עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 392/12

 

 

 

 

 

 

1.        כתב אישום מתוקן שהוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים, מייחס ל-12 נאשמים (להלן: הנאשמים) פעילות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 2 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948 (להלן: הפקודה).

 

           על פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, תנועת החמאס (להלן: החמאס) הוכרזה כארגון טרור, וארגון "האחים המוסלמים ירושלים" (להלן: האחים המוסלמים) הוכרז כהתאחדות בלתי מוכרת וכחלק מתנועת החמאס. להגשמת מטרותיו פועל החמאס הן בפעילות צבאית והן בפעילות אזרחית ענפה, המתבצעת על ידי פעילי חמאס המאוגדים כקבוצות מקומיות. קבוצות אלו פועלות בקרב ריכוזי אוכלוסייה, כאשר הארגון מקיים מערך מאורגן ומובנה של שליטה. במסגרת הפעילות האזרחית האמורה, מבצע חמאס פעולות שונות בתחומי הדת, החינוך והרווחה, במטרה לקרב את הציבור הפלסטיני ולחזק את מעמדו של הארגון. החמאס מבצע ברחבי העיר ירושלים פעילות חברתית, דתית וחינוכית כחלק מקידום מטרות הארגון. לשם כך, חולקה העיר על ידי החמאס לאזורי ניהול לפי ריכוז האוכלוסייה המוסלמית בעיר. בכל איזור קיימת ועדת פעילי חמאס מקומית (להלן: ועדה אזורית), שתפקידה לבצע על ידי פעילי חמאס, פעולות עבור תושבי האזור, בשם הארגון. במסגרת זו פעלו חלק מן הנאשמים באזורים שונים: בבית צאפאפא; בשכונת ראס אל עמוד; באזור צור באהר ובשכונת עיסאוויה. כמו כן, לשם היגוי הפעילויות וניהולן הוקמה מועצה מייעצת –מג'לס שורא (להלן: המועצה המייעצת) בה היו חברים חלק מהנאשמים, יחד עם יעקב אבו עסב (להלן: אבו עסב) כיפאח סירחאן (להלן: סירחאן) ופואד חמדיה (להלן: חמדיה) ואחרים נוספים. אציין כי כנגד אבו עסב וסירחאן, הוגש כתב אישום בנפרד (ראו בש"פ 570/12).

 

           כנטען בכתב האישום, במועד לא ידוע בשלהי שנת 2010, התכנסה המועצה המייעצת במסגד אלהג'רה בירושלים (להלן המסגד) ובחרה חברים שישמשו כוועדה ניהולית (להלן: הוועדה הניהולית), ביניהם אבו עסב וחמדיה. נקדים ונספר לקורא כי הודעותיו הרבות של חמדיה, מהוות את הראיה המרכזית בכתב האישום, והודעותיו נתמכות בעקיפין גם בהודעותיו של אבו עסב, אשר נבחר כיושב ראש וכמנהיג פעילות החמאס בירושלים.

 

           על פי עובדות כתב האישום, חברי הוועדה הניהולית התכנסו מעת לעת, בתדירות שונה ובמקומות שונים לקידום רעיונותיהם. במהלך פגישותיהם פעלו חברי הוועדה הניהולית לקידום מטרות החמאס במישורים שונים, כמו הגשת סיוע למשפחות נזקקות; השתתפות פעילי חמאס באירועים קהילתיים; ועריכת ביקורים אצל משפחותיהם של "שאהידים"; אסירים ביטחוניים; ואסירים משוחררים. כל זאת לשם חיזוק וביסוס מעמד החמאס בירושלים.

 

           בחודש אוקטובר 2010, התכנסה המועצה המייעצת בפארק "קנדה" שבאזור לטרון על מנת לדון בפעילות תמיכה בנציגי החמאס בפרלמנט הפלסטיני (להלן: הנציגים), אשר תושבותם נשללה על ידי שר הפנים. הנציגים שהו במשרדי הצלב האדום בירושלים כמחאה על הכוונה לעצרם בשל היותם שוהים לא חוקיים בישראל. עם פיזור התכנסות המועצה המייעצת פעלו העוררים ואחרים לפרסם את החלטותיהם בקרב פעילי חמאס, ודאגו למימושן. בשל כך, גדלה כמות המבקרים אשר פקדו את מאהל המחאה בחצר הצלב האדום.

