עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5086/11

רשלנות רפואית בלידה היא עניין רציני ושכיח. בכדי להחליט אם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה יש לאסוף את כל תיק הלידה (תיק יילוד ותיק יולדת) ולבדוק אם יש משהו לא תקין כגון תשניק, מצוקה עוברית וכדומה שלא אובחנו בזמן. תביעת רשלנות רפואית בלידה אורכת לא מעט זמן. פיצוי בגין רשלנות רפואית בלידה יכול להגיע למיליוני שקלים אם הערכאה פוסקת כי מדובר בנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית בלידה. למידע נוסף בנושא זה, היכנסו אל העמוד: רשלנות רפואית בלידה

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


 

 

 

ע"א 5086/11 - ב'

 

 

 

בפני:


 

כבוד הנשיאה ד' ביניש

 

המבקשים (המערערים):

1. אביעד לוי

 

 

2. אילנה לוי

 

 

 

 

נ ג ד

 

 

המשיבים:

 

 

1. משה כובני

 

 

 

 

2. יוספה כובני

 

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי

 

 

במחוז המרכז (השופט ע' גרוסקופף), מיום 16.5.2011,

 

 

בת"א 16980-05-09

 

 

 

 

בשם המבקשים (המערערים): עו"ד יעקב שי; עו"ד עמנואל לוי

 

 

בשם המשיבים: עו"ד יהודה דויטש

 

 

 

 

החלטה

 

 

 

 

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (השופט ע' גרוסקופף) מיום 16.5.2011 בו הורה בית המשפט על ביצוע הסדר פשרה בין בעלי הדין. בהתאם להסדר הפשרה ניתנה למשיבים אפשרות לרכוש בתנאים מסוימים את דירת המבקשים בבני-ברק. משעמדו המשיבים בתנאים לרכישת הדירה, שנקבעו בפסק הדין נשוא הבקשה דנן, נדרשים עתה המבקשים למסור את החזקה בדירה למשיבים עד ליום 2.9.2011, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי.

 

 

 

 

1. מקור הסכסוך בין הצדדים הוא בזכרון דברים שנחתם ביניהם ביום 1.2.2006 לשם מכירת דירת המבקשים למשיבים. בין הצדדים התנהל הליך בוררות בבד"צ קרליץ שבו חויב המבקש 1 למכור את הדירה למשיב 1, אולם בית המשפט המחוזי במחוז המרכז דחה את בקשת המשיב 1 לאישור פסק הבוררות. בכך לא תם הסכסוך בין בעלי הדין ובשנת 2009 הגישו המשיבים לבית משפט השלום בפתח-תקווה תובענה לאכיפת זכרון הדברים, שהועברה מפאת העדר סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים ביום 14.12.2010 להסדר פשרה. במסגרת ההסדר נקבע כי שמאי שימונה על ידי בית המשפט יעריך את שווי דירתם של המבקשים והשווי שייקבע על ידו ייקבע כמחיר המכירה של הדירה. זאת, ללא חקירת השמאי על ידי הצדדים וללא ערעור על קביעותיו, "למעט תיקון טעויות עובדתיות שאינן שנויות במחלוקת". כן נקבעו בהסדר הפשרה אופן ביצוע התשלום ומועדיו. השמאי שמונה על ידי בית המשפט המחוזי בהתאם להסדר הפשרה קבע את שווי הדירה לסך של 1,215,000 ש"ח. המבקש 1, שלא היה שבע רצון מחוות דעתו של השמאי, טען כי נפלו בחוות הדעת טעויות חישוביות. בית המשפט קמא דחה את טענות המבקש 1 וקבע כי הן אינן באות בגדר "טעויות עובדתיות שאינן שנויות במחלוקת", אלא מדובר בערעור על השומה שנקבעה על ידי השמאי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט. לפיכך הורה בית המשפט לצדדים להשלים את ניסוח החוזה ביניהם ולהביא את המחלוקות ביניהם בנוגע לטיוטת החוזה להכרעת בית המשפט, כפי שהסכימו בהסדר הפשרה. אולם המבקשים לא צייתו, כך נקבע, להחלטת בית המשפט וסירבו לשתף פעולה עם המשיבים בהשלמת הכנת החוזה. לפיכך, לא ראה בית המשפט המחוזי מנוס ממתן פסק דין המורה על ביצוע בקירוב של הסדר הפשרה. בהתאם לפסק הדין, נדרשו המשיבים להפקיד את תמורת הדירה עד ליום 17.7.2011 בחשבון נאמנות שנפתח על ידי בא-כוחם. המשיבים אמנם עשו כן. משכך, נדרשים עתה המבקשים, בהתאם לפסק הדין, למסור את החזקה בדירה למשיבים בתוך 45 יום ממועד שליחת הודעת בא-כוח המשיבים על הפקדת מלוא תמורת הדירה בידיו; היינו עד ליום 2.9.2011.

