רשלנות רפואית : 3439/11

בדרך כלל כשנפגעים בבית חולים לא חושבים בכלל על הגשה של תביעה

על רשלנות רפואית נגד הרופאים שהיו מעורבים. הנטייה הראשונה הינה לראות בעבודת הרופאים

כעבודת קודש אשר נעשית עם כל הכוונות הטובות.

אכן ברוב המכריע של המקרים הכוונה טובה, אך כאשר היה זלזול ברוור, אפשר להגיש תביעת

רשלנות רפואית בבית משפט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השופט נעם סולברג:

 

 

 

1. המערער הורשע על סמך הודאתו בבית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא תאופיק כתילי) בעבירות בנשק ובקשירת קשר לפשע; נדון ל-45 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך של 10,000 ₪; מכאן ערעורו על גזר הדין.

 

 

 

 

2. אֵלו הם מעשי-העבירה שבביצועם הודה המערער, על-פי עובדות כתב האישום המתוקן: המערער הכיר את סאפאא סולימאן, תושבת בועיינה נוג'ידאת, בעקבות קשרי-ידידות בינה לבין אשתו. ביום 13.9.10 התקשרה סאפאא אל המערער וביקשה ממנו הלוואה. המערער נתן לה הלוואה בסך של 1,000 ₪, ובתמורה ביקש ממנה להגיע למחסום "בזק" שליד בית שאן על-מנת להעביר עבורו שקית מתחומי הרשות הפלסטינית אל תוך ישראל. אחר הצהריים ביום שלמחרת הגיעה סאפאא במכונית מסוג שברולט לפגישה עם המערער בכפר תבור, וזה הורה לה לנסוע לברדלע שבתחומי הרשות הפלסטינית, לקנות שם ירקות, להעמיסם על המכונית ולנסוע למחסום. כשהגיעה סאפאא לקרבת המחסום, הכניס המערער אל תוך המכונית שקית ובה נשק התקפי מאולתר וכדורים, והורה לסאפאא להסיע את השקית במכונית דרך המחסום אל תחומי ישראל. בתמורה הבטיח לה סכום כסף, בנוסף להלוואה. סאפאא נעצרה על-ידי שוטרים במחסום, ובחיפוש במכונית נמצא הנשק.

 

 

 

 

3. בתחילה כפר המערער בעובדות כתב האישום. התביעה העידה ארבעה עדים מטעמה, ואז הודיעו ב"כ הצדדים על הסדר שבמסגרתו נמחק אישום אחד ובשני נעשה תיקון. בית המשפט המחוזי ציין כי מדובר בנשק התקפי מאולתר, עם מחסנית וכדורים, ומחוברת אליו רצועה לנשיאתו. בנימוקי גזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על אופן העברת הנשק אל שטח המדינה, בהסוואה ובהסחת הדעת באמצעות ירקות, כשהמערער בחר דווקא באישה, בתקווה שלא תעורר חשד. בית המשפט ציין את חומרת העבירות בנשק, ואת הסכנה הרבה שטמונה בהן לחיי הפרט, לביטחון ולשלום הציבור. הנשק עלול למצוא את דרכו לידיים עויינות ועברייניות. מדובר ברעה חולה, יש צורך בענישה מחמירה, והנחיית בית המשפט העליון היא להטיל עונשי מאסר לתקופות ממושכות כדי להעביר מסר שעובר עבירה מסוג זה צפוי לשלם מחיר יקר ולאבד את חירותו לתקופה ארוכה. ב"כ המערער ביקש בבית משפט קמא לגזור גזירה שווה בין סאפאא שנדונה לחצי שנת מאסר בעבודות שירות לבין המערער. בית המשפט דחה גישה זו בציינוֹ את עברוֹ הפלילי של המערער שנדון בשנת 1995 ל-7 שנות מאסר בגין עבירות בנשק, ואת העובדה שאת העבירות הנדונות כאן ביצע בשעה שאמור היה לבצע עבודות שירות בגין הרשעתו בחבלה במזיד ובגניבת רכב. מדובר באיש שבחר לעצמו את הפשע לדרך חיים. לעומתו, לסאפאא אין עבר פלילי כלשהו, תסקיר שירות המבחן בעניינה היה חיובי, היא היכתה על חטא והביעה חרטה עמוקה, בניגוד למערער שלא הראה סימני חרטה. יתר על כן, המערער ניצל את מצוקתה של סאפאא, שהיתה קשורה בטבורו ותלויה בו מבחינה כספית, הוא הרוח החיה בסיפור המעשה, ומעשיו חמורים במידה רבה ממעשיה-שלה.

 

 

 

 

5. בערעורו טען ב"כ המערער על חומרת גזר הדין ביחס לעונש שהוטל על סאפאא בפרט, ובשים לב לעונשים המוטלים בעבירות כגון דא בכלל. הקנס הכספי בנוסף לעונש המאסר, מכביד – לטענת ב"כ המערער – עקרון השוויון הופר, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות להודאתו של המערער, לחרטתו, ולחסכון בזמן שיפוטי. מנגד, הציג ב"כ המשיבה טבלה לגבי פסיקה עדכנית בעבירות בנשק, ללמדנו כי אין מדובר בעונש החורג מרף הענישה המקובל. הנחיית בית המשפט העליון היא להחמיר בענישה בעבירות הללו. מסוכנותן הרבה ונפיצותן בעת האחרונה, מחייבת זאת.

 

 

 

 

6. אכן, גזר הדין שהטיל בית משפט קמא על המערער אינו קל. גם ניכר פער בינו לבין גזר הדין שהושת על סאפאא. ברם, בית משפט קמא נימק את פסיקתו, והיא משכנעת. זאת לזכור ולהזכיר, כי אין ערוך למסוכנותן של העבירות בנשק. נשק שכזה עושה את דרכו בדרך לא דרך – למשל כאן, מתחומי הרשות הפלסטינית אל תוככי ישראל – ומגיע לידיים עברייניות, לגורמים עויינים, לשימוש פלילי ולפעילות טרור. סכנת נפשות ליחידים ולציבור. בשיקולי הענישה בכגון דא יש לבכּר את האינטרס החברתי הכולל, על פני נסיבותיו האישיות של נאשם. לא אחת קיפחו אנשים חפים מפשע את חייהם, בשעה שנקלעו לזירה שבה נעשה שימוש בנשק בלתי מורשה. גזר הדין שהוטל על המערער אינו סוטה מרף הענישה המקובל. להבדל שבין המערער לבין סאפאא, שבא לידי ביטוי בעבר – בהרשעות הקודמות ובעונשים שבגינן; ובהווה – בניצול מצוקתה (בהיותה אם חד-הורית לחמישה ילדים), ניתן הסבר. לא ראינו אפוא הצדקה להתערב ולשנות מן העונש שנגזר על המערער.

 

 

 

 

7. הערעור נדחה.

 

 

 

 

ניתן היום, ז' באייר התשע"ב (29.04.2012).

 

 

 

 

בדרך כלל כשנפגעים בבית חולים לא חושבים בכלל על הגשה של תביעה

על רשלנות רפואית נגד הרופאים שהיו מעורבים. הנטייה הראשונה הינה לראות בעבודת הרופאים

כעבודת קודש אשר נעשית עם כל הכוונות הטובות.

אכן ברוב המכריע של המקרים הכוונה טובה, אך כאשר היה זלזול ברוור, אפשר להגיש תביעת

רשלנות רפואית בבית משפט.

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11034390_O03.docיא+עב

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il