 

           נוסף על האמור לעיל, כארבעה חודשים עובר להגשת כתב האישום, התכנסה המועצה המייעצת לישיבה נוספת בכפר וואדי ערה שבצפון, במטרה לדון במספר נושאים הנוגעים לפעילות חמאס בירושלים. בין היתר נידונו החלטות שעניינן טיפול והגשת סיוע לתושבים נזקקים; ועידוד האוכלוסייה לבקר במסגדי העיר ירושלים ובמסגד אלאקסא בפרט.

 

           עד כאן עובדות כתב האישום.

 

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים. הדיון בעניינם של הנאשמים התנהל בנפרד בפני שופטים שונים. שניים מהנאשמים, שבית המשפט המחוזי הורה על מעצרם עד לתום ההליכים, הגישו עררים לבית משפט זה, ואלו נדונו בפני כב' השופט רובינשטיין בהחלטתו מיום 9.1.2013 בבש"פ 9577/11 ובש"פ 9691/11 בעניינם של אשרף זלום ושאדי זאהדה (נאשמים      7 ו-8 בכתב האישום). בשורה התחתונה, ולאחר שנקבע כי המדובר בנאשמים בדרג השלישי של הפעילות, הורה השופט רובינשטיין לבחון אפשרות של חלופת מעצר בעניינם של נאשמים אלה, ובלבד שהחלופה תהייה מחוץ לירושלים.

 

3.        בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של נאשמים נוספים עד לתום ההליכים, ובעקבות כך הונחו בפני העררים הבאים.

 

           בש"פ 460/12  - בעניינו של הנאשם הית'ם טהא, אשר הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) מיום 5.1.2012 בגדרה נדחתה בקשתו לעיון חוזר. בעניין זה, ובהסכמת המדינה, ניתנה על ידי החלטה נפרדת, ברוח החלטתו של השופט רובינשטיין.

 

           בש"פ 461/12 – בעניינו של הנאשם עבד אלרחמן עוויס אשר הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) מיום 19.12.2011 בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו עד לתום ההליכים. בעניין זה, ובהסכמת המדינה, ניתנה החלטה נפרדת, ברוח החלטתו של השופט רובינשטיין.

 

           בש"פ 392/12 – בעניינם של הנאשמים טארק אעליאן ונאסר אבו אלסעוד אשר הגישו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 3.1.2012 (כב' השופט י' מרזל) בגדרה הורה בית המשפט על מעצרם של השניים עד תום ההליכים. בהסכמת המדינה, ניתנה בעניינו של העורר אעליאן החלטה נפרדת, ברוח החלטתו של השופט רובינשטיין, כך שנותר עניינו של העורר נאסר אבו אלסעוד (להלן: אלסעוד). 

 

           בש"פ 749/12 – בעניינו של הנאשם איהאב ג'לאד (להלן: ג'לאד). כאן מדובר בערר של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) מיום 23.1.2012, בגדרה הורה בית המשפט על שחרורו למעצר בית מלא.

 

4.        סופו של דבר, שענייננו בהחלטה זו, מתמקד בשניים מהנאשמים והם:  אלסעוד - העורר מס' 2 בבש"פ 392/12, וג'לאד  - שהמדינה עוררת על שחרורו בבש"פ 749/12 הנ"ל.

