עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8455/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 8455/11

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. גולדנברג אברהם ז"ל

2. שחר גולדנברג

נ ג ד

המשיב:

משה רבהון

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.10.11 בע"א 32316-11-09 שניתן על ידי כבוד סגניות הנשיאה א' קובו ו-מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק

בשם המבקשים: עו"ד ד' יצחק

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגניות הנשיאה א' קובו ו-מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק) בע"א 32316-11-09 מיום 9.10.2011, בו התקבל ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת כ' לוי) בת"א 66072/07 מיום 12.10.2009, במסגרתו התקבלה בקשת המבקשים למחיקה על הסף של תביעה שטרית שהוגשה כנגדם על ידי המבקש.

רקע עובדתי בתמצית והליכים קודמים

1. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקשים ערבו לפירעון שטר (להלן: המבקשים או הערבים), כאשר השטר חסר את שם הנפרע (להלן: השטר). עוד עולה מפסק הדין כי השטר, על סך 20,000$, ניתן על ידי בועז גולדנברג ואישתו מירב קניג (להלן: הלווים) למשיב כבטוחה לפירעון הלוואה שנתן לחברה בבעלותם. נטען ששם הנפרע לא צויין מלכתחילה על גבי השטר שכן סוכם בין הלווים לבין המשיב כי רק אם ההלוואה לא תיפרע במלואה יעשה המשיב שימוש בשטר תוך שישלים את שם הנפרע. משהלווים נמלטו מהארץ לאחר שצברו חובות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים וחברות שבבעלותם קרסו, הגיש המשיב את השטר לביצוע כנגד המבקשים, כערבים לפירעונו, בלשכת ההוצאה לפועל. הערבים הגישו התנגדות לביצוע השטר. בהמשך הגישו המבקשים בקשה לסילוק התובענה על הסף בטענה שאין בנמצא שטר חוב כנדרש לפי פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), שכן השטר חסר פרט מהותי – שם הנפרע – וכן כי הבקשה לביצוע השטר אינה מגלה כל עילת תביעה כנגדם.

פסק דינו של בית משפט השלום

2. בית משפט השלום ציין כי שאלת סמכותו של אוחז בשטר חוב להשלימו גם לאחר שהוגש לביצוע טרם הוכרעה על ידי בית משפט זה. בית משפט השלום הוסיף כי גם אם היה מניח שבמקרים מסוימים ניתן להשלים שטר חוב לאחר שהוגש לביצוע, מכוח סמכות ההשלמה של האוחז בשטר לפי סעיף 19 לפקודת השטרות, הקובע כי האוחז בשטר רשאי לכאורה להשלים פרט מהותי החסר בו תוך פרק זמן סביר, הרי שסעיף 19 (ב) לפקודת השטרות קובע כי סבירות משך הזמן במהלכו ניתן להשלים את השטר היא שאלה שבעובדה. בית משפט השלום קבע כי מסעיף 19(ב) לפקודת השטרות עולה כי על האוחז בשטר לבסס תשתית עובדתית לסבירות בקשתו להשלמת השטר, ובמיוחד בנסיבות המקרה דנן בו השטר נעשה בשנת 2001 ואילו הבקשה להשלימו הועלתה לראשונה רק לאחר הגשת ההתנגדות לביצועו. בית משפט השלום קבע כי לצורך העמידה בדרישת הסבירות על האוחז בשטר לפרט באופן ממשי אודות עסקת היסוד. ברם, בנסיבות המקרה, כך קבע בית משפט השלום, המשיב לא צירף תצהיר מפורט ולא הניח תשתית עובדתית מספקת לעניין זה ולכן לא עמד בנטל ההוכחה לגבי דרישת הסבירות להשלמת השטר. משכך הורה בית משפט השלום על מחיקת התביעה השטרית על הסף וסגירת תיק ההוצאה לפועל. כנגד פסק דינו של בית משפט השלום הוגש על ידי המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום והשיב את התביעה לבירור לגופו של עניין בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע כי המחיקה על הסף היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום בו אין אפשרות ולו קלושה כי התובע יזכה בסעד המבוקש. בית המשפט המחוזי קבע כי אלו אינם פני הדברים בנסיבות המקרה דנן, בו מתעוררות שאלות עובדתיות הדורשות ליבון. כך למשל הצביע בית המשפט המחוזי על הטענה שהמבקשים עצמם לא הכחישו בתצהירם כי שטר החוב ניתן כבטוחה לפירעון ההלוואה שניתנה על ידי המשיב ולא הוכחש על ידם כי הם ערבו לשטר. משכך ציין בית המשפט המחוזי כי אם יוכח שההלוואה שנתן המשיב לא נפרעה במלואה יתכן כי הוא יהיה זכאי להיפרע מהמבקשים. בית המשפט המחוזי הטעים כי לפי ההלכה הפסוקה לא ניתן להתחמק מביצוע התחייבות שטרית בחוסר תום לב על ידי ניצולו של פגם פורמאלי. משכך הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התיק לבית משפט השלום לדיון לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי קבע כי "הוצאות הערעור בסך כולל של 30,000 ש"ח יחולו על פי התוצאות". כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

4. לטענת המבקשים בית המשפט המחוזי קבע הלכה חדשה המשנה את דיני השטרות בישראל, שכן נקבע על ידו ללא דיון ממצה כי שם הנפרע על גבי שטר הוא פרט טכני פורמאלי שאין מניעה להשלימו בכל עת, גם לאחר שהוגש לביצוע. המבקש טוען כי סוגיה חשובה זו טרם נדונה לפני בית משפט זה ומשכך ישנה הצדקה ליתן בידו רשות ערעור.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב.

6. כידוע, הלכה מושרשת בפסיקתו של בית משפט זה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך או כאשר נדרשת התערבות מטעמי צדק בשל החשש לגרימת עיוות דין [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. ואולם, גם אם מתעוררת שאלה משפטית כאמור, בית משפט זה יטה שלא להתערב בקביעה שיפוטית המורה על המשך בירור ההליך לגופו (ראו למשל: רע"א 10406/08 א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (לא פורסם, 22.3.2009), פסקה 8; רע"א 5310/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רחמים (לא פורסם, 10.10.2010), פסקה 12; רע"א 7173/10 עו"ד דושקין נ' זילכה (לא פורסם, 27.12.2010), פסקה 8). עמדה זו משתלבת במגמה הכללית בשנים האחרונות להימנע ככל הניתן מנעילת שערי בית המשפט בפני בעלי דין מבלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם לגופו של עניין (ראו למשל: רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ (לא פורסם, 22.1.2009), פסקה 12; רע"א 710/09 עיריית רחובות נ' מיטשניק (לא פורסם, 13.5.2009), פסקה 6). זאת ועוד, למבקשים לא יגרם עיוות דין כתוצאה מדחיית הבקשה שלפני, שכן ממילא שמורות להם טענותיהם המשפטיות והעובדתיות במסגרת בירור ההליך לגופו. יתר על כן, אם טענותיהם תתקבלנה ניתן יהיה לפצותם במסגרת פסיקת הוצאות מתאימה (שם).