עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 322/11

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקש: עו"ד נ' שכטר

 

 

בשם המשיב: עו"ד י' ימיני

 

 

 

 

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' צ'רניאק) ברע"א 3913-11-10 מיום 23.11.2010, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט מ' סובל) בע"ר 24199-02-10 מיום 3.10.2010, בו נדחה ערעור על החלטת הרשם (א' צ'כנוביץ) בתמ"ר 712331/08 מיום 26.1.2010, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 24.12.2008 (להלן: פסק הדין או פסק דינו של בית משפט השלום).

 

 

 

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

 

 

 

1. המבקש אושפז במרכז הרפואי על שם סוראסקי בתל-אביב (להלן: המרכז הרפואי או המשיב). לטענת המרכז הרפואי חרף פניותיו למבקש לא הומצאה לו התחייבות מטעם קופת החולים בה חבר המבקש לכיסוי הוצאות האשפוז. בשל כך הגיש המשיב לבית משפט השלום תביעה ובה עתר לחיוב המבקש בהוצאות האשפוז. המבקש לא הגיש כתב הגנה ולבקשת המשיב ניתן פסק דין במעמד צד אחד. על בסיס פסק הדין פתח המשיב ביום 6.5.2009 בהליכי הוצאה לפועל וביום 23.7.2009 נמסרה למבקש אזהרה בתיק ההוצאה לפועל. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי כתב התביעה לא הומצא לו וכי לאחר שהתברר לו כי ההתחייבות מטעם קופת החולים לא הועברה למשיב הוא פנה בשנית לקופת החולים ודאג להמצאת האישור ולסילוק קרן החוב עוד ביום 26.10.2009. המבקש ציין כי אמנם המשיב טען שכתב התביעה הומצא לו בדרך של הדבקה בכתובת בה הוא מתגורר אך שליח הדואר לא מסר תצהיר בנדון ומשכך הוא מבקש לחקור את שליח הדואר.

 

 

 

 

2. רשם בית משפט השלום דחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מהטעם שהמועד האחרון להגשת הבקשה היה 30.9.2009 ואילו המבקש הגיש את הבקשה ביום 15.12.2009 ללא שהגיש בקשה למתן ארכה וללא שפירט טעמים מיוחדים. בכך ראה הרשם טעם מספיק לסילוק בקשת הביטול על הסף. כמו כן ציין הרשם המלומד כי שליח רשות הדואר ביצע שלושה ביקורים במועדים שונים בכתובת מגוריו של המבקש כעולה מאישור מסירה של כתב התביעה. הרשם הדגיש כי על פי תקנה 522(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) אילו ביקש המבקש לחקור את שליח המסירה היה עליו להגיש בקשה מתאימה טרם מועד הדיון ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו ואין מקום בשלב זה לדחות את הדיון למועד נוסף בעניין זה. עוד ציין הרשם המלומד כי גם לאחר שבחן את טענות ההגנה של המבקש בתביעה גופה לא מצא כי הן מגלות הגנה. משכך, דחה הרשם את הבקשה לביטול פסק הדין.

 

 

 

 

3. ערעור שהוגש על החלטת הרשם נדחה אף הוא על ידי בית משפט השלום מהטעמים שצויינו בהחלטת הרשם. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום נדחתה גם כן על ידי בית המשפט המחוזי, הן מהטעם שבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" ניתנת במשורה ובנסיבות העניין לא מתעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, והן לגופו של עניין מהטעמים שפורטו בהחלטת הרשם.

 

 

 

 

כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

 

 

 

 

נימוקי הבקשה

 

 

 

 

4. לאור התוצאה אליה הגעתי איני סבור כי יש צורך להיזקק למכלול הטענות המפורטות בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. בפי המבקש טענה לפיה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי יש להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד תוך שלושים ימים מיום שהומצא פסק הדין, ולפיכך טען המבקש כי בקשת הביטול הוגשה במועדה ולכן לא היה צורך בהגשת בקשה למתן ארכה או לפרט טעמים מיוחדים.

 

 

 

 

תגובת המשיב

 

 

 

 

5. בהחלטתי מיום 5.6.2011 הוריתי למשיב להתייחס בין היתר לשאלה באיזה תאריך הומצא פסק דינו של בית משפט השלום למבקש. בתגובת המשיב שהונחה על שולחני ביום 5.7.2011 צויין כי המבקש לא טען לפני הרשם כי פסק הדין לא הומצא לו וטענת אי ההמצאה התמקדה בכתב התביעה בלבד. במסגרת תגובת המשיב לא ניתנה התייחסות מפורשת לשאלת בית המשפט באשר למועד המצאת פסק הדין למבקש, אולם המשיב טען כי המבקש המציא את ההתחייבות למרכז הרפואי לפני שהומצאה לו האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ומכך ביקש המשיב להסיק כי המבקש הסדיר את נושא ההתחייבות משום שקיבל את פסק הדין. בהחלטתי מיום 6.7.2011 הדגשתי כי תשובתו זו של המשיב אין בה כדי להוות מענה מספק לשאלה באשר למועד הקונקרטי שבו הומצא פסק הדין למבקש. משכך הוריתי למשיב להגיש הודעה משלימה בה ישיב לשאלה הנ"ל וקבעתי כי על ההודעה להיתמך באסמכתא מתאימה ומאושרת כדין. בהודעתו של המשיב מיום 7.7.2011 צויין כי במכתב מיום 15.1.2009, שצורף להודעה כנספח, הודיע המרכז הרפואי למבקש שניתן כנגדו פסק דין תוך פירוט סכום הקרן, הפרשי ההצמדה, הוצאות אחרות ושכר טרחת עו"ד. בהגינותו ציין המשיב כי המכתב הנ"ל נשלח בדואר רגיל ומשכך לא ניתן להציג אסמכתא בדבר משלוח המכתב. יצויין כי תוכן ההודעה בדבר משלוח המכתב לא גובה בתצהיר לאימות הפרטים.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

 

6. מכוח סמכותי לפי סעיף 26(4) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 ובהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וכן החלטתי לקבל את הערעור.