 

           טרם נבחן פרטנית עניינם של שניים אלו, ולשם הקיצור, אפנה להחלטתו הנ"ל של השופט רובינשטיין, אשר עמד בהחלטתו על המידרג של שלושת נדבכי המעורבות של הנאשמים השונים בכתבי האישום, כפי שעולה מהודעותיו של חמדיה; על המסוכנות הנשקפת מפעילותם של הנאשמים; ועל  ועילת המעצר הנובעת מכך:

 

"אמנם, הפעילות המיוחסת לעוררים אזרחית באופיה, ועל פני הדברים, ובמציאות אידיאלית, פעילות חברתית הנסבה על סיוע לאוכלוסיה אזרחית לא הייתה מהוה עבירה פלילית. אולם המציאות אינה אידיאלית, והמלחמה בארגוני הטרור, והחמאס ביניהם, נעשית בחזית הצבאית-בטחונית ובחזית האזרחית-חברתית כאחת, ומכאן שמעשיהם לכאורה של העוררים הם בגדר עבירה פלילית. הולמים את ענייננו דבריה של השופטת פרוקצ'יה בעניין דומה:

 

"אמת הדבר, כי הפעילות המיוחסת לעוררים כעולה מחומר הראיות נושאת אופי ארגוני-אזרחי ולא צבאי. מדובר בהנהלת כספים למימון פעילויות שונות, מתן סיוע כספי לארוע של צעירי הארגון, בעזרה למשפחות נזקקים הקשורות לארגון, בעזרה לאסיר משתחרר השייך לארגון, ובמעורבות בפעילות הארגון סביב נושא הבחירות לרשות הפלסטינית ששלושתם נוטלים בה חלק... נכון הוא כי סיוע כספי למסיבת בוגרי בי"ס תיכון או חלוקת מתנות למשפחות נזקקות, או עזרה לאסיר משתחרר עשויים להיות, כשלעצמם, מעשים "תמימים" בהקשרים אחרים. אולם בהקשר שלפנינו פעולות אלה קשורות בהנהגת גוף אשר, בצד פעילותו האזרחית, יש לו פן צבאי-טרוריסטי שנועד להשגת תכלית של לוחמת טרור המכוונת לפגוע פגיעות בנפש באזרחי מדינת ישראל. על פני הדברים, פעילותו האזרחית של הארגון נועדה לסייע לפעילות הצבאית ולשמש בסיס ותשתית לה. לא הוכח בפנינו אחרת. משכך, לא ניתן לבודד בין הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית בפעילותו של הארגון, וכל אבחנה והפרדה ביניהם היא מלאכותית ושגויה. הפונקציה האזרחית מזינה את התכלית הצבאית, והתכלית הצבאית מספקת את העילה והתכלית לפעילות הכספית האזרחית ולהזרמת המימון הנדרש לפעילות הארגון, ובכלל זה גם למעשי עזרה לנזקקים, ולקיום פעילויות חברתיות בין צעירי הארגון כדי לעודד את מעורבותם והשתייכותם לארגון (בש"פ 7385/03 אגברייה נ' מדינת ישראל; בש"פ 7223/03 שיח' ראיד (בן סאלח) מחאג'נה נגד מדינת ישראל)" (בש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

 

           דברים אלה מקובלים אף עלי. אכן, בפעילות אזרחית עסקינן, ואפילו בפעילות במישורים המושכים את הלב, בתחומי צדקה, רווחה, חינוך, דת וכיו"ב. אך זאת משימתה ומטרתה של הזרוע האזרחית של ארגון טרור, להכשיר את הלבבות, לקרב את האנשים לפעילות החמאס ולהרחיב את מעגל התומכים בחמאס. לא בכדי נאסרת פעילותו של החמאס - גם במישור האזרחי המובהק - במדינות מתוקנות, על אחת כמה וכמה בישראל ובירושלים. הפסיקה הכירה זה מכבר, כי גם פעילות בעלת אופי אזרחי בארגון טרור טומנת בחובה סיכון ממשי לביטחון הציבור בישראל (ע"פ 3827/06 פלוני נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, 27.3.079))

 

           עוד אזכיר כי ענייננו בעבירת בטחון כהגדרתה בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), עבירה אשר מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוחו של סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק זה.

 

           על רקע דברים אלה, לא אתעכב על נושא המסוכנות ועילת המעצר.

