עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2925/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

 

 

 

 

 

           שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) מיום 11.4.2012 במ"ת 14879-04-12, בגדרה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

 

1.             המשיב (בבש"פ 2926/12 והעורר בבש"פ 2925/12) מחזיק בתפקיד מנהל אגף החופים בעיריית אשדוד, וכן משמש כיושב ראש ועד העובדים בעירייה. כתב האישום, שהוגש נגד המשיב ושמונה אחרים, מייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; עבירה של עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה, לפי סעיף 4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, וכן עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין. יצוין, כי כתב האישום מחזיק ארבעה עשר אישומים, אך למשיב מיוחס האישום החמישי בלבד.

 

2.             על פי הנטען בכתב האישום, המשיב עשה שימוש לרעה בתפקידו בעירייה כדי לקדם פעילות פלילית של ארגון הפשיעה שבראשו עומד הנאשם 1 בכתב האישום (להלן: מיארה). בין היתר, ניצל המשיב את תפקידו כדי שרעייתו לשעבר ובנו של מיארה ייקלטו כעובדים בעירייה. בהמשך, לאחר שבנו של מיארה נעצר, פעל המשיב כדי להמליץ על שחרורו (אם כי, מכתב זה נכתב על-ידי המשיב במסגרת היותו יושב ראש ועד העובדים). עוד נטען, כי המשיב תידרך את מיארה כיצד להערים על גורמי עירייה כדי לזכות במכרזים של העירייה, ויזם עבורו פגישה עם גורמים בעירייה.

 

3.             כעולה מהחלטת בית משפט קמא, ביום 26.3.2012, לאחר שנערך חיפוש בביתו, נלקח המשיב לחקירה, שבסיומה שוחרר, לאחר שהתחייב לא ליצור קשר עם גורמים המעורבים בפרשה. ביום 5.4.2012 זומן המשיב לחקירה נוספת, שבסיומה נתבקשה הארכת מעצרו ל-24 שעות נוספות. ביום 6.4.2012, לאחר שנמסרה הצהרת תובע באשר לכוונה להגיש כתב אישום, הוארך מעצרו של המשיב עד ליום 10.4.2012.

 

4.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בא כוחו של המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וכן לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית, אך יחד עם זאת עתר לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. זאת, בין היתר, בהתחשב בגילו, היותו איש משפחה, וכן לחלקו המינורי בפרשה המתוארת ביתר חלקי כתב האישום. עוד נטען, כי החלטת המבקשת לשחרר את המשיב לאחר החקירה הראשונה (בניגוד לחלק מן המעורבים בפרשה שנעצרו קודם לכן) מעידה על היעדר מסוכנות או חשש לשיבוש מהלכי חקירה.

 

5.             בהחלטתו מיום 11.4.2012 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים; זאת לאחר שבחן את חומר הראיות (הכולל בעיקר תמלולי שיחות בין המשיב למעורבים אחרים בפרשה), על אף הסכמת בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט קבע, כי חלקו המינורי של המשיב בפרשה, יחד עם העובדה ששוחרר בתום חקירתו ונעצר שוב רק בחלוף אחד עשרה ימים, מעידים על כך שאין לייחס לו מסוכנות גבוהה. בית המשפט ייחס חשיבות גם לכך שהמשיב לא נהג באלימות, הביע צער על מעשיו, וכי הוא נעדר עבר פלילי. נוכח האמור, סבר בית המשפט כי חלופת מעצר תוכל לאיין את המסוכנות הלכאורית הנמוכה יחסית שנשקפת מהמשיב. לאחר שהתרשם מן המפקחים המוצעים הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בעיר צפת בפיקוח אנושי של המפקחים במשך כל שעות היממה; איזוק אלקטרוני; הפקדה כספית של 50,000 ש"ח, וחתימת ערבות עצמית על סך 100,000 ש"ח; ערבות צד ג' בסך 100,000 ש"ח; איסור על יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה. 

