התעמרות חיילים- תביעת נזיקין

אתר קאז מדווח כי סגנית נשיא בימ"ש השלום בבית שאן עיריה מרדכי קבלה בקשת המדינה ואח' ודחתה השבוע על הסף תביעת נזיקין בגין התעמרות חיילים בתובע, כנגדה, כנגד שני נתבעים, חיילים בעת אירוע המקרה וצה"ל מחמת התיישנותה.

התובע, תושב אחד הכפרים הסמוכים לעפולה טען כי נגרם לו נזק בריאותי נפשי קשה, כתוצאה מהתנהגותם המתעמרת של שני הנתבעים (ששירתו אז כחיילים) בשעה שעיכבו אותו לטענתו ללא סיבה מוצדקת.

 

התקרית אירעה לפני כעשור, שעה שעל פי הנטען בתביעה, נהג התובע על גבי משאית עמוסת פרי הדר באזור הפרדסים בבקעת בית שאן. במהלך נסיעתו, עקף אותו רכב צבאי, שהיה נהוג על ידי הנתבעים, אשר עיכב, בהמשך, את דרכו. התובע עצר את משאיתו והבחין בנתבעים מתקרבים לעברו ותאר התקדמותם כ-"מאיימת ותוקפנית כשבידיהם נשק מכוון אליו". לטענתו, עם התקרבותם, הוא נתקף בפחד "בלתי יתואר" וברח לשדה סמוך, וזאת לאחר שהנתבעים נקטו כנגדו במסכת של "איומים והפחדות", שכללו, בין היתר, ירי מנשקם. זמן קצר לאחר מכן, הגיע למקום האירוע מעסיקו. ניידת משטרתית הגיעה למקום וביקשה מהמעורבים להתלוות לתחנה. התובע הגיש תלונה אודות האירוע למשטרת ישראל ונגבו עדויות מהמעורבים.

לטענת התובע, בעקבות אותו האירוע, מצבו הנפשי הלך והדרדר ונגרם לו נזק בריאותי נפשי קשה, שבעטיו נזקק לטיפול תרופתי ופסיכולוגי, אינטנסיבי.

האירוע האמור נחקר על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והוחלט לסגור את התיק. ערר שהוגש על ידי התובע נדחה ע"י ראש תחום עררים.

התובע לא אמר נואש, ועתר לבג"צ בדרישה להעמיד את הנתבעים לדין פלילי. עתירתו לפני עשרה חודשים- בהעדר ראיות מספיקות.

התביעה הנוכחית, הוגשה על ידו כחצי שנה לאחר ההחלטה בבג"צ, לפני כארבעה חודשים- כשהמדינה טענה להתיישנות התביעה.

טענתו העיקרית של התובע הינה, כי "ללא פסק דינו של בג"צ מיום 20/05/09, לא הייתה לו (לתובע) הידיעה ו/או המסקנה, שההליך חייב להיות במישור האזרחי הנזיקי ו/או התגבשותו של הקשר הסיבתי הנ"ל".

 

השופטת עיריה מרדכי ציינה כי מקובלת עליה טענת המבקשים, שאין כל קשר בין הזכות שהייתה בידי התובע להמשיך ולדרוש כי יינקטו הליכים פליליים כנגד הנתבעים, לבין הזכות העצמאית שלו, לנקוט בהליך אזרחי, נזיקי. המטרות של ההליך הפלילי הינן שונות בתכלית מהמטרות של ההליך האזרחי והסעדים הינם שונים בתכלית.

 

השופטת הוסיפה כי לא יעלה על הדעת שהזכות המוקנית, לנסות למצות הליכים, במישור המנהלי/פלילי, תפרוש את כנפיה ותפתח מטריית הגנה, מעבר לתקופת 7 השנים להתיישנות, שנקבעו בדין, לנקיטת הליכים עצמאיים, במישור האזרחי.