עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4995/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

                                          

 

 

 

 

 

 

השופט  י' דנציגר:

 

           לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים ח' סלוטקי, מ' לוי ו-ש' פרידלנדר) בתפ"ח 47738-08-10 מיום 19.5.2011 במסגרתו נגזרו על המערער ארבע שנות מאסר בפועל; כן הופעל עונש מאסר מותנה של שמונה חודשים שהושת על המערער בהליך קודם, כך ששישה חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בהליך זה והיתר בחופף, ובסך הכל הושתו על המערער 54 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו. בנוסף נגזרו על המערער שתי שנות מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה של אלימות מסוג פשע או עבירה של החזקת נשק שלא כדין. עונש זה נגזר על המערער לאחר שהורשע, בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן בהתאם להסדר טיעון, בעבירות הבאות: חבלה מחמירה לפי סעיף 329 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נשיאת נשק לפי סעיף 144 (ב) רישא לחוק העונשין; וירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין.

 

1.        ביום 12.8.2010 ראה המערער את ניקולא ירמיה (להלן: ניקולא), שעמו הוא מסוכסך, בסמוך לביתו. המערער הטיח בניקולא קללות בשל הסכסוך שביניהם ולאחר מכן הלך לכיוון ביתו, חזר כשבידו אקדח אותו נשא שלא כדין והחל לרדוף אחרי ניקולא. או אז הצטרף בנו של המערער אליו ורדף אחרי ניקולא כשבידו אבן. המערער ירה מספר יריות לעבר ניקולא כשבכוונתו להטיל בניקולא נכות או מום או לגרום לו לחבלה חמורה אך לא פגע בו, ובמקביל יידה הבן את האבן בניקולא, אך זו לא פגעה בו.

 

2.        המערער הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו סוכם כי המשיבה תבקש להשית על המערער שש שנות מאסר בפועל והמערער יהיה חופשי בטיעוניו. 

 

3.        בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו על חומרתם של מעשי המערער ועל עברו הפלילי המכביד, אך ציין לקולא את הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן שהביאה לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי אף שזו באה לאחר שהחלה שמיעת ראיות התביעה. כן ציין לקולא את העובדה שהמערער לקח אחריות על מעשיו והביע עליהם חרטה. נוכח כל זאת גזר בית המשפט על המערער את העונש המצוין לעיל.

 

4.        המערער - באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד כץ - טוען כי העונש שהושת עליו חמור יתר על המידה וכי בית המשפט המחוזי טעה כאשר שיקלל לחומרא את עברו הפלילי על אף שאין בעברו עבירות דומות למעט עבירות אלימות בודדות שאינן דומות לעבירות מושא כתב האישום. עוד טוען המערער כי העונש החמור שנגזר עליו מלמד כי הודאתו, לקיחת האחריות על מעשיו והבעת החרטה לא נשקלו לקולא. כן מצביע המערער על נסיבותיו האישיות הקשות ובכלל זאת על מצבו הבריאותי והעובדה כי עבר ניתוח בתקופת מעצרו. המערער הוסיף וטען כי בית המשפט המחוזי סמך את גזר דינו על העונש שנקבע במקרה אחר [ע"פ 7374/07 שמאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 16.11.2009) (להלן: עניין שמאי)] למרות שנסיבות אותו מקרה שונות מהותית מאלה שבענייננו. נוכח כל זאת מבקש המערער כי בית משפט זה יקל משמעותית בעונשו. המשיבה - באמצעות בא כוחה, עו"ד איתמר גלבפיש - טוענת כי העונש שנגזר על המערער נמוך מהעונש לו טענה המשיבה כמוסכם במסגרת הסדר הטיעון ובוודאי שאינו חורג מרף הענישה המקובל. משכך, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. כן מצביעה המשיבה על עברו הפלילי המכביד של המערער ונוכח כך גורסת כי יש לדחות את הערעור.

 

 5.       דינו של הערעור להידחות. מעשיו של המערער חמורים ביותר ולא ניתן להשלים עם מצב בו יריות נורות ברחובה של עיר, קל וחומר כאשר המערער התכוון לפגוע בניקולא אך למרבית המזל לא עלה הדבר בידו. עברו הפלילי של המערער מכביד ועשיר ביותר (תדפיס המרשם הפלילי בעניינו משתרע על 37 עמודים) וכולל גם מספר רב של עבירות אלימות שונות ביניהן תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש ותקיפת שוטר. אכן, המערער הודה במעשיו וחסך בכך זמן שיפוטי ואף נטל אחריות על מעשים אלו והביע עליהם חרטה. עם זאת לא מצאנו ממש בטענה כי עובדות אלה וכן נסיבותיו האישיות לא נשקלו לקולא. כמו כן אין בסיס לטענה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי נסמך דווקא על העונש שנגזר בעניין שמאי - בית המשפט אמנם התייחס אליו אך לא השתכנענו כי הוא הווה מרכיב מהותי בגזר דינו. כידוע, הענישה היא אינדיבידואלית ולכן לא נדרשנו להשוואה הפרטנית שביקש לערוך המערער בין עניינו לבין עניין שמאי. מכאן שאין כל עילה להתערבותנו בעונש אותו השית בית המשפט המחוזי על המערער. בדיון שנערך לפנינו טען בא כוחו של המערער כי המערער "עייף מדרך הפשיעה". נוכל אך להביע את תקוותנו כי המערער אכן ישנה את דרכיו מעתה והלאה ותהיה זו הפעם האחרונה בה יאלץ לשהות מאחורי סורג ובריח.

 

6.        סוף דבר: הערעור נדחה.

 

           ניתן היום, י"ד באייר תשע"ב (6.5.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11049950_W02.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il