עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5295/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"ב 5295/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. שירות בתי הסוהר

3. משרד הרווחה - ועדת אלמ"ב

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל) מיום 29.6.11 בתיק עת"א 28660-04-11.

בשם המבקש: בעצמו

בשם המשיבים: עו"ד מוריה פריימן

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל) מיום 29.6.11 בתיק עת"א 28660-04-11.

ב. המבקש עתר לבית המשפט קמא בבקשה להורות על הוצאתו לחופשות, על ביטול סיווגו כאסיר "אלימות במשפחה" (אלמ"ב) ועל הפגשתו עם נציג הרשות לשיקום האסיר. העתירה, על שלושת ראשיה, נדחתה (ביום 29.6.11). כעולה מפסק הדין, בכל הנוגע ליציאה לחופשות אושרה עמדת המשיבים לאחר עיון בחומר מודיעיני חסוי, ממנו עולה חשש שהמבקש "עלול לעבור עבירות במהלך החופשה". לגבי הסיווג כאסיר אלימות במשפחה נקבע, כי תיק שנפתח נגד המבקש בעקבות תלונה של בת זוגו ובהמשך נסגר, מצדיק קבלת חוות דעתה של ועדת אלימות במשפחה. לגבי פגישת נציג הרשות לשיקום האסיר נקבע, כי כל עוד אין המבקש יוצא לחופשות וכל עוד לא הכריעה ועדת אלימות במשפחה בעניינו, אין טעם בפגישה מסוג זה. כלפי שלושה ראשים אלה טוען המבקש בבקשה הנוכחית. יצוין כי המבקש עתר למינוי סניגור ציבורי ולא ראיתי מקום לעשות כן; ואגב, הטיעונים שהכין בעצמו רהוטים.

ג. בתגובת המשיבים (מיום 13.9.11) נמסר, כי בעקבות המלצת הועדה לאלימות במשפחה (שניתנה לאחר דחיית העתירה בבית המשפט קמא) בוטלה הגדרת המבקש כאסיר אלימות במשפחה, וכי בעקבות שינוי זה ייפגש בקרוב עם נציג הרשות לשיקום האסיר, לשם בחינת האפשרות לבניית תכנית שיקום. על כן נטען, כי שני ראשיה הראשונים של הבקשה נתייתרו. אשר ליציאה לחופשות נטען, כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), וכי אף לגופו של עניין המידע הקיים בעניינו של המבקש - הן מידע גלוי שנוגע להפרת תנאי מעצר בית באמצעות זיוף מסמכים רפואיים (עניין בגינו הורשע המבקש), והן מידע חסוי עדכני - מצדיק את ההחלטה שלא להוציאו לחופשות.

ד. ביום 14.9.11 הגיש המבקש הודעה מטעמו בה נטען, כי טענת המשיבים כי בשני העניינים הראשונים "התייתרה העתירה" אינה ראויה, שכן היא לא התייתרה אלא נמצאה מוצדקת (ויש לפסוק הוצאות בגין כך). עוד נטען, כי העיכוב בעריכתה של תכנית שיקום עלולה לפגוע בטיעונו של המבקש בפני ועדת השחרורים (האמורה להתכנס, כנטען, ביום 19.9.11), וצורפה להודעה תכנית שיקום שנערכה על ידי גורם פרטי תוך בקשה לראות בה תכנית שיקום לפי סעיף 9(8) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א - 2001) וחיוב המשיבים בהוצאות הכנתה.

ה. ואולם, לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אף אם הבקשה אינה צריכה לעמוד בתנאים הנוקשים של הלכת וייל שכן אינה באה לאחר שני גלגולים שיפוטיים (ראו רע"ב 5873/11 טייב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם); רע"ב 2640/09 טורק נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם); רע"ב 6757/08 אבועסא נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), סבורני כי בכל הנוגע לסיווג המבקש כאסיר אלימות במשפחה, וכן לגבי הפגשתו עם נציג הרשות לשיקום האסיר, התקבלה אמנם עמדתו; ואולם זאת - בסופה של בחינה מקצועית שאת סבירות עריכתה אישר אל נכון בית המשפט המחוזי, ולא בשל הגשת העתירה. ובכל הנוגע ליציאה לחופשות, החומר החסוי שהועבר לעיוני לבקשתי מצדיק את עמדת המשיבים. שאלת תכנית השיקום הפרטית לא נדונה בבית המשפט המחוזי וועדת השחרורים לא הביעה עמדה לגביה, וממילא אין היא יכולה להצדיק את קבלת הבקשה כאילו ישב בית משפט זה כערכאה ראשונה.

ו. סוף דבר, לא אוכל להיעתר לבקשה. יש לקוות, כי משנפתחה הדרך לבניית תכנית שיקום, תקל הדרך, כמובן בלא שאטע מסמרות.

ניתנה היום, ט"ז באלול תשע"א (15.9.11).