 

           אפתח בערר המדינה לגבי ג'לאד.

 

ג'לאד - בש"פ 749/12

 

5.        סעיף 3 לכתב האישום מייחס לג'לאד (נאשם מס' 11 בכתב האישום) חברות בוועדה האזורית של החמאס בשכונת עיסאוויה. סעיף 10 לכתב האישום, מייחס לג'לאד פעילות לקידום סרט בנושא העיר ירושלים מנקודת מבטם של הארגון ופעיליו (על הכנת הסרט הופקד נאשם אחר בפרשה).

 

           ג'לאד הסכים כי קיימות ראיות לכאורה כנגדו נוכח הודעותיו של חמדיה, אך טען כי עסק בפעילות חברתית גרידא ולא ידע שארגון "האחים המוסלמים" הוצא מחוץ לחוק.

 

6.        בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי כתב האישום בעניינו של ג'לאד תיאר מסגרת ארגונית של תנועת החמאס בירושלים, ו"אין ספק כי פעילות במסגרת ארגונית מסוג כזה הינה בעלת משקל בכל הנוגע לחומרת הדברים ולשאלת המסוכנות הנשקפת ביחס לכל אחד מחברי הארגון". עם זאת, נקבע כי יש "להשקיף על האיום על רקע הכחשתו הנמרצת של ג'לאד כי היה פעיל באופן כלשהו בארגון החמאס", ומכל מקום פעילותו הינה בדרג הנמוך. בית המשפט הזכיר את החלטתו הנ"ל של השופט רובינשטיין בעניינם של שניים מהנאשמים בכתב האישום, ולמרות שחלופת המעצר שהוצעה הינה בתוך ירושלים, קבע כי ניתן לקבל את החלופה שהוצעה, מאחר שניתן להבדיל בין עניינו של ג'לאד לבינם. זאת, מאחר ש"מרכז הכובד של כתב האישום הוא פעילותו של המשיב [ג'לאד- י.ע] במסגרת האחים המוסלמים ולא היותו חלק משמעותי מהמבנה הארגוני וההיררכי של תנועת חמאס". לסופו של יום הורה בית המשפט על שחרורו של ג'לאד לחלופת מעצר ביחידת דיור נפרדת בבית הוריה של אשתו בשכונת בית חנינא, בפיקוח ארבעה ערבים ובמניעת גישה למחשב ולאינטרנט, ובתוספת איזוק אלקטרוני.

 

 

7.        לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בהודעותיו של חמדיה, הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.

 

           מהחלטתו של בית משפט קמא עולה כי הבחין בין פעילותו של ג'לאד ב"אחים המוסלמים" לבין השתייכותו למבנה הארגוני של התשתית האזרחית של החמאס בירושלים, והבחנה זו עומדת ביסוד קביעתו כי ניתן להבחין בין ג'לאד לבין האחרים שפעלו במסגרת ארגון החמאס.

 

           אלא שמבחינה עובדתית ומשפטית אין מקום להבחנה זו.

 

           מהבחינה המשפטית, גם ארגון האחים המוסלמים בירושלים הוכרז כהתאחדות בלתי מותרת (י"פ 5704 מיום 16.8.2007) כחלק מארגון חמאס. במישור העובדתי, מהודעותיו של חמדיה ניתן להסיק כי ג'לאד משתייך לאותו מבנה היררכי המתואר בכתב האישום, אשר כולל אותם פעילים ועוסק באותם אירועים. בהודעתו מיום 14.11.2011 נשאל חמדיה מה ידוע לו על ג'לאד והוא משיב "הוא מתושבי עיסוויה, פעיל חמא"ס במדרגה השנייה בדירוג חמא"ס ירושלים. הוא מקורב ליעקוב אבו עסב ועובד אצלו בחברת תיירות ונסיעות 'מסאר'. מגיע לחברי הפרלמנט ומעביר שעורים במסגדים" (שורות 82-83). על פי הודעותיו של חמדיה, ג'לאד נמצא אפוא בדרג השני,  הדרג המחבר בין ההנהלה לפעילי השטח. ידיעותיו של חמדיה אודות ג'לאד נובעים מכך שהשניים חברים באותה תשתית. על הזהות בין האחים המוסלמים לבין החמאס, במסגרת אותה תשתית ארגונית, ניתן ללמוד גם מהעובדה שג'לאד קיבל כספים לצורך ארגון אירוע בחירתה של ירושלים כ"בירת התרבות של הערבים בשנת 2010". את הכספים, קיבל ג'לאד על פי הודעתו-שלו, מאחמד עליאן, שהוא אחד הנאשמים הנוספים, לו מיוחסת חברות בוועדה הניהולית בתשתית החמאס בירושלים (אם כי נושא הכספים, כשלעצמו, אינו מהווה חלק מכתב האישום המיוחס לג'לאד).