 

 

 

 

7. לא בכדי התבקש המשיב לבסס את טענתו בדבר המועד בו הומצא פסק דינו של בית משפט השלום למבקש. כפי שעולה מתגובתו ומהודעתו של המשיב אין הוא יכול להצביע על אסמכתא לפיה פסק דינו של בית משפט השלום אכן הומצא למבקש שכן אין כל וודאות כי מכתבו של המרכז הרפואי אכן נשלח למבקש בהיעדר תיעוד משלוח דבר דואר. המשיב אף לא תמך את פרטי הודעתו בתצהיר לאימות העובדות. בנסיבות אלה מי יתקע כף לידינו כי פסק הדין הומצא למבקש? המסקנה של המשיב לפיה פסק הדין הומצא למבקש שכן המבקש מסר את ההתחייבות למרכז הרפואי לפני שהומצאה לו האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הינה אפשרית אך אינה הכרחית ואין היא ראיה של ממש לביצוע ההמצאה. צודק המבקש בטענתו כי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי מניין שלושים הימים להגשת בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מתחיל מיום המצאת פסק הדין לנתבע. משאין בנמצא כל אסמכתא בדבר המועד בו הומצא פסק הדין למבקש ומשהרשם המלומד לא פירט בהחלטתו מהו המועד בו הומצא פסק הדין למבקש וכיצד הגיע למסקנה כי תם מניין שלושים הימים לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי אז יש ממש בטענתו של המבקש כי לא ניתן לקבוע שחלף המועד להגשת בקשת הביטול. בשים לב להיעדר יכולתו של המשיב להצביע על אסמכתא מפורשת בנוגע למועד בו הומצא פסק הדין למבקש, יש לקבוע כי לא היה צורך בהגשת בקשה למתן ארכה המפרטת טעמים מיוחדים.

 

 

 

 

8. למעלה מכך, אי המצאת פסק הדין למבקש מהווה נימוק כבד משקל להורות על "ביטול מחובת הצדק" [ראו למשל: אורי גורן סוגיות סדר דין אזרחי 372 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: גורן)]. אף אם טענה זו בדבר אי המצאת פסק הדין, להבדיל מהטענה בדבר אי המצאת כתב התביעה, לא נטענה על ידי המבקש במפורש לפני הרשם הנכבד, כפי שטוען המשיב, הרי שממילא היה על הרשם להידרש לסוגיה זו שכן הנימוק המרכזי בהחלטתו לדחיית בקשת הביטול היה חלוף המועד להגשת בקשת הביטול, מועד הנגזר בראש ובראשונה ממועד המצאת פסק הדין כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. כדי לקבוע את מועד המצאת פסק הדין היה על הרשם להיזקק לאסמכתא בדבר מועד המצאת פסק הדין. ברם, אסמכתא כאמור אינה בנמצא. מכל מקום, משהוברר לפני כי קיים חשש ממשי כי פסק הדין לא הומצא למבקש וכי אין בידי המשיב לסתור חשש זה הרי שבמכלול השיקולים איני יכול להתעלם מכך.

 

 

 

 

9. זאת ועוד, פגם הנוגע לאי המצאה, לרבות אי המצאת כתב התביעה, הינו פגם ממשי היורד לשורש ההליך השיפוטי ומשכך הוא מצדיק ביטול מחובת הצדק (ראו למשל: גורן, שם). משכך, הייתה חשיבות רבה בבירור השאלה האם כתב התביעה הומצא למבקש ולכן נכון היה כי הרשם לא ידחה מטעם טכני גרידא את בקשתו של המבקש לחקור את שליח הדואר ויאפשר לו לעשות כן במועד מאוחר יותר. כמו כן יצויין, כי כאשר מתבקש ביטול מחובת הצדק אין בית המשפט צריך להידרש לסיכויי הגנתו של מבקש הביטול, להבדיל מביטול "על פי שיקול דעת" (ראו למשל: גורן, בעמ' 373-372), ומשכך גם אם מצא הרשם כי סיכויי הגנתו של המבקש לגופה של תביעה אינם טובים לא היה בכך כדי להוות נימוקי לאי ביטול מחובת הצדק.

 

 

10. בתחילה שקלתי להשיב את הדיון בשאלת המצאת כתב התביעה בלבד לבירור בבית משפט השלום, אולם משהוברר לפני כי קיים חשש ממשי לאי המצאת פסק הדין למבקש ומשהמשיב אינו יכול להצביע על אסמכתא המבססת ביצוע המצאה כאמור, הרי שממילא יש להורות על ביטול פסק הדין. אשר על כן, הערעור התקבל והנני מורה על ביטול פסק דינו של בית משפט השלום.

 

 

 

 

11. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתן היום, ‏יא' בתמוז התשע"א (13.7.2011).

 

 

 

 

 

בעת תביעת ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה, יש לפנות אל עורך דין ביטוח. בתחום תביעות ביטוח, עורכי דין ביטוח עובדים על בסיס אחוזים מהתשלום אותו הם משיגים ללקוח, בדומה לתחום רשלנות רפואית

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11003220_W09.doc צמ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il