עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2853/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון
	עע"ם 2853/12
לפני:		כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

מועצה אזורית "הגלבוע"

נ ג ד

המשיבים:

1. מינהל מקרקעי ישראל – מחוז צפון

2. השר להגנת הסביבה

3. משרד הפנים - ועדת התכנון מחוז הצפון

4. המפקח על המכרות במחוז הצפון - משרד התעשייה והמסחר

5. עמותת אגוד יצרני חומרי החציבה בישראל

בקשה למתן צו מניעה זמני

בשם המבקשת:

עו"ד ערן לב

בשם המשיבים 1-4:

עו"ד תדמור עציון

בשם המשיבה 5:

עו"ד דורון טישמן

החלטה

1. בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 להמשיך בהליכי מכרז פומבי צפון (354/2011) שעניינו בקבלת הרשאה לכרייה ולחציבה.

2. המבקשת הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת נגד מכרז שהוצא על-ידי מינהל מקרקעי ישראל לקבלת הרשאה לכרייה וחציבה במחצבת עין חרוד. מכרז קודם שהוצא בוטל על-ידי בית המשפט העליון (עע"ם 2076/11) במסגרת הסדר שאליו הגיעו הצדדים. על-פי ההסדר הוחלט על פרסום מכרז נוסף למימוש שלב ב' בתוכנית תוך ביצוע פעולות מעבר משלב א' לשלב ב'. ברקע, תוכנית מפורטת ג/11942 שעניינה בהרחבת מחצבת עין חרוד. על-פי התוכנית נקבעו שני שלבים. על מנת לעבור משלב א' לשלב ב' יש צורך בקיום 3 תנאים עיקריים: (א) ביצוע וסלילת דרך הגישה למחצבה. (ב) חציבת השטח המיועד למתקנים באזור החדש עד למפלס ההקמה, שיהא בגובה מקסימאלי של 90 מטר מעל פני הים. (ג) בניית מתקנים בבור הדרומי (פסקה 10 לפסק דינו של בית משפט קמא). שלושת התנאים הללו אמורים להתבצע בתוך 5 שנים מיום אישור התוכנית. הצדדים נחלקו בבית משפט קמא בשאלה מהו המועד שממנו יש למנות 5 שנים. בית משפט קמא דן בשאלה זו, הכריע בשאלה הפרשנית, והתוצאה שאליה הגיע היא שיש להשלים את הליכי המעבר עד ליום 20.2.13.

3. המבקשת טענה בבית משפט קמא כי תנאי המכרז הם בלתי סבירים הואיל ולא ניתן יהא לבצעם במועדים שנקבעו. בית משפט קמא דן בטענה וקבע כי העובדה שהמבקשת אינה רואה את הדרך ההנדסית והמעשית לביצוע העבודות בפרק הזמן שהתוכנית מאפשרת לבצען אין פירושה שהיא אינה קיימת וכי אין מדובר בטענה המאפשרת את התערבותו של בית המשפט בתנאי המכרז. כמו כן הודגש כי שאלת הסיכונים אל מול הסיכויים צריכה להיעשות על-ידי כל מציע ומציע בהיותו מודע לטיב הסיכונים והקשיים שלפי תנאי המכרז. עד הודגש כי ניגשו 11 מציעים ומתוכם 7 שמוכנים ליטול על עצמם את הסיכון ולהתחייב לבצע את העבודות בהתאם לתנאי המכרז. נקבע כי לא ניתן לומר כי קיימת ודאות או אף ודאות קרובה כי ביצוע המכרז יהא בניגוד לחוק. מכאן הערעור שהוגש ביחד עם הבקשה למתן סעד זמני המונחת לפניי.

4. לטענת המבקשת המשך קיום הליכי המכרז עלול לגרום לה לנזקים בלתי הפיכים וזאת בשל הפגיעה הצפויה בהרחבת הישוב גדעונה ואכלוס הישוב האקולוגי נורית. בנוסף נטען, כי המשרד להגנת הסביבה שוקד בימים אלה על בחינת אתרי כרייה חלופיים במסגרת תכנון תמ"א 14 ב' ולפיכך בידי המשיבים קיימת חלופה למחצבה שלא תזיק לערכי הסביבה והנוף. אי מתן הצו יאפשר להתקשר עם זוכה במכרז ולהוביל למצב בלתי הפיך שירוקן מתוכן כל פסק דין שיינתן במסגרת הערעור.

5. משיבה 5 מסכימה למתן הצו הזמני וטוענת שלא הוכח כי קיים סיכוי להתקיימותם במועד של התנאים הנדרשים לצורך מעבר משלב א' לשלב ב' על-פי הוראות התוכנית החלה על שטח המחצבה. בית משפט קמא אף קבע כי הטענות בעניין זה מבוססות. מכאן שהזוכה ממילא לא יוכל לממש את זכייתו. סיכויי הערעור טובים הואיל ומשיב 1 הודה בבית משפט קמא כי כתנאי לתחילת החציבה במחצבה ולהגעה למפלס של 90 מטר מעל פני הים, כנדרש בתוכנית, יש להוציא חומר המצוי בשטח של 10 דונם לפחות. על-פי חוות דעת המומחים שהוגשו לבית משפט קמא, שלא נסתרו, כדי להגיע למפלס האמור יש להוציא מיליוני טונות של חומר גולמי, דבר אשר לא יתבצע במועד הנדרש. אי היענות למתן הצו הזמני תוביל למצב של זוכה שייקלע להוצאות כספיות ניכרות, שעה שיש סיכוי גבוה שהערעור יתקבל. לטענת המשיבה 5, יש צורך לתקן את הוראות התוכנית, להאריך את המועדים הקבועים בתוכנית ולפרסם מכרז חדש שיאפשר את הפעלת המחצבה באתר.

6. מנגד סבורה המדינה (משיבים 1-4) כי סיכויי הערעור קלושים המה. נקבעו לוחות זמנים להרחבת המחצבה וכל עיכוב ולו של מספר חודשים עלול לסכל את האפשרות למימוש התוכנית, הגם שהפרוייקט אושר על-ידי מוסדות התכנון במסגרת התוכנית. לכך יש להוסיף כי ישנו אינטרס ציבורי כבד משקל במימוש הפרוייקט לנוכח הצורך באספקה סדירה של חומרי גלם. לפיכך מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים 1-4. באשר לסיכויי הערעור נטען כי טענת המבקשת שלא ניתן יהא לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו במכרז איננה מכריעה. הגורמים המקצועיים במינהל בחנו את שאלת ישימות המכרז ומסקנתם הייתה שישנה אפשרות, הגם שאינה ודאית, שיהיו יזמים אשר יוכלו לעמוד בלוחות הזמנים. בנוסף, היה והיזם שייבחר לא יעמוד בלוחות הזמנים ניתן יהא להפסיק את עבודתו. באשר לעמדת המשרד להגנת הסביבה, זה סבור כי אין מקום להעלות טענות בדבר דרישה לתסקיר השפעת סביבה לאחר שהתוכניות אושרו כדין. נוסף על כך, בשלב שבו התוכנית תעבור משלב א' לשלב ב' יהא צורך באישור המשרד להגנת הסביבה. או אז העניין ייבדק באופן מקצועי, לרבות בחינת הצורך במסמך סביבתי.

7. הנטל המוטל על צד הטוען כי יש לבטל מכרז הוא רב. בראייה זו הניסיון להעריך האם הזוכה יעמוד או לא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו אינה מובילה בהכרח למסקנה כי קיים פגם משפטי במכרז באופן שמאפשר להורות על ביטולו. יתרה מזו, לא מצאתי שהמבקשת עמדה בנטל המוטל עליה בשלב זה להוכיח שקיימת טעות משפטית בפסק דינו של בית משפט קמא ולפיכך אינני סבור שסיכויי הערעור נוטים בשלב זה לטובת קבלת הבקשה. במסגרת מאזן הנוחות יש ליתן משקל לחשיבות שבעמידה בלוחות הזמנים, הן לשיטת המבקשת, הן לשיטת המשיבים, ולפיכך מתן הצו עלול לסכל את ביצועו של המכרז ולגרום לנזקים למשיבים 1-4.

8. לאור האמור החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, א' באייר תשע"ב (23.4.2012).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12028530_O02.doc עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il