עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 481/13

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           העתירה שלפנינו נסבה על בקשת העותרים, תושבי השכונה הצפונית בעיר טייבה, כי יבוטל חוק עזר לטייבה (סלילת רחובות ותיעול צמוד), התשע"א-2011 (להלן: חוק העזר), מכוחו הוצאו לעותרים דרישות תשלום בגין היטלי סלילה ותיעול צמוד.

 

1.             העותרים טוענים, בין היתר, כי חוק העזר חסר כל תוקף, מפני שהוא הותקן על-ידי הוועדה הקרואה לעיר טייבה, שכל סמכותה הוא ייצוב המצב וסילוק חובותיה של העירייה עד לבחירות. בנסיבות אלה, אין זה ראוי לעבור לגבייה בשיטת "ההיטל", מה גם ששיטה זו אינה מתאימה למצבם הסוציו-אקונומי של תושבי טייבה. בצד האמור, החשש שמעלים העותרים הוא כי הכספים שייגבו מכוח חוק העזר לא ישמשו לתכלית שלשמה נגבו, אלא ייבלעו לתוך חובות העירייה. העותרים מוסיפים כי הם אלה שסללו את הכבישים בצפון העיר ונשאו בעלויות התחזוקה על חשבונם, וגם לכך לא ניתן משקל בקביעת חוק העזר.

 

2.             העירייה סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, נטען כי העותרים פנו בעתירה דומה גם לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד, שממתינה להכרעה בימים אלה. עוד נטען כי בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז כבר דחה – במסגרת עתירה אחרת (עת"מ 15575-10-12) – רבות מבין הטענות המועלות בעתירה זו. נטען כי חוק העזר נחקק בסמכות וכדין, וכי גם לגופם של דברים, המעבר לגבייה לפי שיטת ההיטל הוא ראוי. העירייה מציינת כי תקציב הפיתוח של העירייה נפרד מהתקציב השוטף ואינו יכול לשמש את הסדר הנושים.

 

3.             שר הפנים סבור אף הוא כי דין העתירה להידחות על הסף. לדבריו, עומד לעותרים סעד חלופי בדמות תקיפת דרישות התשלום שהוצאו להם לפני בית המשפט המוסמך, תוך העלאת כלל הטענות המכוונות לחוקיות חוק העזר בדרך של תקיפה עקיפה. שר הפנים מציין אף הוא כי העותרים הגישו הליך מקביל בבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד, ולכן לא רק שעומד לעותרים סעד חלופי – הם אף נקטו בו הלכה למעשה. עוד נטען כי העותרים לא מיצו הליכים, ולא פנו למשרד הפנים עובר להגשת העתירה. לגופם של דברים, מוסיף שר הפנים כי דין העתירה להידחות גם לגופה. בין היתר, נטען כי אין יסוד לטענה כי כספי ההיטל ישמשו למטרה אחרת, שכן מדובר בכספים המוחזקים ב"סל סגור" המשמש באופן בלעדי לייעוד שלשמו נגבה ההיטל. בנוסף, נטען כי לוועדה הקרואה נתונה הסמכות לחוקק חוקי עזר, וכי חוק העזר המדובר – שעניינו מעבר לגבייה בשיטת ההיטל – אושר לפרסום על-ידי משרד הפנים לאחר בחינתו בהתאם להליכים הקבועים בחוק ובנהלים לצורך אישורו.

 

4.             דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. משהוצאו לעותרים דרישות תשלום, רשאים הם לפנות לבית המשפט המוסמך בעתירה מינהלית, ובמסגרתה הם יכולים להעלות את כל טענותיהם כלפי חוק העזר, בתקיפה עקיפה. ככל ששולמו הסכומים האמורים, עומדת בפני העותרים האפשרות להגשת תביעת השבה לבית המשפט האזרחי המוסמך (השוו: בג"ץ 6719/11 פורשטט נ' המועצה האזורית מטה יהודה (18.2.2013)). הגם שהדבר לא צוין בעתירה שלפנינו, ניתן ללמוד מתגובת העירייה כי העותרים אף פתחו בהליך מקביל בבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד, עובר להגשת העתירה דנן (עת"מ 29142-10-12). בעתירה זו טרם ניתן פסק דין. יש להצר על כך שדבר הגשת העתירה המינהלית, שעניינה זהה, לא צוין בעתירה שלפנינו, ונתון זה יילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות.

 

           העתירה נדחית אפוא על הסף.

 

           העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח (לכל אחד מהמשיבים). 

 

 

           ניתן היום, ‏י"ז בתמוז התשע"ג (‏25.6.2013).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13004810_M05.doc   יב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il