 

           נוכח הודעותיו של חמדיה, אף אין מקום לקביעה כי ג'לאד מצוי בדרג הנמוך ביותר של פעילות חמאס בירושלים, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא. להודעותיו של חמדיה, ניתן להוסיף את הודעת ג'לאד עצמו, ממנה עולה כי הוא פעיל המקבל כסף מארגון האחים המוסלמים בירושלים – ארגון שכאמור ניתן לזהותו כחלק מהחמאס – כי הוא בעל תפקיד בארגון, כפוף לאחמד עליאן שאותו הגדיר בהודעתו כאחראי בתנועת האחים המוסלמים בירושלים, ולמעשה הוא היחיד מבין הנאשמים המקבל שכר עבור פעילותו. ג'לאד מאשר את היכרותו עם חמדיה ואף מאשר כי שניהם פעילי האחים המוסלמים.

 

8.        השורה התחתונה היא, כי מאחר שג'לאד משתייך לדרג הבכיר יותר (דרג שני) בתשתית האזרחית של הארגון, איני סבור כי ניתן להחיל עליו את המתווה של השופט רובנישטיין בהחלטותיו הנ"ל המתייחסות לפעילים בדרג השלישי. 

 

           אשר על כן, אני מקבל את ערר המדינה, ומורה על מעצרו של ג'לאד עד לתום ההליכים.

 

אלסעוד - בש"פ 392/12

 

9.        סעיף 5 לכתב האישום מייחס לאלסעוד השתתפות בהתכנסות במסגד אלהג'רה בירושלים, כאשר במהלך ההתכנסות נבחרו חברי הועדה הניהולית של מועצת השורה. סעיפים 14-13 בכתב האישום מייחסים לאלסעוד השתתפות בישיבה שנערכה בפארק קנדה, ישיבה שנערכה ביוזמת הועדה הניהולית, ובה נדונו דרכי הבעת תמיכה והזדהות עם השוהים בחצר "הצלב האדום".

 

            בהחלטתו מיום 3.1.2012 (כב' השופט י' מרזל) קבע בית המשפט כי קיימת תשתית ראיות לכאורית נגד אלסעוד והורה על מעצרו עד תום ההליכים.

 

           בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי בהודעת חמדיה מיום 30.10.2011 הוזכר אלסעוד כאחד מהנוכחים במפגש המועצה בוואדי ערה; כי אמנם מהודעתו של חמדיה משתמע שאינו בטוח אם אלסעוד הינו בדרג השני או השלישי בפעילות חמאס (שורות 50-49), אולם בהמשך חקירתו ציין פעמיים כי אלסעוד הינו בדרג השני (שורות 62; 121-120); כי בהודעה נוספת של חמדיה מיום 1.11.2011 הוא סיפר כי אלסעוד היה אחד הנוכחים במפגש במועצה בפארק קנדה; כי אלסעוד נכח גם במפגש במסגד שנסב על  פעילות החמאס; כי האמור בהודעות אלה אינו עומד לבדו אלא נוספת עליו הודעתו של אבו עסב המאשרת חלקים מהודעותיו של חמדיה. אמנם  אבו עסב ביקש לחזור בו בהמשך מהודעתו, אך אין הדבר מאיין את הודעתו הראשונית. יתרה מזאת, מהודעתו של חמדיה מיום 22.1.2011 עולה כי הנחקרים החליטו בינם לבין עצמם שאבו עסב יחזור בו מהודעתו (שורה 79).

