עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4601/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 4601/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

מרדכי וייס

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.5.11 בעפ"ת 301110-03-11 שניתן על-ידי השופט הבכיר כהן

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר כהן) בעפ"ת 301110-03-11 מיום 3.5.11, שבגדרו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה (השופט ד"ר טננבוים) בהמ"ש 256-02-11 מיום 24.2.11, שלא לאפשר הארכת מועד להגשת בקשה להישפט על דו"ח תנועה.

ב. המבקש קיבל דו"ח תנועה שבגדרו הוטל עליו קנס בסך 1,000 ₪, לאחר שנראה נוסע ברכבו, בעודו מדבר בטלפון הסלולרי שלא באמצעות דיבורית. לאחר שחלפו 90 יום מקבלת הדו"ח, והמבקש לא הודיע על רצונו להישפט כאמור בסעיף 229 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, פנה המבקש לבית משפט השלום לתעבורה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט. השופט ד"ר טננבוים דחה את הבקשה. צוין, כי משהמבקש לא עמד במועדים הנקובים בחוק, אין לו להלין אלא על עצמו.

ג. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. נדחה הסברו בדבר האיחור בהגשת הבקשה, שנומק באי סדרים בסוכנות הדואר ביישובו. זאת כיון שהמבקש ידע שעליו להגיש את הבקשה תוך 90 יום, ויכול היה לפנות לסוכנות דואר אחרת. כן נדחתה טענת ההגנה שהציג המבקש, כי השתמש בדיבורית.

ד. בבקשה הנוכחית נטען, כי נתקיימו עילות לנימוקים מיוחדים להארכת מועד, אם תקלות בהפעלת סוכנות הדואר במקום מגוריו של המבקש ואם בשל טענות טובות שבידו – שהעלה בבית המשפט המחוזי – בדבר חרשות באזנו הימנית ואי יכולתו לבצע את העבירה. מן הטעם השני, במיוחד, טען כדברי המשפט העברי – בחינת "בא הרוג ברגליו" לאחר שאמרו עליו כי נהרג (בבלי בבא קמא ע"ד, ב').

ה. לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף כולו אין בידי להיעתר לה. במובהק אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות הנזקקת לשם דיון בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 1578/06 האני כילאני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). דבר זה אינו אמירה "סטנדרטית"; משמעה הוא היכולת להקצאת משאבים שיפוטיים לדיונים באולם בעומס האדיר הקיים בבית משפט זה, אף כי הדלת תיפתח גם בגלגול שלישי כשתחושת עוול קשה תהא על הפרק. ואולם, המבקש לא הציג טעם מניח את הדעת לאיחור, שיביאנו בגדר החריגים שנקבעו לעניין האפשרות להארכת מועד להישפט (רע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ובעוול קשה אין עסקינן.

ו. אוסיף לעניין "בא הרוג ברגליו", כאמור העלה המבקש בפני בית המשפט המחוזי טענה, שתמך במסמכים, כי הוא סובל מחרשות באוזנו הימנית, ועל כן לא יכול היה לדבר כשמכשיר הטלפון ליד אוזנו הימנית. צר לי על הבעיה הרפואית, אך יצוין, מבלי לפגוע, כי היא לא הועלתה בפני השוטר בעת רישום הדו"ח ב-27.6.10. השוטר רשם כי המבקש נראה אוחז בידו הימנית בטלפון ליד אוזנו הימנית, ובתשובה נרשמה טענת המבקש, כי קיבל שיחה "ואחזתי בטלפון תוך שימוש בספיקר כשנמצאתי ברמזור באור אדום, הטלפון צלצל כשאני בנסיעה, הטלפון של הספיקר על ברכי או על המושב לידי. לעולם איני מדבר בנסיעה כשהטלפון בידי". כך או אחרת, מקרה זה אינו מתאים לרשות לגלגול שלישי.

ז. אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

ניתנה היום, י"ד באלול תשע"א (13.9.11).