רשלנות רפואית- סרטן השד / סרטן שד

רשלנות רפואית בטיפול או באבחון סרטן השד הוא נושא נפוץ למדי

סרטן השד היא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים. הסרטן מופיע בשד אולם אם אינו מאובחן בזמן הוא יכול לשלוח גרורות לאיברים אחרים באמצעות קשרי הלימפה. ישנם שלושה סוגי סרטן השד אך הנפוץ מבין השלושה הוא קרצינומה. הקרצינומה מופיעה ברקמה שמכסה את בלוטות החלב.

רשלנות רפואית באבחון סרטן השד / סרטן שד

אומנם אוכלוסיית הסיכון העיקרית ללקות במחלה היא נשים מעל גיל 50 אך קיימים מקרים בהם הופיעו גושים סרטניים גם אצל נשים בגילאים צעירים יותר ואף אצל גברים. גורמי הסיכון כוללים: גנים, השמנת יתר, עישון, נטילת גלולות למניעת הריון שמכילות אסטרוגן, הריונות מועטים ועוד. הגידול כשלעצמו איננו הסכנה העיקרית אלא הגרורות שהוא יכול לשלוח לאיברים חיוניים אחרים שלא ניתן להוציא בניתוח. לאבחון המחלה בזמן ישנה חשיבות עצומה לסיכויי ההישרדות של המטופל. זו הסיבה מדוע ממליצים במקביל לבדיקות העצמיות גם על בדיקת גניקולוג או כירורג שד פעם בשנה. הכלים האבחוניים העיקריים הם בדיקת ממוגרפיה,אולטרה סאונד ו MRI שיכולים לזהות תמורות חשודות. כאשר יש ממצא חשוד תישלח המטופלת לבדיקת ביופסיה.

רשלנות רפואית בטיפול בסרטן השד/ סרטן השד

כאמור לאבחון בשלב המוקדם יש השלכה משמעותית על הפרוגנוזה, כאשר בעבר הייתה מקובלת שרידות של 5 שנים. הטיפול המקובל במקרים של סרטן השד משתנה בין השאר גם לפי מצב המחלה.בין אפשרויות הטיפול המקובלות: טיפול אינדוקריני, כימותרפיה והתערבות ניתוחית של כריתת שד. כריתת שד מבוצעת לעיתים גם בחולות עם היסטוריה משפחתית שהמחלה התגלתה אצלן בשלב המוקדם.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית סרטן השד/ סרטן שד

ת.א (י-ם) 8155/06- המנוחה גילתה בחודש הרביעי להריונה גוש בשד השמאלי. לאור הגילוי החליטה המנוחה לפנות לרופאת הנשים שטיפלה בהריונה. רופאת הנשים התעלמה מהממצא הנ"ל. על אף ההתעלמות המשיכה המנוחה להתלונן על הגוש ועל הפרשה שהופיעה גם כן. לאחר הלידה פנתה המנוחה לרופאת המשפחה והתלוננה על הגוש. רופאת המשפחה המליצה על ביצוע אולטרה סאונד שדיים שכן סברה שהגוש נוצר כתוצאה מהנקה. יום למחרת פנתה המנוחה לכירורג שד שאבחן את קיומו של גוש נוקשה והפנה את המנוחה לביצוע אולטרה סאונד וביופסיה. המנוחה ביצעה את האולטרה סאונד ואובחנה עם למסטיטיס חריפה וקיבלה טיפול אנטיביוטי. אחרי שהאנטיביוטיקה לא הועילה שבה המנוחה לרופאת המשפחה שהפנתה אותה למומחית בכירורגיית שד. שבועיים אח"כ בוצעה הביופסיה שהעלתה גידול סרטני בדרגה 3. כמה חודשים אח"כ עברה המנוחה ניתוח לכריתת השד אולם הגידול שלח גרורות למוחה והיא נפטרה שנה מאוחר יותר. היורשים טענו לרשלנות באבחון. בית המשפט הגיע למסקנה שהייתה הפרה של חובת הזהירות כלפי המנוחה. יחד עם זאת הקשר הסיבתי נקבע במקרה זה לפי אובדן סיכויי ההחלמה. בית המשפט קבע כי אחריות בית החולים למות המנוחה עומדת על 60% וקבע פיצוי בסך 1,658,638.04 שקלים ליורשים.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בסרטן השד ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון, בטלפון 0524787850

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon