עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5350/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 5350/11

בפני:

כבוד השופט י' עמית

העורר:

עמרם אלול

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.6.11 במ"ת 9926-04-11 שניתן על ידי כבוד השופט ברוך אזולאי

תאריך הישיבה:

כ"ב בתמוז התשע"א

(24.7.2011)

בשם העורר:

עו"ד שרון מילר

בשם המשיבה:

עו"ד אפרת גולדשטיין

החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.6.2011 (כב' סגן הנשיא ב' אזולאי), בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

1. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו, במסגרת שלושה אישומים, עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); התפרצות לבית מגורים בכוונה לגנוב לפי סעיף 407(ב) לחוק; גניבה לפי סעיף 384 לחוק; היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק; שתי עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק; שתי עבירות נשק (הובלה ונשיאה) לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו במטרה להכשילו לפי סעיף 275 לחוק; קבלת נכס שהושג בפשע לפי סעיף 411 לחוק; ורכישה והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973.

על פי המתואר באישום הראשון, עובר ליום 7.3.11 קשרו העורר ושניים נוספים בשם רניק גבריאלוב ואביו משה גבריאלוב (להלן: רניק ומשה) קשר להתפרץ לדירת מגורים בקריית מלאכי בה מתגוררת קשישה ילידת 1940 (להלן: המתלוננת). משה הגיע לדירת המתלוננת כשהוא מתחזה לשיפוצניק, הציע למתלוננת לסדר תקלה בדלת הכניסה לביתה, ואף החליף מנעול לדירה, ולאחר מכן מסר את תיאור הדירה לרניק. ביום 7.3.11 תצפתו העורר, רניק ומשה, כולם או חלקם, על הדירה, ומשראו שהמתלוננת עזבה את הדירה, נכנס רניק לדירה דרך המרפסת באמצעות ציוד שהעורר מסר לו, ונטל מהדירה 500 ₪ ורכוש נוסף, תוך שהוא נועל את דלת הדירה מבפנים.

על פי המתואר באישום השני, סמוך ליום 14.3.11 קשרו העורר ורניק קשר לשדוד את חנות התכשיטים "רויאלטי" במרכז המסחרי "ישפרו סנטר" בקרית גת. העורר ורניק ביררו בטלפון את שעות הפתיחה של החנות ומה מוכרים בה, תצפתו על החנות וסיירו באיזור כדי להכירו. ביום 16.3.11 הגיעו השניים לחניה הסמוכה למרכז המסחרי ברכב מסוג מזדה, רניק יצא מהרכב עם תיק גדול, כאשר במעילו מוסתר אקדח וכשהוא עוטה כפפות והמתין לשעת כושר לבצע את השוד, בעוד העורר ממתין ליד הרכב על מנת למלט את רניק לאחר הביצוע. רניק החליט לבסוף שלא לבצע את השוד באותו יום, מאחר שבחנות היו לקוחות.

בדומה אירע גם ביום למחרת, ה-17.3.11, רניק הסתובב ליד החנות אך כאשר ניסה להיכנס לתוכה כשהייתה ריקה מלקוחות, דלת הכניסה הייתה סגורה ולא עלה בידו להיכנס לחנות ולבצע את השוד. רניק חזר לרכב והוא והעורר החלו לנסוע על כביש 40 לכיוון צפון, שם הוצב מחסום משטרתי. השניים ירדו לשולי הכביש במטרה לעקוף את פקק התנועה, אולם השוטרים נסעו אחריהם והשניים עצרו את הרכב. השוטרים ניגשו אל הרכב, ורניק נאבק בהם, אך לבסוף השתלטו השוטרים על השניים ותפסו את האקדח, אשר התגלה כאקדח גנוב, ומחסנית.

על פי האישום השלישי, ביום 7.3.11 התקשר העורר לאדם נוסף וביקש ממנו לשמור עבורו חמש יחידות של סם מסוכן מסוג MSMA. הלה הסכים, ויומיים לאחר מכן מסר לעורר את הסם המסוכן.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. בית משפט קמא קבע כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר, כי מסוכנותו עולה ממעורבותו הלכאורית בעבירות מושא כתב האישום, מהתחכום וההתארגנות השיטתית יחד עם נאשמים נוספים תוך הצטיידות באקדח ובתחמושת. בית המשפט עמד על כך שלחובת העורר עבר פלילי בעבירות דומות, בהן עבירות אלימות ורכוש, סמים, שוד מזוין, נשק, קשירת קשר לפשע, ניסיון להצתה ועוד, וכי העורר ביצע את העבירות המיוחסות לו באישום השני תוך שהוא נוהג בזמן פסילה. נקבע כי קמה עילת מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מהדין, בשים לב להתנהגותו בעת מעצרו. בנסיבות אלה, דחה בית המשפט את חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר.