           

6.             על החלטה זו הוגשו העררים שלפניי. בבש"פ 2926/12 טוענת המדינה, כי שגה בית המשפט קמא עת הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. נטען, כי ניצול מעמד של עובד ציבור כדי לקדם את ענייניו של ארגון פשיעה מלמדים על מסוכנותו של המשיב, אשר היתל במערכת החוק וניצל את האמון שניתן בו. עוד נטען, כי נוכח מהלכיו של המשיב, המעידים על תחכומו והיעדר מורא, אין בחלופת מעצר כדי לאיין את החשש לשיבוש הליכי משפט.

 

7.             בבש"פ 2925/12 עותר המשיב נגד תנאי מעצר הבית. נטען, כי הראיות לכאורה, שתוארו בהחלטת בית משפט קמא, אינן מצדיקות מעצר בית מלא, אלא לכל היותר מעצר בית לילי. עוד נטען נגד מיקומו של מעצר הבית בעיר צפת ולא בעיר אשדוד, שכן נוכח אופי הראיות בתיק (בעיקר תמלולי שיחות) אין חשש לשיבוש מהלכי חקירה. עוד נטען בהקשר זה, כי המשיב אינו נחשד בשיבוש מהלכי חקירה, ואף לא נטען כי בפרק הזמן בו שוחרר (לאחר חקירתו הראשונה) פעל לשבש את החקירה נגדו. עוד נטען, כי לא היה מקום להתנות את השחרור באיזוק אלקטרוני או לחלופין כי היה מקום ליתן ארכה להתקנתו.

 

דיון והכרעה

 

8.             נתתי דעתי לכל טענות הצדדים, גם לאלו שנשמעו בדיון שהתקיים היום, ומסקנתי היא שיש לדחות את ערר המדינה ולקבל את ערר המשיב בחלקו. בשל לוח הזמנים הדוחק והשאיפה לאפשר שחרורו של המשיב עוד היום, לפני כניסת החג, אנמק החלטתי בקצרה.

 

9.             עיון בחומר הראיות הנוגע למשיב, אשר פורט וצוטט בהרחבה בהחלטת בית משפט קמא, מעלה, כי הגם שלא ניתן לקבוע היעדר ראיות לכאורה (וגם לא נטען כך), מחומר הראיות עולה, כי חלקו של המשיב בסיוע למיארה ו/או לארגון הפשיעה שנטען כי מיארה עומד בראשו, הוא מינורי ביותר. אכן, המשיב עובד ציבור ומובן חששה של המדינה מפני חדירת ארגוני פשיעה למנגנון הציבורי. אלא שבמקרה דנן, גם אם המשיב סייע למיארה בשלושה עניינים נקודתיים, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שמדובר, לכל היותר, במהלך לא ראוי מבחינת תקינות המנהל, ואולי במהלך שיש לו גם מאפיינים פליליים, אך אין ראייה בעלת משקל באשר למידת ידיעת המשיב על מקומו של מיארה בארגון הפשיעה או על עצם קיומו של ארגון זה. בחומר הראיות לא מצויה אינדיקציה למערכת קשרים רחבה או עמוקה שבין המשיב לבין ארגון הפשיעה הנטען. מאידך גיסא, יש אינדיקציה לכך שהמשיב לא העביר את מספר הטלפון שלו למיארה, שדעתו כלל לא היתה נוחה מפנייתו של מיארה אליו והוא אף ניסה להתנער ממנו. כאמור, מכתב ההמלצה שנכתב על בנו של מיארה, נכתב על-ידי המשיב כיושב ראש ועד העובדים, ולא כממונה על הבן, והוא ממוען ל"כל מאן דבעי". גם אם המכתב כולל אי דיוקים והפרזות, לא נטען על-ידי המדינה כי בנו של מיארה כלל לא עבד בעירייה, וכי המכתב האמור חסר יסוד לחלוטין. נמצא, שהמסקנה שמבקשת המדינה להסיק מחומר הראיות אינה היחידה האפשרית. ניתן להסביר את הסיוע שהמשיב העניק, לכאורה, למיארה מבלי שיהיה הכרח לראותו כסיוע לארגון פשיעה.

