מס´ דברים שיש לדעת לפני ששואלים /משאילים אופנוע

סוף סוף , לאחר תקופה ארוכה שירון חסך שקל לשקל, הוא הצליח לאסוף מספיק כסף לרכוש את אופנוע חלומותיו. ירון העביר בעלות על שמו, ואת תעודת ביטוח החובה לנהג נקוב בשם המכסה נהיגתו של ירון בלבד הצליח לרכוש בכסף שקיבל מסבתא.
שמח ונרגש הגיע ירון למפגש השבועי של החבר´ה והציג בגאווה רבה את הכלי החדש שרכש.  איציק, חבר טוב של ירון, התלהב מהאופנוע של ירון וביקש סיבוב כדי "להרגיש את המפלצת".  ירון הסכים לבקשת חברו. 

מכירים את הסיטואציה? כל אחד מאיתנו הרוכבים נתקל בה לפחות פעם אחת, ועולות שאלות באשר להשלכות של אותו "סיבוב". מה קורה במקרה שהאופנוע עובר עבירת תנועה? מה קורה במקרה של פגיעה ונזק בתאונה?.

כאן יש להבחין בין שני סוגים של אכיפה. הראשון הוא כאשר שוטר עוצר את הרוכב לאחר שביצע עבירת תנועה. בסוג זה של עבירות אין ממש שאלה שכן הדו"ח/כתב האישום (גם במקרה של תאונה) יירשם ע"ש הרוכב שפרטיו בידי השוטר. ראוי לציין כי יחד עם אותה עבירה תרשם גם עבירה של נהיגה ללא ביטוח.

הסוג השני- והבעייתי יותר - יש לומר, הוא כאשר האופנוע מצולם מבצע עבירות תנועה. המדובר בעיקר במצלמות מהירות ומצלמות רמזורים , שאז ידוע רק מספר הרישוי של האופנוע ולא זהות הרוכב.  במקרים אלה, מבחינת החוק, המואשם בביצוע העבירה הוא הבעלים הרשום של האופנוע ובהתאם לכך המשטרה שולחת את הדו"ח/הזמנה למשפט אליו, ולמעשה מאשימה אותו/אותה בביצוע העבירה שצולמה במצלמה. נציין, כי אם הדו"ח ישולם (לא חשוב ע"י מי) מדובר בהרשעה בעבירה, שתירשם בגיליון ההרשעות של בעל האופנוע וכן ירשמו על שמו נקודות בהתאם לעבירה.

אם קיבלת דו"ח/הזמנה למשפט על עבירה שביצע אחר, עליך לפנות למשטרה עם פרטי הרוכב שביצע את העבירה (ועם תצהיר שלו שהוא אכן המחזיק במועד ביצוע העבירה) , ואז יומר הדו"ח/הזימון למשפט על שמו. אם הרוכב לו הושאל האופנוע לא משתף פעולה, ואינו מוכן כי הדו"ח יומר לשמו,  או אז על בעלי האופנוע להוכיח בבית המשפט, כי מישהו אחר החזיק באופנוע במועד ביצוע העבירה, ואם לא יצליח בכך, ישא בעצמו בעונשים במקרה של הרשעה.

עתה תארו לכם כי באותו "סיבוב" רכיבה שלקח איציק הוא איבד שליטה על האופנוע , התנגש במדרכה ונגרמו לו נזקי גוף רציניים. גם האופנוע ניזוק קשות.  האם לאיציק יש ממי לקבל פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה? 
כאמור, תעודת החובה שרכש ירון מכסה נהג נקוב בשם – את ירון בלבד (כידוע אם מבקשים לרכוש ביטוח לכל נהג, פרמיית הביטוח עולה בכ- 25% יותר). המשמעות של ביטוח לנהג נקוב בשם היא שאם רכב על האופנוע אדם אחר, אין לו כיסוי ביטוחי בתעודת החובה , והוא לא יוכל לתבוע נזקיו הגופניים מהמבטחת (בד"כ "הפול").

