עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1641/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"א 1641/12

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

מחמוד סעאידה

נ ג ד

המשיב:

כונס הנכסים הרשמי

בקשה מיום 23.2.2012 למתן סעד זמני בערעור

בשם המערער: עו"ד יוסף עאוני

בשם המשיב: עו"ד רחל שני-שרפסקי

החלטה

בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) דחה בקשה שהגיש המבקש למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשה שבפניי עותר המבקש לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל הננקטים נגדו עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק הדין.

1. בשנת 1998 הוכרז המבקש פושט רגל וניתן צו כינוס לנכסיו (פש"ר 371/98), אך נוכח העובדה שלא עמד בתשלומים החודשיים בהם חויב, בוטל הצו בשנת 2000. בקשות נוספות שהגיש המבקש להכריזו כפושט רגל נדחו בשנת 2005 (פש"ר 1179/04) ובשנת 2008 (פש"ר 248/07). ביום 20.9.2011 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה נוספת למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. המשיב, שהתנגד לבקשה, טען כי מדובר בבקשה הזהה בתוכנה לבקשות הקודמות, מתייחסת לאותן הנסיבות ואינה מציגה עובדות או ראיות חדשות המצדיקות פתיחת הליך חדש.

2. ביום 9.1.2012 דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו, כי אומנם ככלל אין מניעה שחייב שנדחתה בקשתו להכריז עליו כפושט רגל יגיש בקשות נוספות בסמוך לאחר מכן, אך "ברור ומובן שאין דין בקשה ראשונה כדין בקשה שניה או שלישית או רביעית". בית המשפט הוסיף וקבע כי שימוש חוזר בהליכי פשיטת רגל מיועד בראש ובראשונה למצב בו חובותיו של החייב נוצרו לאחר הליך פשיטת הרגל הקודם וכי במקרה בו ההליך הקודם בוטל בשל מחדלים ופגמים שנמצאו בהתנהלותו של החייב עצמו, אין לאפשר לו להעלות את אותן הטענות שהועלו באותו הליך שבוטל בשל חוסר תום ליבו. בית המשפט ציין כי בא-כוחו של המבקש אישר שמדובר בבקשה דומה ואולי אף זהה לבקשה קודמת וכי הנסיבות החדשות להן טען הן גירושיו של המבקש ונישואיו לאישה חדשה. עובדות אלו, כך קבע בית המשפט, אינן מהוות "נסיבות חדשות" המצדיקות את קבלת הבקשה.

3. ביום 23.2.2012 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ההליכים נגדו עד להכרעה בערעור. את בקשתו סומך המבקש על הערכתו לפיה קיים סיכוי סביר שערעורו יתקבל וכן על הטענה כי דחיית הבקשה וחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו יש בהם כדי להסב לו נזק רב, במיוחד נוכח מצבו הרפואי הקשה. המבקש מוסיף וטוען כי מצבו האישי והמשפחתי ונסיבות הסתבכותו במקרה דנן, מצדיקים את עיכוב ביצוע ההליכים שנתבקש.

המשיב טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות שכן לא מתקיימים התנאים שבגינם ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין או למתן סעד זמני בערעור. לטענת המשיב, נוכח קביעותיו של בית משפט קמא בדבר חוסר תום ליבו של המבקש סיכויו לזכות בערעור קלושים, וכי לא בכדי נמנע המבקש מלפרט את סיכויי הצלחתו בערעור והסתפק באמירה סתמית בהקשר זה. בנוסף נטען כי המבקש לא הרים את הנטל להוכחת הנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד המבוקש, לעומת הנזק העלול להיגרם לנושים אם ינתן וכי נקיטת הליכי הוצאה לפועל אין בה כדי לבסס כשלעצמה קיומו של נזק בלתי הפיך.

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עניינה של הבקשה בעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש לאחר שבית המשפט דחה בפסק הדין נושא הערעור את בקשתו להכריזו פושט-רגל. הדרך הדיונית שהיה על המבקש לנקוט היא הגשת בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור (ראו תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע אינה הדרך הדיונית המתאימה בנסיבות אלה (ראו: ע"א 1561/03 דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 3 (לא פורסם, 18.3.2003); ע"א 3919/06 טהרני נ' כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, פיסקה 4 (לא פורסם, 13.7.2006)). אך גם אם אתעלם מכשל פרוצדוראלי זה נראה כי דין הבקשה להידחות לגופה. לא ראיתי צורך להידרש בהקשר זה לסיכויי הערעור ודי אם אציין כי בשאלת מאזן הנוחות ידו של המבקש על התחתונה וכבר נפסק לעניין זה כי נוכח אפשרותו של המבקש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולעתור לקיומה של חקירת יכולת, נקיטת הליכי הוצאה לפועל היא כשלעצמה אינה נחשבת כמהלך שיש בו כדי לגרום נזק בלתי הפיך (ראו: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס נכסים רשמי, פיסקה 4 (לא פורסם, 8.7.2003); ע"א 797/11 אבו סלאח נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 4 (טרם פורסם, 6.3.2011)). המבקש מצידו לא הניח בסיס ראייתי מספיק לטענה כי במקרה דנן ייגרם לו נזק רב אם לא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל נגדו ועל כן, אין לקבל את טענתו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.