 

           בית המשפט הדגיש כי לא נעלמה מעיניו העובדה כי מדובר בהודעה של שותף, וכי מחלק מהודעותיו של חמדיה עולה כי לא היה קשר ישיר בינו לבין אלסעוד   (הודעה מיום 2.11.2011, שורה 52). עם זאת, נקבע כי אין בכך כדי לשנות את זיהויו של אלסעוד ואת אזכורו כמי שנכח במפגשים נשוא כתב האישום. עוד ציין בית משפט קמא, כי אלסעוד הורשע בשנת 2007 בעבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור וכן בחברות להתאגדות בלתי חוקית ונגזר עליו מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי.

 

10.      על כך הוגש הערר שבפני.

 

           אלסעוד טען, בין היתר, כי טעה בית משפט קמא משלא הבחין בינו לבין יתר הנאשמים בתיק העיקרי; כי לא יוחס לו בכתב האישום כל  תפקיד בארגון טרוריסטי הן בוועדה הניהולית והן בוועדה האיזורית; כי לפי הודעת חמדיה מיום 14.11.2011 לא היה בין חמדיה לבינו כל קשר (הודעת חמדיה מיום 14.11.2011); וכי טעה בית משפט קמא משקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה ומשלא דן בחלופת מעצר.

 

11.      דין הערר להידחות.

 

           כאמור, בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי אמנם חמדיה מיקם את אלסעוד באחת הפעמים כדרג השלישי, אך בהמשך מיקם אותו כדרג השני. אלא שמהודעתו של חמדיה מיום 30.10.11 עולה כי הוא התלבט אם אלסעוד הוא בדרג ראשון או שני:

 

"הדרג הראשון הוא אסטראטגי. ראש הפעולה. המנהלת. והמחשבה להצלחת הפעילות התנועתית של חמא"ס ומתן האפשרויות לביצוע המטלות. ונמצאים בדרג הראשון: יעקוב אבו עצב וכפאח סרחאן. אשר לנהאר הלסה ונאסר אבו אלסעוד איני בטוח אם שניהם נמצאים בדרג הראשון או בשני שהוא דרג של ביצוע משום שאין קשר ישיר ביני לבין שניהם ואולם נהאר הלסה נואם בימי שישי, בתפילת יום הששי בצלב האדום באלשיח' ג'ראח. ונאצר אבו אלסעוד נמצא עמו ואני רואה אותו הרבה עם כפאח סרחאן ויעקוב אבו עצב ונהאר הלסה..." (שורות 52-47).

 

 

           בהמשך מסביר חמדיה אודות ההבחנה בין הדרגים השונים, ומפרט מי נמצא בדרג השני והשלישי, כאשר שמו של אלסעוד נפקד מדרגים אלה, מה שעשוי לתמוך דווקא בתזה כי אלסעוד הוא מהדרג הראשון של הפעילות. עם זאת, בהמשך, כאשר נתבקש חמדיה לשרטט את עץ מבנה החמאס בירושלים, נראה כי הציב את אבו עסב וכפאח סרחאן בראש הפירמידה, ולאחר מכן את אלסעוד בדרג שני (שם, שורה 62).   גם בהמשך, משנשאל שוב אודות אלסעוד משיב חמדיה כי "הוא בדרג השני בהשתלשלות חמאס בירושלים" (שורה 121).

 

12.      סיכומו של דבר, כי נוכח הודעותיו של חמדיה, בהתחשב בכך שאלסעוד נטל חלק בכל המפגשים המפורטים בכתב האישום, ובהתחשב בכך שלחובתו רישום פלילי בחברות בהתאחדות בלתי מותרת – דין הערר להידחות.

 

           ניתנה היום, ב' בשבט התשע"ב (26.1.2012).

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12003920_E09.doc   עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il