עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8988/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

תאריך הישיבה:                     י"א בכסלו התשע"ב (7.12.2011)

בשם המבקש:                        עו"ד רפאלה שפריר

בשם המשיבה:                       עו"ד תמר פרוש

 

 

 

 

           בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של המבקש, אשר הוטל על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט כמאל סעב) בת"פ 20667-04-10, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש לבית משפט זה. 

 

1.        המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות דרישת נכס בכוח ובאיומים תוך שהעבריין נושא נשק קר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הגיעו המבקש, שני נאשמים נוספים, ושניים אחרים שזהותם אינה ידועה, לחנות מכולת. המבקש והנאשם 1 שבכתב האישום נכנסו לחנות ונטלו ממנה סחורה. לאחר ויכוח עם בעל החנות (להלן: המתלונן) תקפו אותו ואת בנו הקטין, נטלו את הסחורה ויצאו מהחנות. כשביקש המתלונן מבני החבורה להשיב לו את הסחורה, הם איימו עליו בכוח תוך שנשאו נשק קר, תקפו אותו וגרמו לו חבלה וכן תקפו את בנו הקטין. בהמשך שב הנאשם השלישי שבכתב האישום לחנות ואיים על אשת המתלונן כי ייפגע בו.

 

2.        ביום 24.11.11 גזר בית המשפט המחוזי על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל והורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים שעמד לחובת המבקש, באופן ש-6 חודשים ירוצו בחופף ו-6 חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהושת. כך שלמעשה הושתו על המבקש 18 חודשי מאסר בסך הכול. כן גזר בית המשפט על המבקש 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מן העבירות בה הוא הורשע; קנס כספי בסך 2,000 ש"ח; ופיצוי כספי למתלונן בסך 3,000 ש"ח. בגזר הדין, עמד בית המשפט על הנסיבות החמורות שבביצוע העבירות, ובכללן הפגיעה הפיסית במתלונן, האיומים שננקטו כלפיו באמצעות נשק קר במהלך האירוע, וכן הנזק שגרמו הנאשמים לסחורה ולציוד שבחנותו של המתלונן. בית המשפט קמא ציין כי בעבירות אלימות מסוג זה על בית המשפט לשדר מסר מרתיע בדרך של גזירת עונשים מחמירים. בנוסף, שקל בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות, עברו הפלילי ותסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה לגבי המבקש, בין היתר משום שסבר כי הוא מתקשה להפיק תועלת מהליך הטיפולי.

 

            בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הסנגור ועיכב את ביצוע העונש עד ליום 11.12.11.

 

3.        המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. לטענת באת כוחו סיכויי הערעור טובים, מפני שהעונש אשר הוטל על המבקש אינו מביא בחשבון את התפנית החיובית, כהגדרתה, שחלה בחייו של המבקש בזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד לגזר הדין ואת אינטרס הציבור בהמשך הליך שיקומו. היא מטעימה כי על אף שהמבקש גדל במשפחה קשת יום, עזב את לימודיו בגיל צעיר על מנת לסייע בפרנסת המשפחה והסתבך באירוע פלילי בגינו הוטל עליו מאסר על תנאי, עתה הוא פתח דף חדש בחייו - הוא נישא, הקים משפחה ומקפיד להתמיד בעבודתו במפעל גדול, בו אף צפוי לו קידום למשרה ניהולית. כן מציינת באת כוח המבקש כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כך שחלפו ארבע שנים מיום ביצוע העבירה ועד למתן פסק הדין. בנסיבות בהן חלה תפנית כה חדה בחייו של המבקש במהלך התקופה האמורה, טוענת הסנגורית כי ראוי היה ליתן משקל רב מכפי שניתן בגזר הדין לשיקול שיקומו של המבקש. שיקול נוסף המטה לדידה של באת כוח המבקש את הכף להיעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע הינו תקופת המאסר בפועל שהושתה על המבקש. היא מנמקת כי בשל כך שתקופת המאסר אינה ארוכה במיוחד, קיים חשש שעד שיישמע הערעור ירצה המבקש את החלק הארי בתקופת המאסר באופן שיסכל את מטרות הערעור. באת כוח המבקש מוסיפה כי עובר למתן גזר הדין התהלך המבקש באופן חופשי ולא הסתבך בפלילים, ומשכך אין כל חשש כי יימלט מאימת הדין אם תתקבל בקשתו לעיכוב ביצוע.

