עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5265/11

בבית המשפט העליון

 

רע"א  5265/11

 

לפני:  

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

 

המבקשים:

1. פלוני

 

2. פלוני

 

3. פלונית

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. עיריית תל אביב

 

2. משרד הפנים מדינת ישראל

 

3. כלל חברה לביטוח בע"מ

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה מיום 29.6.11 בת.א. 18660-05-09 שניתנה על-ידי כבוד השופטת א' דודקביץ

                                          

בשם המבקשים:                     עו"ד אביחי דר

בשם המשיבה 1:                    עו"ד יובל ראובינוף

 

החלטה

 

 

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בפתח תקווה (כבוד השופטת א' דודקביץ) לדחות את בקשת המבקשים לצירוף חוות דעת משלימה של מומחה מטעמם.

 

2.        ביום 9.8.2002 טבע המבקש 1 (להלן: הנפגע) בחוף העיר תל-אביב ונגרמו לו נזקי גוף קשים. בשל כך, הגישו המבקשים תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבה, היא עיריית תל אביב, ובה טענו כי נזקיהם נגרמו כתוצאה מרשלנותה והפרת חובותיה החוקיות. בכתב התביעה טענו המבקשים כי הטביעה התרחשה בחוף "ירושלים", חוף מוכרז כדין. בכתב ההגנה של המשיבה נטען כי הטביעה התרחשה דווקא בחוף "גאולה", שהיה במועד הטביעה חוף רחצה בלתי מוכרז. בהמשך, בכתב התשובה של המבקשים, טענו הם כי גם אם תתקבל טענת המשיבה ולפיה רחץ הנפגע בחוף גאולה, הרי שרשלנות המשיבה עומדת בעינה מכיוון שחוף גאולה נחזה כחוף מוכרז בשל סממנים מטעים שונים.

 

           ביום 11.5.2010 הגישו המבקשים חוות דעת מטעם מומחה בפענוח תצלומי אוויר, אשר ניתחה את מאפייני החופים כדי להוכיח כי מיקום המתקנים השונים בחוף (סוכת המציל, הכניסות לחוף, מתקני מקלחת, וכדומה) נעשה בניגוד לנוהל ויצר את הרושם כי מקום הטביעה הוא חלק מחוף ירושלים. רק ביום 15.3.2011, יממה לפני מועד דיון קדם משפט, הגישה המשיבה תצהירים ומוצגים שנתבקשה להגיש בישיבת קדם משפט קודמת, ולהם צורפו צילומים של השילוט בחופים המדוברים ביום הטביעה. בדיון קדם המשפט עצמו, סירב בא-כוח המבקשים להתייחס לתצהירים ולמוצגים שהועברו לעיונו פחות מיממה קודם לדיון, אך ביקש להגיש חוות דעת נוספות בנושאים שונים. בתום הדיון, קבע בית המשפט כי המבקשים יהיו רשאים להשלים תצהירים ומוצגים לעניין עלויות השיקום בלבד.

 

3.        ביום 17.4.2011, כחודש לאחר מועד דיון קדם המשפט, הגישו המבקשים חוות דעת משלימה (להלן: חוות הדעת המשלימה) של המומחה מטעמם, ובה תגובתו לטענות המשיבה באשר לשילוט החופים, כפי שאלה באו לידי ביטוי בתצהירים ובמוצגים שהגישה. כחודש לאחר מכן, הגישה המשיבה בקשה לפסילת חוות הדעת המשלימה נוכח החלטתו הקודמת של בית המשפט לפיה יהיו המבקשים רשאים להשלים מוצגים נוספים לעניין עלויות השיקום בלבד. בית המשפט המחוזי פסק: "בשלב זה אינני מתירה הגשת חוות הדעת המשלימה, שיש בה משום הפרת סדר הבאת הראיות ובניגוד להחלטתי מיום 16.3.11. לא די בעובדה שתצהירי הנת' הוגשו ביום 15.3.11 ואין לתקן עוול בעוול. במידת הצורך ובהתאם להתפתחות החקירות תישקל הבקשה (אם תוגש) להגיש חוות הדעת הנדונה בהמשך, בין כראיה מפריכה בין כראיה נוספת". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

 

4.        המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה יוכלו להגיש תצהירים ומוצגים נוספים בתחום עלויות השיקום בלבד, ניתנה ביחס לחומרים שביקשו להוסיף לתיק בית המשפט במועד ישיבת קדם המשפט. באותו מועד, טוענים המבקשים, לא ידעו את תוכנם של מוצגי המשיבה שהוגשו פחות מיממה לפני מועד הישיבה, ועל כן, הגשת חוות הדעת המשלימה אינה עומדת בניגוד להחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי. עוד טוענים המבקשים כי חוות הדעת המשלימה נדרשת כדי לברר את העובדות האמיתיות בנוגע לשילוט חוף גאולה בזמן הטביעה ומשכך ראוי להתיר את הגשתה אף אם מדובר בסטיה מכללי הפרוצדורה הרגילים. יתר על כן, כך טוענים המבקשים, הסיבה להגשת חוות הדעת המשלימה לאחר מועד דיון קדם המשפט היא האיחור הרב שבו הגישה המשיבה את תצהיריה ומוצגיה, שרק בהם העלתה המשיבה לראשונה טענות בנוגע לשילוט בחוף גאולה. לפיכך, טוענים המבקשים, אין זה ראוי כי מחדלה של המשיבה יעמוד להם לרועץ. לבסוף, סבורים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי הגשת חוות הדעת המשלימה תישקל שוב בהמשך, מפני שהצורך בצירופה קיים כבר כעת.

 

5.        המשיבה טוענת כי המבקשים נמנעו מלבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שהתירה הגשת מוצגים נוספים בעניין עלויות השיקום בלבד, ועל כן היא מנועה מלבקש רשות ערעור כעת, כאשר מדובר בהחלטה שמיישמת את ההחלטה הקודמת. עוד טוענת המשיבה כי אופן ניהול הדיון מצוי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ועל כן אין כל הצדקה כי בית משפט זה יתערב בנושא זה – במיוחד נוכח הסכמת בית המשפט המחוזי לשקול שוב את הגשת חוות הדעת המשלימה אם יהיה צורך בכך בעתיד. לבסוף, טוענת המשיבה כי התנהלותם הדיונית של המבקשים מעת הגשת כתב התביעה נגועה בניסיונות להשיג יתרונות טקטיים בדרכים פסולות, ואין להיעתר לבקשתם כדי "שלא יצא חוטא נשכר".

 

6.        דין הבקשה להידחות. שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בניהול המשפט הוא רחב, ונדרשים טעמים כבדי משקל למתן רשות ערעור על החלטות מסוג זה. מקום בו קשה להצביע על נזק כלשהו שנגרם לאחד הצדדים כתוצאה מהאופן שבו בחר בית המשפט לנהל את הדיון, קל וחומר שערכאת הערעור תעדיף להותיר את שיקול הדעת בידי הערכאה הדיונית. במקרה זה, בית המשפט המחוזי הורה להוציא את חוות הדעת המשלימה מתיק בית המשפט, אך קבע כי ישקול שוב לצרפה באם יווצר צורך בכך בהמשך ההליך – וחזקה עליו כי כך יעשה. לפיכך, יכולת בירור העובדות בתיק לא נפגעה ועל כן אין צורך בהתערבותה של ערכאת הערעור.

 

           סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, כ"ט בכסלו התשע"ב (25.12.2011).

 

 

 

 

המשנה-לנשיאה

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11052650_P04.doc   גח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon