עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2666/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 2666/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

אמיר עטאללה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 13687-01-12 מיום 16.2.12 מפי השופט אליקים

בשם המבקש: עו"ד סולימאן עאמר

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אליקים) בעפ"ת 13687-01-12 מיום 16.2.12, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (השופט בכר) בתת"ע 184-06-09 מיום 29.11.11. עניינה של הבקשה עונש מאסר בפועל על נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

ב. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה. לשם שלמות התמונה יצוין, כי באירוע אחר שהתרחש במועד מאוחר יותר לאירוע מושא הבקשה, והוזכר גם על-ידי בית המשפט לתעבורה היה המבקש מעורב בתאונת דרכים, שבה קופחו חייהם של ארבעה אנשים (ת' 39004-09-10). בגין אירוע זה הוטלו על המבקש 15 שנות מאסר ופסילה לצמיתות. ערעור תלוי ועומד בבית משפט זה על פסק הדין.

ג. בית המשפט לתעבורה נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המבקש מזה ולחומרת העבירות מזה. צוין, כי הקושי הכלכלי של משפחתו לא מנע מהמבקש לרכוש לעצמו רכב מכספים שהגיעו לידיו, ולנהוג בו ללא רישיון תוך סיכון חייהם של תושבים ועוברי דרך. ניתנה הדעת לעובדה שהמבקש מרצה את העונש הנזכר. על המבקש הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש המאסר שהוא מרצה, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ופסילה מקבלת רשיון נהיגה למשך 12 חודשים במצטבר לעונש הפסילה שכבר הוטל עליו.

ד. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה, וכי בא כוח המבקש לא הצביע על חריגה קיצונית ממדינות הענישה הראויה. מכאן הבקשה הנוכחית.

ה. לטענת המבקש, העונש חמור וחורג ממדיניות הענישה הנוהגת. עוד נטען, כי כיון שהעבירה שבגינה נדון המבקש ל-15 שנות מאסר, מאוחרת לעבירה מושא הבקשה הנוכחית, היה על בית המשפט להתייחס אל המבקש כאל נאשם ללא הרשעות קודמות. הודגש, כי העונש המקובל בעבירות כגון דא הוא שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות; לפיכך נטען, כי העונש שהושת - שבעה חודשי מאסר בפועל - חורג מרמת הענישה המקובלת בכגון דא. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא בא אל הדיון בלב פתוח, וחרץ את גורלו של המבקש עוד בטרם נשמע.

ו. אין בידי להיעתר למבוקש. הלכה היא כי בית משפט זה יורה על קיומו של ערעור שני רק מקום שעניינו של המבקש מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 130). מקרה זה אינו בא בקהלם של אלה. טענות לעניין חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 10524/09 בוזגלו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 646, 650; רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במובהק אין זה המקרה שלפנינו.

ז. לגופם של דברים, המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור (ראו למשל רע"פ 3104/11 פדילה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ועוד, במועד מאוחר לאירוע נשוא הבקשה היה המבקש מעורב בתאונת דרכים קטלנית, שבה קופחו חייהם של ארבעה אנשים. קשה להלום את טענתו כי היה מקום לבחון את עניינו כאילו היה בעל עבר נקי, שהרי בעת גזירת הדין צריכה לעמוד בפני בית המשפט תמונה כוללת של האדם שלפניו, אם לטוב ולמוטב ואם לפחות מזה. והרי בודאי לא יטען סניגור, כי התפתחויות חיוביות שאירעו לשולחו לאחר העבירה לא יובאו בחשבון בפסק דינו של בית המשפט.

ח. נאמר לא אחת, כי "בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים... ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ" (ע"פ 6380/98 פטושקין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת - כתארה אז - ביניש)). הצורך לא פחת, למרבה הצער, ודברים אלה יפה כוחם גם כיום.

י. איני נעתר איפוא לבקשה.

ניתנה היום, א' באייר תשע"ב (23.4.2012).