תביעה רפואית- פסק דין : 4522/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך הישיבה: כ' בסיון התשע"א (22.6.2011)

 

 

 

 

בשם העורר: עו"ד אורי קינן

 

 

בשם המשיבה: עו"ד הדס פורר-גפני

 

 

 

 

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

 

 

 

2. ביום 17.4.2011 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של ניסיון רצח ושוד בנסיבות מחמירות. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 6.2.2011, בשעות הלילה, ארב העורר למתלוננת א.ב. (להלן - המתלוננת) שנסעה ממקום עבודתה לביתה. לפי המתואר, לאחר שהמתלוננת ירדה מהאוטובוס עליו נסעה, עקב אחריה העורר, שהיה רכוב על אופנוע, לאורך מסלול הליכתה עד לשדרות ח"ן בתל אביב. או אז, לפי הנטען, קפץ העורר מהאופנוע והחל לתקוף את המתלוננת בבעיטות ובאגרופים. המתלוננת התגוננה ושמה את ידיה על פיה, אך העורר חתך את ידיה באמצעות סכין. לאחר מכן, לפי הנטען, חתך העורר את פניה, לשונה ושפתיה של המתלוננת, וכן דקר אותה שתי דקירות עמוקות בדופן הבטן והגב. לפי המסופר, בשלב זה הופרע העורר על ידי אדם שהגיע לזירת האירוע. העורר איים על אותו אדם בסכין לבל יתקרב וכן לחש למתלוננת: "שחררי את התיק". מיד בהמשך שדד העורר את תיקה של המתלוננת, עלה על האופנוע ונמלט מן המקום. על פי המתואר בכתב האישום, הרקע למעשה המתואר הינו ויכוח שארע כשנה קודם לכן בין העורר למתלוננת במסגרת עבודתם המשותפת בעמותת "לחופש נולד" (להלן - העמותה). לפי הנטען, על רקע ויכוח זה פוטר העורר מעבודתו בעמותה ומאז פיטוריו זמם לפגוע בעותרת, תוך שהוא מתכנן את מעשיו. כתוצאה מהמעשים המתוארים, נגרמו למתלוננת פציעות קשות אשר הובילו לאשפוזה במשך כשבועיים בבית חולים.

 

 

 

 

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. ביום 5.6.2011 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט קבע, כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר למעשים המיוחסים לו בכתב האישום. כן נקבע, כי המעשים המפורטים בכתב האישום מלמדים על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהעורר לציבור בכלל ולמתלוננת בפרט. מסוכנות זו, כך נקבע, מצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו משיג העורר בערר שלפניי.

 

 

 

 

4. לאחר שבחנתי את חומר הראיות הגולמי, מצאתי כי יש בו, לכאורה, כדי לקשור את העורר לביצוע המעשים המפורטים בכתב האישום. כבר בפתח הדברים יצוין, כי חומר הראיות הקיים, כפי שיפורט בהרחבה, מבוסס על ראיות נסיבתיות בלבד. ואולם, סבור אני כי מארג הראיות הנסיבתיות הלכאוריות יוצר תשתית מספיקה המוליכה למעצר העורר עד תום ההליכים.

 

 

 

 

5. כפי שפורט לעיל, כתב האישום מייחס לעורר את ביצוע המעשה לאחר תכנון ממושך, על רקע סכסוך עם המתלוננת שהוביל לפיטוריו מהעמותה. מהודעת המתלוננת, הנתמכת על ידי הודעות של עובדים נוספים בעמותה, עולה כי העורר והמתלוננת ניהלו ויכוח סוער בזמן משמרת בעמותה. במהלך הויכוח איים העורר על המתלוננת ואמר לה כי עליה להיזהר מעתה כאשר תלך ברחוב. לאחר אירוע זה נערך לעורר שימוע בעמותה שלאחריו פוטר. עובד בעמותה בשם דוד סנדוק אף מסר בהודעתו כי לאחר פיטוריו שוחח עימו העורר על המתלוננת ואמר כי "אפשר שמישהו יפוצץ אותה וזה יראה כמו שוד". תיאור זה תואם את תקיפתה של המתלוננת, שהתרחשה כשנה לאחר מכן, כפי שהיא מתוארת בכתב האישום. ברי, כי בנתון זה לבדו אין כדי לקשור את העורר למעשה. מה גם, שלטענת העורר עובדי העמותה נוטרים לו טינה נוכח העובדה שחשף אי-סדרים בעמותה. עם זאת, חומר הראיות קושר את העורר לאירוע בהיבטים נוספים.

