עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5307/11

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

בשם המבקשת:                      עו"ד ירון אלחנני; עו"ד רועי דלח; עו"ד סיון יצחק

 

 

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בר-עם), בה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב הגנתה והוחלט כי ההודעה לצדדים שלישיים מטעמה תידון לאחר סיום הדיון בתובענה ותנוהל כתביעה עצמאית. כן מבוקש לערער על שתי החלטות מאוחרות יותר, בהן הובהרה משמעות ההחלטה על ניהול ההודעה לצדדים שלישיים כתביעה עצמאית.

 

2.        לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ובהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לבית המשפט המחוזי מסור שיקול דעת רחב להחליט כיצד לברר את המחלוקת שבפניו, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990); רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' ד"ר יצחק חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009)). ההחלטות עליהן נסובה בקשת רשות הערעור שייכות באופן מובהק לתחום סדרי הדיון ואופן ניהולו של ההליך. המקרה שבפניי אינו בא בגדרם של החריגים המצדיקים התערבות.

 

3.        אם נכונה טענת המבקשת בכתב ההגנה המתוקן שהגשתו התבקשה, לפיה במקביל לניהול התובענה נכרת, בשנת 2008, הסכם מחייב הפותר את הסכסוך, ואם שאלת ההסכם תידון תחילה ותוכרע לטובת המבקשת – השאלות הסבוכות העולות מכתבי הטענות המקוריים לא יצריכו בירור, וייחסך זמן ניכר. לעומת זאת – אם יותר תיקון כתב ההגנה, ואם בית המשפט ייעתר לבקשה לברר תחילה את שאלת תוקפו של ההסכם המאוחר, אך שאלה זו תוכרע לחובת המבקשת – תחזורנה למקומן כל הפלוגתאות המקוריות. לא אכחד: לא מן הנמנע כי אילו ישבתי במקומה של הערכאה המבררת הייתי מלבנת עם הצדדים טרם הכרעה בבקשה את היקף הראיות הנדרש להכרעה בשאלת תוקפו של ההסכם, מה טיבן של הראיות, ואם יש טעם להתיר התיקון ולנסות להכריע בעניין זה תחילה. ואולם, אין זה מסוג העניינים שראוי להתערב בהם בשיקול הדעת של הערכאה המבררת. בכגון דא ערכאת הערעור איננה נכנסת לפני ולפנים של ניהולו של ההליך, והיא סומכת ידה על שיקול דעתו של בית המשפט המכיר את ההליך לפרטיו. יש משקל בעיני גם לטענת בא כוח התובעים בכתב טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, כי את בקשת התיקון ראוי היה להגיש מיד בסמוך לאחר שהובהר למבקשת כי לטענת התובעים אין הסכם מאוחר מחייב. דבר זה התברר, כעולה מחילופי המכתבים שבתיק בערך ובקירוב בשלהי שנת 2008. בקשת התיקון הוגשה רק בדצמבר 2010, כלומר היא הוגשה בשיהוי ניכר.

 

4.        חזקה על באי כוח המבקשת שישכילו למצוא את הדרך הדיונית הנאותה לבירור השאלה אם יש, כטענתם, הסכם מחייב. גם אם לא הותר תיקון כתב ההגנה בתיק זה – שערי בית המשפט פתוחים. 

 

5.        אין מקום להתערבות ערכאת הערעור גם בעניין ההחלטות הנוספות.

 

6.        הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום י"ג בתשרי תשע"ב (11.10.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11053070_C01.doc   עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il