 

 

 

 

2. ביום 7.7.2011 הגישו המבקשים לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הערעור מופנה בעיקרו כנגד אימוץ חוות דעת השמאי על ידי בית המשפט קמא ומועלות בו טענות שונות כנגד שיטת החישוב בה השתמש השמאי לחישוב שווי הדירה. ביום 1.8.2011 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי סיכויי הערעור נראים לו קלושים נוכח ההסדר הדיוני בין הצדדים, כי התוצאה של העברת הנכס איננה בלתי הפיכה וכי עיתוי הגשת הבקשה מעורר שאלה קשה מאוד של שיהוי, לאחר שהמשיבים עמדו בביצוע חלקם תוך לקיחת הלוואה מהבנק והפקדת הכספים בנאמנות. משנדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגישו המבקשים את הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי.

 

 

 

 

3. בבקשתם לעיכוב ביצוע טוענים המבקשים כי אם הדירה תפונה על ידם ביום 2.9.2011 הדבר יביא לכך שהליך הערעור יתרוקן מכל תוכן מעשי; שכן אם המשיבים יקבלו את החזקה בדירה וישלימו את העברת הזכויות בה על שמם, החזרת המצב לקדמותו – היה ויתקבל הערעור – תהיה כמעט בלתי אפשרית. כן טוענים המבקשים כי קיימת אפשרות סבירה ביותר שהדירה תימכר על ידי המשיבים לצד ג', תשועבד או תעוקל וגם אז החזרת המצב לקדמותו תהיה בלתי אפשרית. המבקשים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעורים גבוהים במיוחד. זאת, לטענתם נוכח התנהלותו הבלתי מקצועית של השמאי שמונה על ידי בית המשפט. בהקשר זה טוענים המבקשים כי השמאי ערך את חוות דעתו באופן המנוגד לתקינה הקיימת לגבי השיטה המקובלת שומת דירת מגורים וכתוצאה מכך, כך טוענים המבקשים, נקבע שוויה של הדירה בסכום של כ-250,000 ש"ח מתחת לשוויה הריאלי. המבקשים טוענים עוד כי הסכמתם להסדר הדיוני נשענה כולה על ההנחה כי השמאי יפעל לפי התקן המקובל. לטענתם בנסיבות אלה, ומשפעל השמאי בניגוד למקובל, יש לראות את הסכמתם כטעות. המבקשים טוענים עוד כי הדירה נשוא הבקשה היא הדירה היחידה הנמצאת בבעלותם, כי הם מתגוררים בה עם ארבעת ילדיהם וכי אין להם אפשרות כלכלית מעשית לרכוש דירה חלופית. הזמן הקצר שנותר להם עד לפינוי הדירה אף אינו מאפשר להם, לטענתם, לשכור דירה אחרת באזור הנכס. כן טוענים המבקשים כי המשיבים לא נטלו כל משכנתא לצורך מימון הרכישה ואף לא נרשמו כל הערה או שעבוד על הנכס.

