עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1063/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 1063/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

עבד רחמאן חרז אללה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.12.11 בע"פ 40410-09-22 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' אלרון, מ' גלעד ומ' רניאל

בשם המבקש:

עו"ד שלומי לוי

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 40410-09-11 כבוד השופטים י' אלרון, מ' גלעד, מ' רניאל) מיום 5.12.2011, בו התקבל באופן חלקי ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים, מיום 16.8.2011 (ת"פ 9655-10-10, כבוד השופטת פ' ארגמן).

נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר תוקן, המייחס לו ארבע עבירות של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה, ועבירה של פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה; שש עבירות של גניבה ושתי עבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה. על פי הנטען בכתב האישום, בארבע הזדמנויות שונות פרץ המבקש לבתי מגורים, ופעם אחת למשרד וגנב מהם רכוש רב. עוד נטען, כי בשתי הזדמנויות נוספות נכנס המבקש לבתי מגורים על מנת לבצע עבירה. המבקש הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום.

כמו כן, צרף המבקש שני תיקים נוספים, ת"פ 1531-08-11 בו יוחסה לו עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, ות"פ 19761-06-11 בו יוחסו לו עבירות של התפרצות למקום מגורים לביצוע עבירה, עבירה של גניבה, עבירה של ניסיון להונאה בכרטיס חיוב, וניסיון להונאה בכרטיס חיוב בצוותא ועבירה של החזקת מכשיר פריצה. ביום 16.8.2011 גזר עליו בית המשפט עשרים חודשי מאסר בפועל, בניכוי חודשי מעצרו; עשרה חודשי מאסר על תנאי; פיצוי של 2,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים.

על קולת גזר הדין ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 5.12.2011 קיבל בית המשפט את הערעור באופן חלקי והעמיד את תקופת המאסר בפועל, שנגזרה על המבקש, על 30 חודשים (בניכוי חודשי המעצר), ואילו יתר רכבי גזר הדין הותרו על כנם.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי עניינו מקים עילה למתן רשות ערעור בשל הפער הבולט והחריג בין העונש שגזרה עליו ערכאת הערעור, לבין זה שהושת עליו על ידי הערכאה הדיונית. לטענתו, בכך חרגה ערכאת הערעור מהכלל הנוהג, שלפיו אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם. כמו כן, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי ומספק לנסיבותיו האישיות המיוחדות.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, על אף טענותיו איני מוצא כי בקשתו מגלה עילה המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית.

כידוע, טענות כנגד חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו למשל: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997)). יתר על כן, עצם קיומו של פער ענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור, ככלל, אינו מצדיק מתן רשות ערעור (ראו: רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2005)), "אלא, בנסיבות חריגות בלבד, בהן הפער שבין העונש המוקדם לזה המאוחר אינו סביר, אפשר ותקום עילה להתערבותה של ערכאת ערעור נוספת" (ראו: רע"פ 3642/06 כהנים נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.5.2006)). בענייננו, נוכח ריבוי העבירות, חומרתן והיקף הנזק אשר גרמו, איני סבור כי פער הענישה מצדיק מתן רשות ערעור. אוסיף, כי עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה, כי הוא היה מודע לנסיבותיו האישיות של המבקש, ואף הביא בחשבון את הכלל הנוהג לפיו אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם.

אשר על כן, הבקשה נידחת.

ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"ב (12.2.2012).