עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5605/11

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקש: עו"ד יאיר גרין

 

 

 

 

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט כהן) בתיק עפ"ת 34592-05-11 מיום 6.7.11, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (השופט טננבוים) בתיק ת"ד 506-11-10 מיום 5.4.11. הפרשה עניינה תאונת דרכים.

 

 

 

 

רקע והליכים קודמים

 

 

 

 

ב. המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בעבירות של גרימת נזק לרכוש או לאדם ברשלנות, בעת שאיבד שליטה על אופנועו, סטה מנתיב הנסיעה שלו לנתיב הנגדי וגרם לתאונת דרכים. בית המשפט ביסס את הרשעת המבקש על עדויותיהם של שניים: הראשון, נהג בעיריית ירושלים אשר היה מעורב בתאונה (להלן הנהג המעורב בתאונה) וסיפר, כי בעת שהחל לפנות שמאלה, המבקש פגע ברכבו לאחר שאיבד שליטה בכביש וסטה לנתיב הנסיעה הנגדי. השני, כבאי אשר הגיע למקום לאחר התאונה והעיד, כי ראה במקום סימני חריכת צמיגים, אשר תחילתם בנתיב נסיעת האופנוע וסופם בנתיב הנגדי (בו נסע הרכב המעורב). בית המשפט מצא את עדויות העדים מהימנות חרף סתירות מסויימות בעדותו של הנהג המעורב בתאונה. מנגד, מצא בית המשפט את גרסת המבקש, לפיה הנהג המעורב בתאונה פנה שמאלה בזוית חדה מדיי, "בעייתית", שכן המבקש עצמו מסר שאיבד את הכרתו בזמן התאונה (עמ' 2 להכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה). כן קבע בית המשפט, כי אף אם יש ממש בטענות המבקש, והמבקש הסיט את האופנוע מתוך בהלה ועל כן החליק ופגע ברכב המעורב - אין בכך כדי לפטרו מאחריות לגרימת התאונה ברשלנות. בית המשפט גזר על המבקש 6 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על-תנאי וקנס בסך 2,000 ₪. בית המשפט ציין, כי כאשר מדובר בתאונות דרכים האינטרס הציבורי מקבל מעמד בכורה המצדיק ענישה משמעותית, במיוחד נוכח עברו התעבורתי של המבקש (25 הרשעות קודמות).

 

 

 

 

ג. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט ציין, כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי מהימנות, ואילו המבקש לא העלה טעם להתערבות בממצאיו של בית הערכאה הדיונית. בין היתר ציין בית המשפט לעניין זה, כי לא מצא פגם בקביעת בית המשפט לתעבורה לפיה עדותו של הנהג המעורב בתאונה מהימנה, על אף אי הדיוקים שבה. כן ציין בית המשפט המחוזי, כי בית המשפט לתעבורה אמר מפורשות, שגם אילו קיבל את גרסתו של המבקש, לא היה בכך כדי לפטרו מן האחריות לתאונה. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי אמנם לא הגיע בוחן תנועה למקום התאונה, אולם הגיעו למקום שני שוטרי סיור וניתן להסתפק בכך לשם ההרשעה. אשר לגזר הדין קבע בית המשפט, כי בהתחשב בהרשעותיו הקודמות הרבות של המבקש, שכללו נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרור עצור ועוד, אין העונש מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

 

 

 

 

הבקשה

 

 

 

 

ד. בקשה זו הוגשה ביום 28.7.11 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. עיקר טענותיו של המבקש הן שלוש. ראשית נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא התערב בקביעות המהימנות של בית משפט השלום, שכן הסתירות העולות מן העדויות מצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור בקביעות אלה, וכלל אי ההתערבות אינו צריך להיות מופעל באורח גורף, מקום שיש ממש אובייקטיבי בטענות. שנית נטען, כי אי הגעתו של בוחן תנועה למקום האירוע מהוה מחדל חקירתי אשר לא ניתנה לו חשיבות מספקת, אם בכלל, בפסקי הדין של בתי המשפט הקודמים. שלישית נטען, כי שתי הערכאות הקודמות לא קיימו את חובת ההנמקה, שכן לא התייחסו באופן ענייני לטענות אותן העלה המבקש בפניהן. בקשת עיכוב הביצוע עניינה נסיעותיו האישיות של המבקש, הזקוק לנהיגה.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

 

ה. לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. המבקש ער לכך, שבקשת רשות ערעור תישקל אך במקרים בהם עולה שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 8807/06 אבגנים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ענייננו אינו מעלה שאלה מסוג זה אלא שאלה ראייתית קונקרטית, וכידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב באלה כעניין שבשגרה, לא כל שכן בגלגול שלישי (רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(2) 37, 44; רע"פ 3828/11 אבוהרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה ו'). עיון בטענות המבקש אינו מעלה טעם להתערב בממצאים אלה - בית המשפט לתעבורה היה מודע לאי הדיוקים שנתגלו בעדותו של הנהג המעורב בתאונה, ואף על פי כן קבע כי עדותו מהימנה בעיניו. כן נקבע, כי גרסתו של המבקש בעייתית, אולם נאמר מפורשות כי אף אילו התקבלה עדותו, לא היה בכך כדי לזכותו מהעבירות בהן הורשע. כך גם בעניין היעדרו של חוקר התנועה - בית המשפט המחוזי קבע, כי הדו"ח שערכו שני שוטרי הסיור לאחר האירוע הוא מספק לשם ביסוס הרשעה, ואיני מוצא טעם להתערב בכך. כך במיוחד, שעה שהמבקש לא הצביע על הנזק שגרם לו מחדל לכאורה זה, והתועלת שהייתה יכולה לצמוח למבקש מהגעתו של בוחן תנועה למקום התאונה נוסף על שוטרי הסיור שהגיעו; ולוא מטעם זה בלבד אין לקבל את טענת המבקש לזיכויו בשל מחדל (וראו לעניין זה: רע"פ 3195/11 מגלשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה י"ב; רע"פ 5333/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה ט'). אשר לאי-קיומה של חובת ההנמקה, אין להלום טענה זו - די בכך שבתי המשפט הקודמים העלו את עיקר טענות הצדדים, ונימקו את הכרעתם באופן בהיר, כדי לקבוע כי עמדו בחובת ההנמקה. לא אחת נשמעות טרוניות מפי גורמים שונים על אורך פסקי הדין הנכתבים בבתי המשפט השונים, לרבות בית משפט זה. יש לברך על קיצור כל עוד הוא כולל הנמקה בהירה, ולא כל תיק מצדיק "דיסרטציה".

 

 

 

 

ו. אינני נעתר איפוא לערעור, ומילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. בעקבות קביעת בית המשפט המחוזי, המבקש יפקיד את רשיונו מחר- 1.8.11 - ויחל ממועד זה גם לשלם את הקנס שהושת עליו.

 

 

 

 

ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז תשע"א (31.7.2011).‏

 

 

 

 

המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית הם: רשלנות בלידה (רשלנות בלידה משמעה בד"כ גרימת נזק ליילוד או ליולדת), רשלנות בהריון (רשלנות בהריון משמעה החמצה של מומים או פגמים בעובר) וכן רשלנות בניתוח (רשלנות בניתוח משמעה גרימת נזק למנותח).

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11056050_T01.doc רח

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il