 

 

 

 

6. ראשית, בביתו של העורר נתפסו בעת מעצרו שני מכשירי טלפון סלולרי. טלפון סלולרי אחד הינו זה אשר משמש את העורר בשגרה. מבדיקת המכשיר השני, אשר משמש בשגרה את אמו של העורר, עלה כי הוכנסו אליו שני כרטיסי סים (sim): האחד, כרטיס סים הרשום על שם העורר ומשמש את אימו; השני, כרטיס סים מסוג "פרי-פייד" (כלומר, כרטיס סים המשולם מראש ללא שרשום על שם מנוי מסוים, להלן - הפרי פייד). יצוין, כי הפרי פייד אוּכן באותו תא המכסה את ביתו של העורר ואשר בו מאוּכן בדרך כלל מכשיר הטלפון המשמש את העורר בשגרה. כרטיס סים הפרי פייד עצמו לא נמצא, ואולם, בחינת הנתונים המתייחסים לשיחות שבוצעו ממנו, מחזקת באופן משמעותי את מארג הראיות הקושר את העורר לכאורה לביצוע המעשים. כך, ממספר הפרי פייד נערכו בין החודשים ספטמבר 2010 ופברואר 2011 כמה עשרות שיחות למספר טלפון של העמותה. השיחות נערכו למספר שאינו מוכר לציבור הרחב, אלא לעובדי העמותה בלבד. כל השיחות בוצעו בשעות אחר הצהריים והערב ואל מספר המוקד של דוברי הפרסית בעמותה (שם עבדה המתלוננת). כל אחת מהשיחות ארכה מספר שניות, כאשר המתקשר לא דיבר בהן. השיחה האחרונה מהמכשיר לעמותה בוצעה ביום התקיפה, 6.2.2011, בשעה 19:08. לשיחה זו, אשר ארכה אף היא מספר שניות, ענתה המתלוננת. יובהר, כי מדובר בשיחה הראשונה והיחידה מבין כלל השיחות שנערכו מהפרי פייד לעמותה לה ענתה המתלוננת. זו הייתה אף השיחה האחרונה שבוצעה ממספר הפרי פייד מאז ועד מעצרו של העורר, כחודשיים לאחר תקיפתה של המתלוננת. בנתון זה יש לחזק את החשד המיוחס למערער לפיו תכנן את הפגיעה במתלוננת במשך תקופה ממושכת. יצוין, כי כאשר עוּמת העורר עם ממצאים אלה, הכחיש הוא כל קשר לפרי פייד וטען כי ייתכן שהשיחות ממנו בוצעו כאשר היה המכשיר בתיקון. העורר לא סיפק נתונים באשר לזמנים בהם היה המכשיר בתיקון לטענתו.

 

 

 

 

7. נתון נוסף העולה מהשיחות שנערכו ממכשיר הפרי-פייד הינו כי מאותו מכשיר בוצעו מספר שיחות לאנשים אשר הסתבר כי פרסמו מודעות למכירת אופנוע, ובפרט אופנוע מדגם "גרנד דינק 250". יוער, כי מבדיקת מחשבו האישי של העורר עלה, כי ערך מספר חיפושים בלוחות מודעות באינטרנט ביחס לאופנוע מהסוג האמור. בהקשר זה, שני קשרים הינם בעלי חשיבות מיוחדת לעניין מארג הראיות נגד העורר. האחד, הינו קשר עם אדם בשם רמי מרמלשטיין (להלן - מרמלשטיין). בדיקת המכשיר אליו הוכנס הפרי פייד הראתה כי בין העורר לבין מרמלשטיין נערכה התכתבות במסרונים בקשר עם ביצוע בדיקת אופנוע במוסך בפתח תקווה. באותו מוסך אכן נמצאה הזמנה של בדיקה אופנוע, אשר עליה חתום אדם בשם עידן, הוא שמו של העורר, ומופיע מספר הטלפון המשמש אותו בשגרה. בכך יש כדי לקשור את העורר למכשיר הטלפון הסלולרי, ולוּ לכאורה. כאמור, העורר הכחיש כי עשה שימוש במכשיר. קשר טלפוני נוסף ובעל חשיבות משמעותית הינו קשר ממכשיר הפרי פייד למכשיר טלפון המשמש אדם בשם מוריס דדון (להלן - דדון). אותו דדון נחקר והוצגה לו תמונה של העורר. דדון זיהה את העורר כמי שהתעניין אצלו ברכישת אופנוע. ואולם, חשוב מכך, דדון הינו הגורם אשר מכר לאדם כלשהו (אשר המדינה טוענת כי הוא העורר), אופנוע שחור מסוג "גרנד דינק" 250 בעל מספר רישוי 91-899-67. יצוין, כי דדון לא זיהה בוודאות את העורר כמי שרכש את האופנוע האמור, אך ציין כי האדם שרכש את האופנוע הגיע למקום במכונית מסוג הונדה סיוויק. העורר נוהג ברכב מסוג זה. כן מסר דדון כי הקונה אמר לו שבכוונתו לקנות את האופנוע עבור אדם אחר, ולכן הציג ייפוי כוח על שמו של אדם אחר. בנוסף נמסר, כי העברת הבעלות בוצעה בסניף הדואר ברחוב שוקן. מכשיר הפרי פייד אוּכן ברחוב שוקן באותו היום בו מסר דדון כי בוצעה העברת הבעלות. האופנוע האמור נרשם, בעקבות העברת הבעלות, על שמו של אדם בשם רפי יטח (להלן - יטח). יצוין, כי מספר ימים עובר להעברת הבעלות דיווח יטח כי תעודת הזהות שלו נגנבה. מכל מקום, יטח מכחיש כל קשר לאירוע. דדון אף לא זיהה אדם זה כמי שקנה ממנו את האופנוע.

 

 

 

 

8. אותו אופנוע אוּתר כחודשיים לאחר האירוע המתואר בכתב האישום בחניון בית החולים איכילוב בתל אביב. בתא המטען של האופנוע נמצאו קסדה שחורה, מעיל כהה, סכין ושקית ניילון. יוער, כי האופנוע, הקסדה והמעיל מתאימים לתיאור שסיפקו עדי ראיה לגבי התוקף של המתלוננת. בבדיקה פורנזית שבוצעה לקסדה נמצאו ממצאי ד.נ.א התואמים לפרופיל של העורר. כן נמצאו טביעות אצבעות של העורר על שקית הניילון. לעומת זאת, על המעיל לא נמצאו פרופילי ד.נ.א התואמים לאלו של העורר או של המתלוננת, ואילו על הסכין נמצא פרופיל ד.נ.א של אישה, אשר אינו תואם למתלוננת. כאשר עומת העורר עם ממצאים אלו, טען כי אין לו הסבר ביחס להימצאות פרופיל הד.נ.א שלו וטביעות אצבעותיו על הפריטים, והוסיף כי ייתכן שהם נשתלו שם על ידי רשויות המדינה. בא-כוחו של העורר טען בדיון שנערך בפניי, כי המשמעות הראייתית שיש לייחס לחפצים ניידים הנושאים פרופיל גנטי של נאשם היא נמוכה. אכן, העובדה כי הראיות הפורנזיות הקשורות לעורר נמצאו על חפצים ניידים, משפיעה על המשקל שיש לייחס להן. זאת, שכן לא ניתן לשלול שהחפצים הונחו בתא המטען של האופנוע בלא קשר לאירוע (ראו ע"פ 389/62 נאטור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(1) 62 (1964)). ואולם, בענייננו נמצאו פרטים גנטיים המתאימים לעורר על גבי שני חפצים שונים שנמצאו באופנוע. בכך, יש לחזק את הקשר שלו לאופנוע ולחפצים שנמצאו בו (השוו, בש"פ 6092/09 ג'אבר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.8.2009)). אכן, יש ליתן משקל מסוים לעובדה כי על הפריטים לא נמצא כל פרופיל דנ"א התואם למתלוננת, וכי על הסכין נמצא אף פרופיל ד.נ.א של אישה אחרת. כמו כן, לא קיימת ראיה מוחשית אחרת הקושרת את האופנוע או הפריטים שנמצאו בתוכו לזירת האירוע. לצד זאת, כפי שפורט בהרחבה לעיל, קיימות ראיות נוספות קושרות את העורר לאופנוע עצמו, וזאת בניגוד לגרסתו לפיה לא היה לו כל קשר לאופנוע האמור.

 

 

 

 

9. סיכומם של דברים עד כה, קיימות ראיות בדבר מניע שהיה לעורר לפגוע במתלוננת. כן נמצא בביתו של העורר מכשיר סלולרי פרי פייד, ממנו בוצעו שיחות מחשידות למשרדי העמותה וכן שיחות למוכרי אופנועים. שיחת הטלפון האחרונה מהמכשיר בוצעה בערב התקיפה. השיחה האחרונה הייתה למספר הטלפון של העמותה והמתלוננת היא שענתה לה. מעבר לכך, לעורר נמצא קשר מסוים לאופנוע שבתוכו נמצאו פרטי לבוש התואמים את עדויות הראייה לגבי לבוש התוקף. על חלק מהפריטים נמצאו ממצאים פורנזיים המתאימים לעורר. לשיטתי, ראיות נסיבתיות אלה, בהצטרפן יחדיו, יוצרות תשתית מספיקה לצורך המשך מעצרו של העורר.

 

 

 

 

10. יצוין, כי באת-כוח המדינה הציגה בפניי ראיות נוספות. אינני רואה מקום להידרש לכולן, שכן חלקן אינן בעלות משקל משמעותי בעיני. עם זאת יוער, כי במחשבו של העורר נמצאו חיפושים שערך באינטרנט אחר דרכים לנקות כתמים מסכין, וכן חיפושים באתרים משפטיים אודות ענישה במקרים של תקיפה. אף בכך יש להחשיד את העורר. ער אני לטענות שהעלה בא-כוח העורר נגד חומר הראיות. חלק מהטענות בהחלט ראויות לבירור. כך למשל, טוען בא-כוח העורר כי המתלוננת ציינה שלתוקף לא היה מבטא, בעוד שלעורר יש מבטא פרסי. כן ציינה המתלוננת כי קולו של התוקף לא נשמע לה כקולו של העורר. טענה זו, כמו גם טענות נוספות שהעלה העורר, ראוית להתברר, ויש להניח שיתבררו, במסגרת ההליך העיקרי. עם זאת, אינני סבור כי בשלב זה יש בהן כדי לפגוע במארג הראייתי הקיים, באופן המצדיק את שחרורו של העורר לחלופת מעצר. דברים אלה אמורים גם בהתחשב במסוכנות הרבה העולה מהמעשים המיוחסים לעורר. כאמור, העורר חשוד כמי שתכנן במשך תקופה ממושכת נקמה במתלוננת והוציא אותה לפועל בדם קר, תוך שהוא גורם למתלוננת פגיעות קשות. מעשים אלה מלמדים על מסוכנות הנשקפת מהעורר לציבור בכללותו ואף למתלוננת. לפיכך, אין מקום לבחון חלופת מעצר בענייננו.

 

 

 

 

11. אשר על כן, הערר נדחה.

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, ג' בתמוז התשע"א (5.7.2011).

 

 

 

 

 

 

תביעה רפואית הינה תביעה המוגשת תוך 7 שנים ממועד התגבשות הנזק. רוב המקרים הם רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה. יש לצרף לתביעה חוות דעת רפואית והן מטופלות ע"י עו"ד לרשלנות רפואית אשר בקיאים בתחום ועברו השתלמויות רלבנטיות בנושא.

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11045220_S03.doc גק

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il