נזיקין - אחריות מקצועית

רשלנות מקצועית - מאת עו"ד ענת מולסון

ניתן להגיש תביעות בגין רשלנות מקצועית של בעלי מקצוע שונים. לדוגמה: עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, אדריכלים, שמאים, יועצי מס, יועצי השקעות, סוכני ביטוח וכיוצ"ב.

רוב בעלי המקצועות האמורים מבוטחים בביטוחי אחריות מקצועית, כך שמאחוריהם תתייצב חברת ביטוח.

עילת התביעה בתביעות מסוג זה הינה רשלנותו של אותו בעל מקצוע, כלומר: הטענה כי לא פעל במיומנות סבירה לעוסק במקצועו. בית המשפט אשר ידון בתביעה יידרש להכריע האם חרג בעל המקצוע מסטנדרט מקצועי של בעל מקצוע סביר באותו תחום. אם ישיב על כך בחיוב – יחייב את בעל המקצוע בנזק אשר נגרם לתובע עקב הרשלנות.

דוגמה לתביעת רשלנות נגד עו"ד – עו"ד ייצג לקוח בתביעה כספית נגד חברה בע"מ. בעת הגשת התביעה לא הגיש עוה"ד בקשה להטלת עיקול על כספי אותה חברה, וממילא עיקול כזה לא הוטל. לימים, זכה לקוחו של אותו עו"ד בפסק דין נגד החברה הפלונית, אולם משהגיע לממשו התברר לו כי החברה רוקנה מכל כספיה ונכסיה, ועל כן לא ניתן לגבות את הכספים אותם היא חייבת לו על פי פסק הדין. אלמלא התרשל אותו עו"ד, ואילו היה מגיש בקשה להטלת עיקול על כספי החברה, ועיקול כזה היה אמנם מוטל, הרי שלאחר קבלת פסק הדין כל שהיה על הלקוח לעשות הינו מימוש הכספים שעליהם הוטל העיקול. יחד עם זאת, בתביעת רשלנות נגד עורך הדין יהיה על הלקוח להוכיח כי כתוצאה מרשלנותו של עורך הדין נגרם לו נזק. דהיינו: אם יתברר כי מלכתחילה לא היו לחברה כספים ולכן אף אילו היה מוטל עיקול לא היו נתפסים כספים – אין נזק ללקוח ואין רשלנות של עורך הדין.

דוגמה לתביעת רשלנות נגד רואה חשבון – רואה חשבון הגיש בשם לקוחו הצהרת הון למס הכנסה. במסגרת הצהרת ההון שכח רואה החשבון לכלול נתונים אשר נמסרו לו על ידי לקוחו. בעקבות כך, כאשר התבקש הלקוח להגיש הצהרת הון נוספת מספר שנים מאוחר יותר התברר כי קיים פער בין ההצהרות, ומס הכנסה חייב את הלקוח לשלם מס בגין ההכנסה הנוספת. במקרה זה ברור כי אלמלא טעותו של רואה החשבון לא היה הלקוח מחוייב במס זה, ומכאן רשלנותו של רואה החשבון.

דוגמה לתביעת רשלנות נגד סוכן ביטוח – סוכן ביטוח התבקש לבטח אדם בביטוח חיים בגובה 100,000 ₪. המבוטח חתם על הצעת ביטוח וחברת הביטוח קיבלה את הצעתו. לאחר תקופה מסויימת ביקש המבוטח מסוכן הביטוח להגדיל את סכום הביטוח ל- 200,000 ₪. סוכן הביטוח, עקב היסח הדעת, שכח להעביר את בקשת המבוטח לחברת הביטוח, וממילא סכום הביטוח לא הוגדל. לאחר מספר חודשים נהרג המבוטח בתאונת דרכים. במקרה זה יטענו המוטבים על פי הפוליסה כי אלמלא התרשל סוכן הביטוח היו זכאים ל- 200,000 ₪ בגין פטירת המבוטח, בעוד שכעת מוכנה חברת הביטוח לפצותם בסך 100,000 ₪ בלבד, ועל כן נזקם עומד על 100,000 ₪. טענת הגנה אפשרית של סוכן הביטוח יכולה להיות כי חברת הביטוח ממילא היתה דוחה את בקשתו של המבוטח להגדלת סכום הביטוח, ועל כן אין למוטבים נזק, אולם במקרה כזה יידרש סוכן הביטוח להוכיח את טענתו.

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד ענת מולסון המתמחה בתחום לחץ/י כאן