רשלנות רפואית- מחלת לב- התקף לב

אנו נשאלים שאלות רבות על רשלנות רפואית של קרדיולוג או רשלנות רפואית באבחון התקף לב. לרוב מדובר על מקרים בהם החולה הגיע עם תלונות על מיחושים וכאבים בבית החזה, אך הרופא פטר אותו בלא כלום או שלא הפנה אותו בדחיפות אל חדר מיון. במדיה ואכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון התקף לב, ונגרם נזק בלתי הפיך, ניתן כאמור להגיש תביעת רשלנות רפואית. לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון מחלת לב, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

במטרה לבחון אם הוספה של מדרג הסידן בעורקים הכליליים (coronary artery calcium score, CACS) למודל המבוסס על גורמי סיכון מסורתיים משפרת את הערכת הסיכון למחלת לב כלילית, בוצע מחקר עקבה שכלל למעלה מ-5000 משתתפים. החוקרים חישבו את אומדני הסיכון לאירוע של מחלת לב כלילית על פי מודל הכולל את מדרג CACS, ועל פי מודל שאינו כולל אותו. נמצא כי תוספת של מדרג CACS למודל המבוסס על גורמי הסיכון המסורתיים משפרת את הערכת הסיכון בצורה מובהקת.

מדרג הסידן בעורקים הכליליים (coronary artery calcium score, CACS) הצליח לנבא אירועים של מחלה כלילית עתידית במקרים רבים. לעומת זאת, לא ברור עד כמה הוספתו כגורם סיכון משפרת את הערכת הסיכון למחלת לב כלילית. מחקר זה בוצע במטרה לבחון אם הוספה של מדרג CACS למודל המבוסס על גורמי הסיכון המסורתיים משפרת את הערכת הסיכון למחלת לב כלילית.

מדרג CACS נמדד באמצעות בדיקות CT ב-6814 משתתפים מהמחקר הרב-עדתי של טרשת עורקים (Multi-ethnic study of atherosclerosis), מחקר עקבה מבוסס-אוכלוסייה ללא מחלה קרדיווסקולרית. הגיוס למחקר בוצע בין יולי 2000 לספטמבר 2002. תקופת המעקב נמשכה עד מאי 2008. משתתפים חולי סוכרת לא נכללו בניתוח הנתונים הראשוני. אומדני הסיכון לאירוע של מחלת לב כלילית ל-5 שנים מוינו ל-0% עד פחות מ-3%, 3% עד פחות מ-10%, ולמעלה מ-10%, באמצעות מודלי הסיכונים היחסיים על שם Cox (cox proportional hazards models). מודל אחד חושב לפי גיל, מין, עישון, לחץ דם סיסטולי, טיפול בתרופות להורדת לחץ דם, רמת כולסטרול, רמת HDL וגזע. המודל השני חושב לפי גורמי הסיכון הללו בתוספת של מדרג CACS. החוקרים חישבו את השיפור נטו בהערכת הסיכון והשוו בין שני המודלים השונים להערכת הסיכון. מדד התוצא העיקרי היה אירועים של מחלת לב כלילית.

במהלך חציון תקופת מעקב של 5.8 שנים, 209 אירועים של מחלת לב כלילית התרחשו ב-5878 המשתתפים במחקר העקבה הסופי. מתוכם, 122 היו אירועים של אוטם בשריר הלב, מוות בשל מחלת לב כלילית, או החייאה מוצלחת לאחר דום לב. המודל שכלל את מדרג CACS הביא לשיפור מובהק בהערכת הסיכון בהשוואה למודל הראשון (עם שיפור נטו של 0.25 בערך P קטן מ-0.001(. על פי המודל הראשון, 69% ממשתתפי המחקר סווגו בקבוצות הסיכון הגבוה ביותר או הנמוך ביותר, בהשוואה ל-77% מהמשתתפים במחקר על פי המודל השני. על פי המודל שכלל את מדרג CACS, 23% נוספים מבין המשתתפים שעברו אירוע של מחלת לב כלילית סווגו בקבוצת הסיכון הגבוה, ו-13% נוספים מבין המשתתפים שלא עברו אירוע כזה סווגו בקבוצת הסיכון הנמוך.

באוכלוסיית מחקר העקבה, תוספת של מדרג CACS למודל המבוסס על גורמי הסיכון המסורתיים משפרת את הערכת הסיכון בצורה מובהקת, ומכניסה קבוצה גדולה יותר של חולים לקבוצות הסיכון הקיצוניות.

רשלנות רפואית- מחלת לב- התקף לב