 

10.          עצם שילובו של המשיב בכתב אישום כה חמור ורחב היקף בעניינו של ארגון פשיעה רב מעללים, מעצים את חומרת מעשיו מעבר לתמונה המתקבלת כשבוחנים את הראיות הנוגעות למשיב, אשר פורטו בהחלטת בית משפט קמא. נוכח דלות הראיות באשר לידיעת המשיב שהוא אכן מסייע לארגון פשיעה, מעורבותו בפרשה נצבעת באור הרבה פחות חמור.

 

11.          אין להתעלם מכך שהמשיב יליד 1957 ואין לו כל עבר פלילי, כך שאין כל אינדיקציה, מעבר למיוחס לו בכתב האישום, על חשש לשיבוש מהלכי משפט או חשש למסוכנות. במצב זה, נוכח האמור לעיל ובהחלטת בית משפט קמא, אינני סבור שמסוכנותו משמעותית וכי יש יסוד לחשש אמיתי לשיבוש הליכי משפט. המסוכנות והחשש הם פועל יוצא של מידת המעורבות בארגון הפשיעה שלקיומו טוענת המדינה ושל מידת המודעות של המשיב להיותו מסייע לארגון, כמו גם להיקף הסיוע. לרקע האמור לעיל, גם אם לא נשללת האפשרות שהמשיב סייע סיוע כלשהו לארגון פשיעה, הרי שזו אפשרות רחוקה ומדובר בסיוע מינורי. עוד אוסיף, כי בסופו של דבר התברר שמהלכיו של המשיב, ככל שהיו, לא הניבו כל תוצאה. גם אינני סבור, כי ניתן לכנות את מעשיו של המשיב "מתוחכמים".

 

12.          המשיב נחקר כבר ביום 26.3.2012 ושוחרר למשך עשרה ימים על-ידי המשטרה. מהלך זה מצביע, כי לא היה חשש אמיתי של שיבוש וגם לא של מסוכנות. יודגש, כי אין כל טענה שהמשיב ניצל את שחרורו זה למהלכים שאינם לגיטימיים.

 

13.          אין ספק שהמשפט שצפוי להתנהל יימשך רב זמן ביותר נוכח היקף האישומים והראיות בעניינם של יתר הנאשמים. אין כל הצדקה להותיר את המשיב במעצר שצפוי במקרה כזה ממושך.

 

14.          באשר לערר המשיב - אינני סבור כי יש מקום לאפשר את שובו לעירו אשדוד, לפחות לעת הזאת, עד שיוודע כיצד הוחלט בעניין יתר הנאשמים. בעניין זה יש משקל לקשר שאכן קיים המשיב עם מיארה, גם אם היה צנוע בהיקפו, ולהיותו עובד ציבור בכיר בעיריית אשדוד, כשמדובר בפרשה מסועפת שנוגעת לגורמים שונים הפועלים בעיר זו. עם זאת, אינני סבור שראוי לחייב את המשיב באיזוק אלקטרוני ודי בהרחקתו מאשדוד ובהשמתו במעצר בית ובפיקוח. בנוסף, יש לאפשר למשיב לצאת ממקום מעצר הבית, במשך שעתיים בכל יום להתאווררות, ובלבד שיישאר בתחומי העיר צפת ויהיה מלווה על-ידי אחד המפקחים.

 

15.          לסיכום, ערר המדינה נדחה. ערר המשיב מתקבל באופן חלקי, כך שכל יתר תנאי השחרור שנקבעו בבית משפט קמא יעמדו בתוקפם, בכפוף לאמור בסעיף 14 לעיל (ביטול הצורך באיזוק אלקטרוני והקלה במעצר הבית של שעתיים ביום להתאווררות).

 

           ניתנה היום, ‏כ' בניסן התשע"ב (‏12.4.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12029250_L01.doc   שפ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il