עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4190/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 4190/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העורר:

משה זוסמן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 23.5.11 במ"ת 10675-05-11 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' קפאח

בשם העורר: עוה"ד אלי כהן ועוה"ד אברהם לביא

בשם המשיבה: עוה"ד סיוון רוסו

החלטה

1. מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (מ"ת 10675-05-11 מפי כבוד השופט צ' קאפח) לפיה נעצר העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו 11 עבירות שעניינן מרמה וזיוף. על פי כתב האישום בשנת 2009 יצר העורר מצג שווא לפני מכריו וקרוביו לפיו הוא עוסק בהשקעות במט"ח ובסחורות עבור אחרים וכי השקעותיו מניבות תשואות גבוהות, זאת במטרה לקבל כספים ולשלשם לכיסו. בעקבות מצג השווא מסרו המתלוננים לעורר כספים בהיקף כולל של מיליוני שקלים בהם הוא השתמש לצרכים אישיים. להשלמת התיאור יצויין כי העורר הינו הבעלים של חברת זוסמן השקעות. חברה זו הינה לקוחה של חברה בשם איזי פורקס. על פי האישום הראשון הקים העורר אתר אינטרנט הנחזה להיות אתר של חברת איזי פורקס. לאתר הוזנו נתונים כוזבים בנוגע לתשואות שהניבו המתלוננים. בכך הואשם בעילה של מידע כוזב לפי סעיף 3 (א) ו – (ב) לחוק המחשבים, התשנ"ה – 1955. בנוסף הואשם העורר ב – 7 אישומים המייחסים לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 418 סיפא, שימוש במסמך מזויף, וכן שלושה אישומים המייחסים לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בית המשפט קבע כי לנוכח התשתית הראייתית ניתן לומר כי הביצוע השיטתי, ההיקף הניכר והשימוש באמצעים מתוחכמים מקימים עילת מעצר. בהקשר זה פורטו התלונות השונות והודגש כי היקף המרמה עמד על 1.8 מליון ₪, 2.3 מליון דולר ו – 100,000 אירו. הודגש כי העורר ברח מהארץ עם תחילת חרושת השמועות על מעשיו ושב לישראל רק לאחר שגורש בעל כורחו מארצות הברית, שם הוא שהה באופן בלתי חוקי. כן ניתן משקל לעובדה כי העורר שמר על זכות השתיקה בחקירתו גם בנקודה זו. נפסק כי קיים חשש להמלטות מהדין לאחר שהעורר כבר נמלט מהארץ על רקע האישומים שיוחסו לו בתיק זה ובהתחשב בעובדה שברשותו חשבונות בנק בחו"ל. מסקנת בית המשפט היא כי כל חלופה לא תשיג את מטרות המעצר וכי אין ליתן בעורר אמון.

2. לטענת העורר שגה בית המשפט בכך שלא בחן כלל חלופות מעצר אשר בכוחן להשיג את מטרות המעצר כמתבקש מהוראות הדין. באשר לראיות נטען כי טעה בית המשפט משלא נתן משקל לעובדה שהעורר ביקש להחזיר למשקיעים השונים את כספם ולטענתו הוא אף החזיר למשקיעים את הכסף הרב. עוד נטען כי התנהגותו לאחר ביצוע העבירות מלמדת כי לא עסקינן באדם שרצה לרמות ולקחת כספים במצג שווא, אלא במשקיע אשר נפל בעסקיו. לשיטתו, אף לא ניתן לייחס לו מסוכנות. בנוגע לעבירות המרמה נטען כי חומר החקירה תומך בטענת העורר שהכספים הושקעו על ידו. העורר הפנה לעדות של המתלונן מר ווסרמן המלמדת לשיטתו כי רובם של המשקעים בתחום יפסידו את כספם. לטענתו הוא השקיע את כל הכספים שניתנו לו בחברה שבבעלותו והעבירם לבנק, ובכך פעל על פי שיקול דעת עסקי לגיטימי, כאשר המשקיעים ידעו כי הוא משקיע את הכספים בחברה. לגישת העורר, אין בסיס ראייתי לטענת המשיבה לפיה נוצר על ידו מצג שווא כלפי המשקיעים. הכספים הושקעו כפי שהבטיח דרך חשבון החברה. באשר לטענה כי הבטיח למשקיעים תשואות גבוהות טוען העורר כי חומר הראיות מלמד כי המתלוננים פנו אליו שכן הוא ידוע ביכולתו הפיננסית להשגת תשואות גבוהות. המתלוננים אף חתמו על הסכם במסגרתו הם ידעו והסכימו שמדובר בהשקעות ברמת סיכון גבוהה. לבסוף הדגיש העורר כי הינו נשוי ואב ל – 4 ילדים ללא עבר פלילי. לטענתו אין עילת מעצר נגדו שכן באמצעי התקשורת פורסמו האישומים המיוחסים לו – פרסומים אשר הגיעו לקהילה אליה הוא משתייך וכי אין חשש שמאן דהו ישקיע כספים אצל העורר בשנית. הוסף כי העובדה שמשפחתו חזרה לארץ ושהוא פנה למשקיעים בחו"ל על מנת להשיב להם את כספם מחזקת את העובדה כי כלל לא התכוון להימלט מן הארץ. חומר החקירה מלמד לשיטתו כי היו איומים על חייו וחיי בני משפחתו ומשכך עזיבתו את הארץ לא נועדה להימלט מן הדין אלא נועדה להסדר חובותיו.

