עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5957/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 5957/13 - א'

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

סטפן שוריק

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. ל.ב

3. ט.צ

בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצויים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 41680-03-13 שניתן ביום 13.6.2013 על ידי כבוד השופטת ח' הורוביץ

בשם המבקש: עו"ד רועי קרן

בשם המשיבה 1: עו"ד דפנה שמול

החלטה

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי שהושת על המבקש במסגרת גזר דין שניתן בעניינו בת.פ. 41680-03-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ח' הורוביץ) ביום 13.6.2013.

1. המבקש, יליד 1991, הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה על פי הודאתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשר לפשע. על פי כתב האישום שכלל שני אישומים, קשר המבקש בשני אירועים שונים ובכל פעם עם אדם אחר, קשר לביצוע שוד והזמין פיצה מסניף "דומינוס פיצה" במטרה לשדוד את השליח. במקרה הראשון, הגיע שליח הפיצה (להלן: המשיב 2) לכתובת אותה מסרו המבקש והנאשם הנוסף, ואז ניגש אליו המבקש כשהוא רעול פנים ואוחז באלה וסכין, ואמר לו "זה שוד, תביא את הפאוצ' והכסף". השליח מסר למבקש את הפאוצ' ובו כשבעים ש"ח והסביר כי מדובר בתחילת המשמרת ולכן אין בידו כסף רב. בתגובה ערך המבקש חיפוש בכיסי השליח ומשלא מצא דבר הכה את השליח באמצעות האלה שאחז בידו ולאחר מכן לקח את הפיצות והפאוצ' ונמלט מהמקום יחד עם הנאשם האחר. באירוע השני, המבקש ואחר שזהותו אינה ידועה, המתינו לשליח הפיצה כשהם רעולי פנים ובידיהם אלה, מצ'טה ובקבוק זכוכית שבור. משהגיע אליהם שליח הפיצה (להלן: המשיב 3) דרשו ממנו השניים את כספו, ובתגובה מסר להם השליח את הפאוצ' שלו שהכיל סכום של כאלף ש"ח. השניים הצמידו את השליח לקיר כדי להפחידו ולאחר מכן נמלטו מן המקום.

בגין הרשעתו בעבירות שתוארו גזר בית המשפט קמא על המבקש ביום 13.6.2013 חמש שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה. כמו כן חייב בית המשפט קמא את המבקש לשלם לכל אחד משליחי הפיצה - המשיבים 2 ו-3, פיצוי בסך 3,500 ש"ח וזאת בתוך תשעים ימים מיום מתן גזר הדין.

2. המבקש אינו משלים עם העונשים שהוטלו עליו וביום 1.9.2013 הגיש ערעור לבית משפט זה על גזר הדין. לגבי רכיב הפיצוי טוען המבקש בערעורו כי שגה בית המשפט קמא בכך שהשית עליו תשלום פיצויים בסך כולל של 7,000 ש"ח והורה לו לשלמו בתוך תשעים ימים מיום מתן גזר הדין, מבלי להתחשב במצבה הכלכלי הירוד של אמו ובכך שהוא עצור מיום 8.3.2013 ואין באפשרותו להתפרנס. עוד טוען המבקש כי במקרים בהם מוטלים עונשי מאסר ממושכים, נוהג בית המשפט להקל ברכיב הפיצוי. לבסוף טוען המבקש כי חוסר יכולתו לעמוד בתשלום הפיצויים במועד שנקבע, תסכל את האפשרות לשחרורו על-תנאי שכן זהו אחד מן השיקולים אותם מביאה ועדת השחרורים בחשבון. נוכח האמור, עותר המבקש בערעורו כי בית המשפט יורה על הפחתת סכום הפיצוי או לחלופין ידחה את פרעונו למועד שיחול תשעים ימים לאחר שחרורו מן המאסר.

3. בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי בגזר הדין. בבקשתו טוען המבקש כי לא מן הנמנע שהערעור יתקבל בעניין זה וסכום הפיצוי יופחת או ידחה מועד פרעונו ובמצב דברים זה, תחילת תשלום הפיצוי לפני שמיעת הערעור אינה צודקת. המבקש מוסיף כי נסיבותיו האישיות מהוות שיקול לא רק לקבלת הערעור אלא גם לעיכוב תשלום הפיצוי, שכן חוסר היכולת לשלם את הפיצוי במועדו תוביל לתוספת ריבית פיגורים ולפגיעה באפשרותו להשתחרר על-תנאי.

4. המשיבה מצידה מתנגדת לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים למשיבים 3-2. לטענתה, פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 הוא בעל מאפיינים אזרחיים מובהקים והתנאים לעיכוב ביצועו דומים לאלה הנוהגים בבקשות לעיכוב ביצוע על רכיבים כספיים בפסקי דין אזרחיים והם אינם מתקיימים במקרה דנן. בתגובת המשיבה נמסרה גם התנגדות המשיבים 2 ו-3 לבקשה. המשיב 2 הוסיף כי האירוע השפיע עליו באופן טראומטי וכי הוא זקוק לכספי הפיצוי.

5. דין הבקשה להידחות. המבקש טוען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בתשלום הפיצויים שנפסקו, אלא שבכך אין די כדי לעכב את תשלום הפיצוי ועל המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מן המפוצה (ע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (15.11.2005)). במקרה דנן, לא נטען וממילא לא הוכח כי אם יזכה המבקש בערעורו, לא יוכל לגבות כספו חזרה מן המשיבים 2 ו-3. אשר לפגיעה בסיכויי השחרור על תנאי. תשלום קנס או פיצוי שנגזר על הנאשם הוא שיקול אחד מבין שיקולים מגוונים אותם שוקלת ועדת השחרורים לפי סעיף 9(1) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 ועל כן, אין בנימוק זה כדי להכריע את הכף לעניין עיכוב הביצוע.

סיכומו של דבר - המבקש לא הצליח להראות כי שיקולי מאזן הנוחות מטים במקרה זה את הכף אל עבר עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי ועל כן חל במקרה זה הכלל הרגיל ולפיו יש לשלם את הפיצוי במועד שנפסק. בנסיבות שתוארו לא ראיתי צורך להידרש לסיכויי הערעור ככל שהם נוגעים לרכיב הפיצוי, אך נראה על פני הדברים כי אף הם אינם מן הגבוהים. בשולי הדברים אציין עם זאת כי נוכח העמדה שהביעה המדינה בתגובתה, יוכל המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות בהתאם לסעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 לצורך פריסת התשלום, ובלבד שיגיש בקשה זו לא יאוחר מיום 17.9.2013.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ז' בתשרי התשע"ד (‏11.9.2013).