מכאן הערר שבפניי.

3. לטענת העורר, שגה בית משפט קמא בקבעו כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לעבירת ההתפרצות המתוארת באישום הראשון ולעבירות הנלוות לה, באשר הראיה היחידה הקושרת את העורר היא שיחת טלפון בין רניק לבינו. אשר לאישום השני, נטען כי לכל היותר ניתן לייחס לעורר שותפות בהכנה לביצוע עבירה כלשהי, באשר העורר לא התקרב לחנות; לא היו בידיו כלי פריצה; אף שיחת טלפון אינה נסבה על החנות; הוא נעצר במרחק רב מהחנות; האקדח נתפס על גופו של רניק; ואין אינדיקציה לכך שידע על קיום הנשק.

לבסוף, העורר טען כי יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר בקרית ים, הרחק מקרית מלאכי, בפיקוח שני ערבים נעדרי עבר פלילי שיהיו מחוייבים לתנאי השחרור שייקבעו.

4. אומר בקצרה, כי אין ממש בטענה כי אין ראיות לכאורה כנגד העורר. אמנה להלן, באופן תמציתי, את הראיות העיקריות כנגד העורר באישום השני, אשר די בו כשלעצמו כדי להצדיק את מעצרו עד לתום ההליכים:

( - ) המשטרה עקבה אחר רניק וגם האזינה לשיחותיו. באחת משיחות הטלפון רניק התקשר לחנות התכשיטים כדי לברר את שעות פתיחה החנות ומה מוכרים בחנות. מדו"חות המעקב עולה כי רניק נצפה כאשר הגיע יומיים ברציפות לחנות התכשיטים עודנו ממתין לשעת כושר לבצע את השוד, כשהוא חובש קפוצ'ון לראשו על מנת למנוע את זיהויו (כפי שנחזה בתמונות). כל אותה עת, העורר המתין לרניק ליד המכונית.

( - ) רניק סיפר למדובב כי יש לו שותף (מסומן בתיק החקירה פ"א בעמ' 6 שורה 24), כי השותף שלו בן 49 (שם, עמ' 7 שורה 11) כגילו של העורר, וכי השותף שלו נעצר עימו אך רניק לקח על עצמו (את האשמה של החזקת האקדח – י.ע.) (שם, עמ' 8). מאחר שהעורר הוא שנעצר עם רניק, ברי כי רניק נתכוון לעורר.

( - ) העורר ורניק נתפסו "על חם" על ידי השוטרים שעקבו אחריהם כאשר במכונית נמצא אקדח גנוב והעורר נוהג בפסילה.

הצטברות הדברים מעידה על כך שהתקיים ברניק ובעורר הפסוק "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג, ג), וכי הפעולות חרגו לכאורה משלב ההכנה של העבירה.

( - ) ואם לא די בכל אלה, באה שתיקתו של העורר בחקירה ומחזקת הן את הרף הראייתי - בהיעדר הסבר סביר לראיות דלעיל - והן את חזקת המסוכנות (ראו החלטותי בבש"פ 1648/11 אביטן נ' מדינת ישראל, פסקה 8 והאסמכתאות שם (לא פורסם, 7.3.2011); בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פסקאות 6-8 והאסמכתאות שם (לא פורסם, 10.3.2011)).

[במאמר מוסגר: לא נעלם מעיני כי אחיו של העורר שוחרר למרות שנעצר יחד עם רניק והעורר שעה שנסע אחריהם, ואף הוא שמר על זכות השתיקה, אך רף הראיות כנגד העורר גבוה יותר כמפורט לעיל].

5. לגבי האישום הראשון, אומר בקצרה כי המשטרה האזינה לטלפון של רניק במהלך ההתפרצות לדירה, כאשר רניק מנסה לפרוץ לדירה ומבקש שיביאו לו פטיש וידווחו לו אם המתלוננת חוזרת לדירה. השיחות התנהלו בין רניק לבין "ארמון", שהוא כינויו של העורר, ובשיחות נשמעים משה וארמון מתריעים בפני רניק כי המתלוננת מגיעה לדירה.

6. כפי שציין בית משפט קמא, מסוכנותו של העורר נלמדת ממעשיו ולכך יש להוסיף את עברו הפלילי ממנו עולה כי אין מדובר במעידה חד פעמית. העורר חבר לרניק, ודי לעיין בתמלילי השיחות בין רניק למדובב כדי להתרשם כי ענייננו בנאשמים שהעולם העברייני אינו זר להם, בלשון המעטה. בנסיבות אלה, אין בחלופת מעצר כדי להקהות מסוכנותו של העורר. אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ג בתמוז התשע"א (25.7.2011).