 

4.        מנגד טוענת באת כוח המשיבה כי יש לדחות את הבקשה. לדידה, סיכוי הערעור אינם גבוהים, בשל חומרת העבירות, והנסיבות המחמירות שבביצוען, לרבות האלימות החמורה שהופעלה בהם והעובדה שהמעשים בוצעו במועד בו היה תלוי ועומד נגד המבקש עונש מאסר על תנאי. על כך מוסיפה באת כוח המשיבה כי העונשים שהושתו על שלושת המעורבים בפרשה דומים מאוד, כך שיש להניח שגם עקרון אחידות הענישה יטה את הכף שלא להתערב בעונש שהושת על המבקש במסגרת הערעור. אשר לנסיבותיו האישיות של המבקש ושיקולי שיקומו, באת כוח המשיבה מדגישה כי מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בענייננו של המבקש לא עולה פוטנציאל לשיקומו, וכי הוערך בהם שיש סיכוי להישנות התנהגות דומה, עניין אשר מצדיק אף הוא, לעמדתה, את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

 

5.        כידוע, נקודת המוצא הינה כי נאשם שהושת עליו עונש מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו בסמוך לאחר מתן גזר הדין. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע העונש עליו לאזן בין האינטרס הציבורי באכיפתו היעילה של הדין הפלילי ובהרחקת גורמים המסכנים את הפרטים בחברה, ובין הצורך להימנע מפגיעה בנידון עקב מאסרו המיידי, אם יתברר בדיעבד שמאסרו היה בלתי מוצדק, או אם יוחלט להפחית באופן ניכר מהעונש שנגזר עליו (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 769 (2000)). בין השיקולים המנחים את מלאכת האיזונים האמורה ייבחנו, בין היתר, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון, טיב הערעור וסיכויי הצלחתו, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות של הנידון.

 

6.        במקרה דנן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל. אין לכחד כי המבקש הורשע בעבירות חמורות, שכללו הפעלת אלימות כלפיי המתלונן ובנו הקטין וגרימת נזק לרכוש. עוד יש לזקוף לחובתו של המבקש את העובדה שהעבירות בוצעו שעה שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. כמו כן, התסקיר שנערך בעניינו של המבקש בסמוך למתן גזר הדין לא בא בהמלצה בעניינו, משהתרשם שירות המבחן כי המבקש מתקשה להכיר בדפוסי התנהגותו האלימים ושולל נזקקות טיפולית. בכל אלה יש כדי לתמוך באינטרס הציבורי שבאכיפה מיידית של עונש המאסר שהושת. אולם, מן העבר השני של המתרס עומדים השיקולים בדבר הצורך להימנע מפגיעה במבקש עקב מאסרו המיידי. בגדר שיקולים אלה, בראש ובראשונה, יש לתת את הדעת לכך שהמבקש פתח "דף חדש" בחייו - הוא נישא, הקים משפחה, והצליח להתמיד במקום עבודתו החדש עד כי הוא צפוי להתקדם למשרה ניהולית. מתסקיר שירות המבחן עולה כי אין למשפחה תמיכה או פרנסה מלבד פרנסתו של המבקש, כך שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה לפגוע בתא המשפחתי באופן קשה. שיקול נוסף העומד לזכות המבקש הוא העובדה כי בפרק הזמן הארוך שחלף מיום ביצוע העבירות ועד ליום מתן גזר הדין, תקופה בת 4 שנים, לא הסתבך המבקש בפלילים ולא הפר את תנאי שחרורו, אף לא פעם אחת. גם שירות המבחן בתסקיר שהגיש היה ער לעובדה זו בציינו כי מאמציו של המבקש ב-4 השנים האחרונות להימנע ממעשה עבירה ולהתמיד בעבודה ניכרים. שיקול נוסף המורה על עיכוב ביצוע העונש הינו השיקול של אורך המאסר שהושת. על המבקש הוטלה תקופת מאסר קצרה באופן יחסי, ויש חשש כי אם יחל בריצוי עונשו כעת עלול להתייתר הערעור עוד בטרם נשמע (ע"פ 1150/07 הלוי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 1.3.07); ע"פ 1140/07 נהרי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 1.3.07); ע"פ 8274/11 אדז'רסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 16.11.11)). בשקלול השיקולים השונים ובראשם הדרך החיובית בה נהג המבקש ב-4 השנים האחרונות, ומבלי שאביע עמדה באשר לסיכויי הערעור שהוגש, מצאתי להיעתר לבקשה לדחיית ביצוע עונש המאסר בפועל, עד למתן פסק דין בערעור.

 

           לאור האמור, עונש המאסר שהושת על המבקש יעוכב עד להכרעה בערעורו.   

           ניתנה היום, י"ב בכסלו התשע"ב (8.12.2011).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11089880_B01.doc   הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il