מנגד טוענת המשיבה כי העורר הקים אתר אינטרנט בשמה של חברה אחרת על מנת שהמתלוננים יעניקו בו את אמונם. לאתר הועלו נתונים כוזבים. שתיקתו של העורר בחקירה פועלת כנגדו. לשיטת המדינה החזרת הכסף אינה מלמדת שלא בוצעה גניבה. לשיטתם קיימת תשתית ראייתית המלמדת על קבלת דבר במרמה בסך של מיליוני שקלים. הודגש כי קיימת עילת מעצר בשל החשש להמלטות מהדין. כאן החשש הוא לא רק ממשי אלא הוכח הלכה למעשה. אמנם בריחתו של העורר התרחשה בטרם החלה החקירה, אך זאת לאחר שהחלו השמועות נגד העורר, והלה ידע כי עומדת להיערך חקירה. נוסף על כן מדובר בעבירות חמורות המחזקות את המסקנה כי קיים חשש להמלטות מן הדין.

3. גרסתם של המתלוננים הרבים למול שתיקתו של העורר תומכת במסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לביסוס אשמתו כנדרש בשלב זה. לא מצאתי אפוא דופי במסקנת בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה וכי לא קיים בשלב זה כרסום בעוצמת הראיות. יש להעניק משקל להיקף המרמה המיוחסת לעורר – מיליונים רבים של שקלים. הסנגורים אף לא כפרו בקיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק מהאישומים - למשל עבירת הזיוף באישום הראשון ובאישום העשירי. יודגש כי העורר לא הצליח לכאורה לערער את המסקנה שעשה שימוש באתר אינטרנט מזויף. כמו כן, צודקת התובעת שהחזרת הכספים אינה מלמדת על חוסר אשמה, אלא לכאורה היפוכו של דבר. עילת מעצר של מסוכנות קיימת מכוח נסיבות המקרה והיקפו כפי שבית המשפט המחוזי קבע.

ואולם התרשמתי כי לפחות נפלה אי הבנה במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בכך שהסנגורים התמקדו בראיות לכאורה ועילת המעצר ולא טענו בנושא החלופה. בית המשפט המחוזי קבע כי כל חלופה לא תשיג את המטרה. ייתכן שמסקנת בית המשפט ישימה לגבי כל חלופה שתוצג על ידי הסנגורים. עם זאת ולאחר עיון בפרוטוקול של ההליך קמא דעתי היא כי ראוי לאפשר לסנגורים להציג חלופה. בהקשר זה סבורני כי נכון יהא שבית המשפט המחוזי יתייחס בהחלטתו החדשה, היה ותוצג חלופה, לעוצמת עילת המעצר. כוונתי בכך למשמעות שיש ללמוד מעזיבתו של העורר את הארץ בשלב מסוים. ביחס לנתון זה, שלכאורה מעצים את עילת המעצר, טענו הסנגורים טענות שונות שראוי שיזכו להתייחסות היה ותוגש בקשה עם חלופה על ידי הסנגורים.

4. סוף דבר דעתי היא כי אין מקום להתערב במסקנת בית המשפט בסוגיות הראיות לכאורה ובמסקנתו שדין העורר להיעצר עד לסיום ההליכים. עם זאת היה והסנגורים יגישו בקשה שתכלול חלופת, מעצר כי אז יש לקיים דיון לרבות התייחסות לנושא העילה כמפורט לעיל.

הערר נדחה.

ניתנה היום י' בסיוון התשע"א (12.6.11).