עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2419/12

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד דוד גולן

 

 

 

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) בעפ"ת 23877-02-12 מיום 15.3.12 בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (השופטת קריספין-אברהם) בתת"ע 23327/10 מיום 12.02.02. עניינה של הבקשה הרשעת המבקשת בנהיגה בשכרות.

 

רקע והליכים

 

ב.        בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקשת בעבירות של נהיגה בשכרות (לפי סעיפים 62(3) 64ב'(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ותקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961) והטיל עליה קנס בסך 2000 ₪, פסילה בפועל למשך 26 חודשים ופסילה על תנאי למשך 3 שנים.

 

ג.        על פי הכרעת הדין בבית המשפט לתעבורה, ביום 19.2.09 נעצרה המבקשת כאשר היא נוהגת ברכבה בהיותה שיכורה, לאחר שבבדיקה שנערכה לה במכשיר "ינשוף", נמצאה כמות 345 מ"ק אלכוהול לליטר אויר נשוף (כמות העולה על זו המותרת על פי הדין). עיקר הדיון בבית המשפט לתעבורה נסב על אמינותן וקבילותן של תוצאות מכשיר הינשוף, אשר ממצאיו עמדו, בין היתר, ביסוד הרשעת המבקשת. בהכרעת הדין ציין בית המשפט לתעבורה, כי אינו מוצא ממש בטענות המבקשת בכל הנוגע לתקלות שנפלו במכשיר הינשוף טרם עריכת הבדיקה, וקבע כי המכשיר היה תקין והתוצאה שהפיק אמינה. כן דחה בית המשפט לתעבורה את טענת המבקשת ביחס לסתירות בעדותם של עדי התביעה ובענין תעודות כיול הבלון כ"תעודה מוסדית" (לפי דיני הראיות) וקבע, כי בנוגע להליך הבדיקה המקדמי והליך בדיקת המבקשת עצמה, עמדה המשיבה בנטל ההוכחה הנדרש; ההרשעה התבססה, בנוסף לממצאי בדיקת הינשוף, על הודאתה של המבקשת בשתיית משקה אלכוהולי עובר לנהיגה; על עדות עד התביעה (המתנדב אשר עצר את המבקשת) כי הריח אלכוהול מן המבקשת והתרשם שהיא תחת השפעת אלכוהול קלה; ועל הימנעותה מהעדת עדי הגנה, שלכאורה צפוי היה כי יעידו לטובתה.

 

ד.        בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת. נקבע, כי אין הצדקה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית; נאמר גם כי בעיקרון, אילו ביקשה ההגנה לזמן עדים מטעמה בענין הכיול בשלב ראיות ההגנה (בקשתה לא נענתה בשלב עדויות התביעה), אין מקום להיעתר לערעור. זאת, הן נוכח קביעות בית המשפט לתעבורה בענין הפעלת הינשוף לפי ההנחיות, והן בשל הודיית המבקשת בשתיה ואי זימון עדי הגנה שיכלו לסייע לה, כאמור. לענין גזר הדין, נקבע, כי אינו חורג באופן קיצוני בחומרתו, ועל כן אין הצדקה להתערבות גם בהיבט זה.

 

הבקשה

 

ה.        לשיטת המבקשת, יש להיעתר לבקשת רשות הערעור שכן מדובר במקרה המעורר חשיבות ציבורית המקיים את הנסיבות החריגות שנקבעו בהלכת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). נטען, כי המקרה מעלה אותה סוגיה משפטית אשר הועלתה בהליך שעודנו תלוי ועומד בפני בית משפט זה בתיק מאוחד בענין שרביט (רע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל, אשר נידון בפני הרכב ביום 25.1.12), ובמרכזו שאלת קבילות הערך הנקוב על תוית בלון הכיול של מכשיר הינשוף. לפיכך, לשיטת המבקשת, יש להותיר את ההליך בעניינה תלוי ועומד עד להכרעה בענין שרביט, או לחילופין לצרף בקשה זו לאותו הליך.

 

דיון והכרעה

 

ו.        לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. שאלת אופן הוכחתו של כיול הינשוף אכן תלויה ועומדת בפני בית משפט זה בענין שרביט, לצורך מענה מחייב במישור המשפטי הרחב. ואולם, בענייננו מבוססת הרשעת המבקשת גם על נדבכים נוספים (בכללם, כאמור, ההודאה בשתיה, עדות המתנדב וההימנעות מהעדת עדי הגנה רלבנטיים לכאורה), ולפיכך אין מקום להותיר את ההליך תלוי ועומד עד להכרעה בענין שרביט. נזכיר, כי על עצם אמינותו של הינשוף אין חולק (רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שהזכיר בית המשפט לתעבורה; ראו פסקה כ"ז). כפי שציין בית משפט זה בעת האחרונה, בתיק בו ייצג בא כוח המבקשת:

 

עניינה של הבקשה דומה עד מאוד לעניינן של בקשות מספר אשר באו בפני בית משפט זה לאחרונה ונדחו (השוו: רע"פ 1599/12 קליינר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.2.2012); רע"פ 1804/12 חזן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.3.2012); רע"פ 1951/12 אגבאריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.4.2012)). שתיים מן ההחלטות בבקשות דנן התפרסמו עובר למועד הגשתה של הבקשה מושא דיוננו (22.3.2012), ובבקשות כולן מייצג בא כוח המבקש כאן את המבקשים שם. ואולם, זכרן של החלטות אלו, וזכרם של העקרונות עליהם עמד בית המשפט במסגרתן, לא בא בבקשה. דומה כי הדברים אשר נאמרו שם לא הופנמו, וחבל. אשוב ואציין: קבילותו של מכשיר ה"ינשוף" איננה ממין העניין, ככל שבראיות התביעה די כדי להרשיע את המבקש גם בלעדיהן" רע"פ 2420/12 מוסטפא נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 3- השופטת נאור).

 

דברים כגון אלא נאמרו לא אחת, וראוי מאוד לשקול סיכוייהן של בקשות כאלה בטרם יוגשו ויכלו זמן (לרבות שיפוטי) וממון (ראו והשוו רע"פ 9141/11 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

 

ז.        לבסוף נציין, כי המבקשת צברה לחובתה 8 הרשעות קודמות, בהן עבירות מהירות, וזאת בתקופה קצרה בה היא מחזיקה ברשיון נהיגה. אין צריך לומר, כי עבירת הנהיגה בשכרות היא מן החמורות שבעבירות התנועה, שכן היא מסכנת את כלל ציבור הנהגים, לרבות הנהג השיכור עצמו, ואת הולכי הרגל ומבטאת חוסר אחריות וזלזול בחיי אדם, ורוב דברים אך למותר.

 

ח.       איני נעתר איפוא לבקשה.

 

           ניתנה היום כ"ג בניסן התשע"ב (‏15.4.2012).

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12024190_T01.doc   רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il