עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1200/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

 

השופט ח' מלצר:

 

1.             לפנינו ערעור על חומרת העונש שגזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) על המערער, לאחר שזה הודה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), וחבלה במזיד (עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין).

 

2.             בכתב האישום, אשר הוגש בתאריך 6.7.2011 ותוקן לאחר מכן בהתאם להסדר הטיעון, נטען כי בתאריך 1.7.2011 בסמוך לשעת חצות עמדו המערער ואדם נוסף בקרבת כביש 85, באזור תחנת הדלק שליד הישוב מג'ד אל-כרום, והשליכו אבנים

לעבר מכוניות שנסעו בכביש מתוך כוונה לפגוע בהן ובנוסעיהן ולסכן את בטיחותם. במהלך פעולתם, עם התקרבות מכונית פרטית שנסעה מכיוון העיר כרמיאל לעיר עכו (בה ישב במושב הקדמי אדם נוסף לצד הנהג) – השליכו המערער ורעהו אבנים לעבר המכונית וגרמו לניפוץ השמשה הקדמית בשני מקומות שונים. אחת האבנים אף חדרה את השמשה הקדמית ופגעה באזור שבין משענת הראש למשענת הגב שבמושב הנוסע שליד הנהג.

 

3.             בית המשפט המחוזי הנכבד הרשיע את המערער ואת חברו על-פי הודאתם, ודן כל אחד מהם לארבעה עשר חודשי מאסר, מתוכם עשרה חודשים לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצרם), והיתרה לריצוי על תנאי – כשהתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעברו הנאשמים עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין. כן, חייב בית המשפט את כל אחד מהנאשמים לפצות את המתלונן שנהג ברכב בסכום של אלפיים ש"ח. בית המשפט ציין כי יידוי אבנים לעבר מכוניות נוסעות יוצר סכנה ברורה ופעולה זו עלולה להסתיים בתוצאה קטלנית של פגיעות בנפש. בית המשפט הנכבד קמא הוסיף כי מדובר בעבירה נפוצה, המבוצעת בדרך כלל על-ידי נאשמים צעירים בגילם וציין כי הצורך בהרתעת הרבים מחייב ענישה שיש עמה מאסר בפועל.

 

4.             הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש שהושת. נטען כי בגזר הדין גלומה חומרה יתרה נוכח היותו של המערער קטין בעת המעשה, וכן בשים לב לנסיבותיו האישיות, לרבות העובדה שהוא תומך כלכלית במשפחתו. בנוסף נטען כי מדובר פה במעידה חד-פעמית, ולפיכך היה מקום לאמץ את המלצתו של שרות המבחן ולהסתפק בתקופת מאסר, שאותה יוכל המערער לרצות על דרך של עבודות שירות.

 

5.             המדינה טוענת מאידך גיסא, כי מדובר בעבירה חמורה וכי רק בדרך נס לא היו כאן פגיעות גוף. המדינה הוסיפה כי שיקול ההרתעה צריך להיות מכריע ועל-כן העונש ראוי. מכאן שלדידה – אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

 

6.             לאחר שהצגנו טענות הצדדים – הגיעה עת הכרעה. דין הערעור להידחות. הטעמים לכך יוצגו בקצרה להלן.

 

7.             ככלל, אין ערכאת הערעור נוטה, כידוע, להתערב בעונש שקבעה הערכאה הדיונית, והיא עושה כן רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בגזר-דינה של הערכאה הדיונית, או כאשר העונש שהושת חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות (ראו: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 1494/07 אבו כף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.6.2008); ע"פ 1323/08 מדינת ישראל נ' פלוני, בפיסקה 26 (לא פורסם, 29.10.2008); ע"פ 4184/10 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.5.2012)).

 

8.             המקרה שבפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בגזר-הדין והוא תואם את רף הענישה שנקבע במצבים דומים (השוו: ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל, בפיסקה ב' לפסק דינו של חברי, השופט א' רובינשטיין (לא פורסם, 29.6.2005); ע"פ 5511/09 מנאדרה נ' מדינת ישראל, בפיסקאות 5-3 לפסק דינה של חברתי, השופטת א' חיות (לא פורסם, 3.09.2009); ע"פ 4944/09 חמוד נ' מדינת ישראל, בפיסקה 3 לפסק דינו של השופט א' לוי (לא פורסם, 15.10.2009); ע"פ 5135/01 אמזלג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.10.2011)).

 

           כך גם לא היתה כאן התמהמהות חריגה בקצב ניהול הליכי המשפט, מה שהביא במקרה אחד (בגדרו התארכו ההליכים במשך כשלוש שנים) – להמרת המאסר בפועל לריצוי על דרך של עבודות שירות (עיינו: רע"פ 7480/10 פלוני נ' מדינת ישראל, בפיסקה ט"ו לפסק דינו של חברי, השופט רובינשטיין (10.1.2011)).

 

9.             הנה כי כן, בית המשפט הנכבד קמא איזן כראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לקולא ולחומרה, וגזר על המערער עונש, אשר הולם את נסיבות המקרה.

 

10.          נוכח כל האמור לעיל – הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה ביום ג', 29.5.2012, עד השעה 11:00.ב עד להתייצבות כאמור – תנאי השחרור בערבות שנקבעו בבית המשפט המחוזי הנכבד יעמדו בעינם.

 

           ניתן היום, כ"א אייר התשע"ב (13.5.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12012000_K04.doc   מה

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il