 

 

 

 

4. המשיבים מתנגדים מטבע הדברים לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתם, סיכויי הערעור על פסק הדין, המבוסס על ההסדר הדיוני המוסכם בין הצדדים, הם אפסיים ומדובר בניסיון נוסף של המבקשים להתיש אותם, לגרום להם לעינוי דין ולהימנע ממסירת החזקה בדירה במועד. המשיבים מציינים כי הם קיימו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ככתבו וכלשונו ועל כן אין כל מניעה לכך שיקבלו את החזקה בדירה במועד. עוד טוענים המשיבים כי המבקשים הגישו את בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין בשיהוי רב, שכן פסק הדין ניתן ביום 16.5.2011 ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי רק ביום 31.7.2011. המשיבים טוענים עוד כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הם עולים חדשים מתימן, יש להם אחד-עשר ילדים ונגרם להם עינוי דין רב מאז נחתם זכרון הדברים למכירת הדירה בשנת 2006. בהקשר זה טוענים המשיבים כי הם נדרשים להוציא סך של כ-4000 ש"ח בחודש כדי להתגורר בשכירות וכי הם שילמו למבקשים סכום של כ-165,000 ש"ח על חשבון הדירה, שמעולם לא הושב להם. באשר לאופן מימון רכישת הדירה טוענים המשיבים כי הם הפעילו מאמצים "בלתי אנושיים" בכדי לגייס תוך חודשיים את הסכום הנדרש של למעלה ממיליון ש"ח, והם מוסיפים כי אין זה מעניינם של המבקשים מאין גייסו המשיבים את כספי רכישת הדירה.

 

 

 

 

5. דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. נקודת המוצא לבחינת הבקשה היא בכך שככלל עצם הגשתו של ערעור אינה מצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור, ובעל דין שזכה בהליך משפטי מסוים רשאי ליהנות מפירות זכייתו מבלי להמתין עד להכרעה בערעור (ראו למשל: ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין (לא פורסם, 15.6.2010); ע"א 807/08 שקמים בינוי ופיתוח בע"מ נ' שמאי (לא פורסם, 20.5.2008)). לפיכך, נדרש מבקש עיכוב הביצוע להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים. עליו להוכיח כי סיכויי הערעור טובים. כן עליו להוכיח כי מבחינת מאזן הנוחות יהיה קושי ממשי בהחזרת המצב לקדמותו היה והבקשה לעיכוב ביצוע תידחה והערעור יתקבל (ראו ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 11.11.2004)). במקרה שלפנינו סיכויי הערעור, המופנה כנגד מסקנות המומחה שמונה על ידי בית המשפט בהתאם להסדר הדיוני המוסכם בין הצדדים, נראים על פני הדברים נמוכים ביותר. אכן, משראה בית המשפט קמא לאמץ את חוות דעת המומחה שמונה על ידו לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתו לעניין זה. בכל הנוגע למידת הקושי בהשבת המצב לקדמותו, נראה כי אמנם קיים קושי בדרישה מהמבקשים למסור את החזקה בדירתם בטרם יסתיים הליך הערעור, אולם כל עוד המשיבים לא יעבירו את זכויותיהם בדירה לצד שלישי נראה כי אין מדובר בסיטואציה בלתי הפיכה היה והערעור יתקבל. עוד יוער, כי נוכח סיכוייו הנמוכים לכאורה של הערעור אין בעובדה שמדובר בדירת המגורים של המבקשים כדי להטות את הכף לטובתם (ראו ע"א 8800/04 הנ"ל). זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה שהמשיבים הסתמכו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ופעלו כנדרש למילוי המוטל עליהם. בכל הנוגע למועד הפינוי מן הדירה יש לזכור כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לפני כשלושה חודשים ודומה כי די היה בפרק זמן זה כדי לאפשר למבקשים לנסות למצוא מקום מגורים חלופי, ולו בשכירות.

 

 

 

 

אשר על כן, אני דוחה בזאת את הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי. יחד עם זאת, כדי שהערעור לא ייהפך לתיאורטי, אני מורה בזאת כי עד למתן פסק הדין בערעור לא יוכלו המשיבים להעביר את זכויותיהם בדירה לצד שלישי או לשעבדן לטובת צד שלישי. המבקשים יוכלו לרשום הערת אזהרה לעניין זה במרשם המקרקעין. נוכח השיהוי בהגשת הבקשה דנן ישאו המבקשים בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבים.

 

 

 

 

ניתנה היום, י"ד באב התשע"א (14.8.2011).

 

 

 

 

 

 

 

ה נ ש י א ה

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11050860_N04.doc דז

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

 

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon