר הם אנשים שניתן לסמוך כי יעמדו בנטל האחריות, וניתן איפוא לשלול את מסוכנותו של העורר. לפיכך, נתבקש שחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים, ולמצער נתבקשה הזמנת תסקיר.

ו. עו"ד עופרי טען לעורר בדיון, כי גם בעבירות נשק חמורות יותר הוזמן תסקיר מעצר, וכן כי בית המשפט קמא נדרש לכל המשיבים כחטיבה אחת, ולא כך היה עליו לנהוג. כל התמלילים המהוים ראיות מכסים שיחות שמשכן במשך כ-7 ימים (28.3.11-22.3.11), ועולה מהם כי העורר ביקש להתחמק מביצוע העבירות, ובפועל לא עשה צעד של ממש כדי להשיג את הנשק. נטען עוד, כי האישומים השלישי והרביעי מתייחסים לשיחה אחת, והעורר גם לא היה בקשר עם מזמין הנשק כמו שני האחרים.

ז. עו"ד דולב טענה למדינה, כי התיק הוא חלק מפרשה גדולה שבראשה עו"ד פינקלשטיין ומשפחת בכר, והעורר נתגלה כתוצאה מהאזנות סתר; אלה לא חודשו לאחר 28.3.11, שכן היו מעצרים שייתרו זאת. לשיטת המדינה, כך נאמר, חמורים מעשי העורר משל שותפיו, שגם הם נעדרי עבר פלילי, הן בגלל האישומים הנוספים והן בגלל מיקומו בשרשרת אספקת הנשק. השיב עו"ד עופרי, כי לא השתכללה בשום שיחה אספקת נשק ממשית, וכי העורר נעצר רק ב-17.5.11 לאחר שההאזנות הופסקו ב-28.3.11; ומוצעת חלופה טובה, סא"ל (מיל') בצה"ל שנכון לקבל את העורר לביתו, ואיזוק אלקטרוני.

הכרעה

ח. עיינתי בתמלילים שהוגשו ברי כתב האישום משקף ראיות לכאורה, ואין מקום לפיצול "חוט השערה" בשלב זה.

ט. לא ראיתי להלום את הניסיון לקבל, מחד גיסא, קיומן של ראיות לכאורה, ולטעון כלפיהן מאידך גיסא. בהסכמה לראיות לכאורה יש להידרש לבסיס שהוא כתב האישום. אכן, ניתן לשאול מה מניע אדם בעל רקע נורמטיבי להסתבך לכאורה בעבירות חמורות של נשק. בית המשפט המחוזי עומד על פירוט הראיות המיוחסות לעורר דנא, מתוך האזנות סתר והודעת מדובב, והחומר מציב את העורר במובהק בעבירות לכאורה. אולי מקוצר המשיג לא ירדתי להבחנה שניסה הסניגור המלומד לערוך בין המשיב לבין שני הנאשמים האחרים; לא מצאתי לכך תימוכין בהחלטתו של השופט עמית לעניין השניים הללו, והוא הזכירנו בין השאר הן את המסוכנות הסטטוטורית בעבירות נשק הן את הנסיבות הקונקרטיות. העורר דנא גם עלה לכאורה על שני האחרים למצער בכך שהוא מואשם בארבעה אישומים ולא רק בשניים כמותם.

י. חרף כאמור, ולא בלי התלבטות רבה, ועם שער אני להחלטה שניתנה לגבי שני האחרים, החלטתי להזמין תסקיר, וזאת רק בגלל עברו הנקי של העורר, שגילו צעיר. אכן, הן מן המסוכנות הסטטוטורית הן מסוג המעורבות העולה מן האישומים יתכן מאוד - בלא שאטע מסמרות - שהחלטת בית המשפט קמא במקומה, אך לדעתי ראוי בנסיבות כי תהא לפניו תמונה מלאה של העורר, נוכח צו המחוקק בבואנו לעצור אדם עד תום ההליכים. על כן יונח לפניו תסקיר מעצר תוך 21 יום, ואני מקדים תודה לשירות המבחן. בית המשפט יפעל לפי שיקולו, כמובן. עד להחלטה אחרת יהא העורר במעצר.

ניתנה היום, י"ט באלול תשע"א (18.9.11).