במדינת ישראל הוסדר נושא פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 . חוק זה בא לקדם מטרה של מתן פיצויים לכל נפגע בתאונת דרכים ללא קשר לאשמה. לצורך כך נקבע בחוק מנגנון של אחריות מוחלטת לפיצוי בתאונת דרכים מצד אחד (אין שאלת אשם או אחריות), ופיצוי מוגבל מצד שני. לאותה אחריות מוחלטת שקובע החוק נקבעו מס´ חריגים , והם מפורטים בסעיף 7 לחוק הדן בהגבלת זכאותם של נפגעים מסוימים, וביניהם חריג (בסעיף 7(5) ) שקובע כי מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה או שהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב, לא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ולא יוכל ליהנות מאותה אחריות מוחלטת ומההסדרים הקבועים בחוק. כלומר, איציק שרכב על האופנוע שהביטוח שלו לא כיסה את נהיגתו, לא יוכל להיפרע על נזקי הגוף שלו מהמבטחת של האופנוע.
לאחר שאירעו מס´ מקרים בהם המציאות לימדה כי חריג זה מוביל למצבים אבסורדיים (כגון מקרה של עובד שהמעביד שלו הורה לו לנהוג ברכב החברה ובדיעבד לאחר תאונה התברר כי המעביד לא דאג לביטוח חובה בתוקף) בהם נפגעים אינם מפוצים ונותרים בפני שוקת שבורה, נערך תיקון בחוק והוסף סעיף 7א´ לחוק שהוא בבחינת חריג על החריג הנ"ל. סעיף 7א´ אומר, כי חרף האמור בסעיף 7(5) הנ"ל , מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מבעליו והוא לא ידע על כך שאין ביטוח או שהביטוח לא מכסה אותו, ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע זאת- הוא זכאי לתבוע פיצויים מקרנית.

במאמר מוסגר נציין, כי קרנית הנה קרן שהוקמה בחוק במטרה לפצות נפגעים בתאונות בהן הנהג לא ידוע או שלנהג אין ביטוח או שחברת הביטוח אינה מסוגלת לשלם פיצויים. בהיותה קרן הממומנת ע"י המדינה והמבוטחים ועל מנת שלא תוותר בחסרון כיס, אפשר המחוקק לקרן לחזור בתביעת שיפוי אל אותם גורמים, שבשל התנהגותם נשלל כיסוי ביטוחי "רגיל" מאותם נפגעים אותם פיצתה.

אם כן, בסיפור שלנו איציק יוכל לתבוע נזקיו מקרנית , אך על מנת שאיציק יוכל לקבל פיצויים מקרנית , יהיה עליו להוכיח בבית המשפט שלושה דברים:

הנטל להוכיח כי לא התרשל בעניין בירור הביטוח שלעיל, מוטל על אותו רוכב שבאופן רגיל וטבעי אמור לבדוק אם יש ביטוח שמכסה אותו טרם שינהג את הכלי, אך מסיבות שאין בהן כדי לייחס לו אשמה בעניין – לא עשה כן. יוער כי בבוא בית המשפט להכריע האם עמד הרוכב בנטל להוכיח שלא התרשל, בין היתר הוא יבחן את מהות מערכת היחסים בין הבעלים לבין השואל. במובן זה, ככל שהחברות קרובה יותר בית המשפט יטה לייחס לאיציק מחשבה,  כי ירון לא יכשיל אותו בנסיעה ללא ביטוח, וכי היה מציין עובדה זו טרם השאיל לו את האופנוע.
מבלי להיכנס לפרשנות המשפטית של התנאים הנ"ל שעל איציק להוכיח נציין, כי מדובר במשוכה משפטית לא קלה שיש לעבור, שכן מדובר בחריג על חריג שבא לתת פיצוי במקרים מיוחדים.
ראוי לציין, כי לקרנית זכות חזרה אל הבעלים של האופנוע, ירון. ולכן, כאשר איציק יגיש תביעתו כנגד קרנית לבית המשפט, קרנית תגיש יחד עם כתב ההגנה מטעמה הודעה לצד ג´ כנגד ירון. יש לקחת בחשבון, שאם איציק יצליח להוכיח שלא התרשל (ואז זכאי לפיצוי מקרנית), למעשה בכך נעשתה מרבית העבודה עבור קרנית להוכיח, כי ירון(שלא דאג לביטוח מתאים ולא דאג ליידע את איציק וכו´)  אחראי כלפיה לשפותה על הסכומים ששלמה לאיציק.

בשורה התחתונה, בסיפור שלנו יהיה קשה מאוד לאיציק לקבל פיצוי מקרנית, ואם יצליח בכ"ז להוכיח כי לא התרשל בבדיקת נושא הכיסוי הביטוחי, הרי רוב הסיכויים שירון יצטרך להחזיר לקרנית כל שקל ששלמה לאיציק.

אתייחס גם בקצרה לנושא הנזקים לאופנוע. לירון כאמור אין ביטוח מקיף לאופנוע, והוא יוכל לתבוע את נזקי האופנוע רק מאיציק, בהנחה שמדובר בתאונה עצמית ללא אשם של נהג אחר, ובהנחה שיוכל להוכיח את רשלנותו של איציק בגרימת התאונה.

כך יוצא ששני החברים הטובים נקלעים לחסרון כיס גדול מאוד וכפי הנראה בדרך גם מאבדים את החברות שלהם...

*הכותב הנו עו"ד המתמחה בעיקר בדיני ביטוח נזיקין ותעבורה.

האמור ברשימה זו הנו כללי ולצורך המחשה בלבד, אין לראות באמור בשום אופן משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

(המאמר פורסם באתר מוטו - 16/2/10 ,  בלינק: http://motobike.ifeel.co.il/article/7570.aspx )