עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 885/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  885/12

 

לפני:  

כבוד השופט  י' דנציגר

 

המבקשת:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

חירי אבו סנינה

                                          

 

בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

                                          

תאריך הישיבה:                     י"ג בשבט תשע"ב (6.2.2012)

 

בשם המבקשת:                      עו"ד ד' רוסו

בשם המשיב:                         עו"ד א' תיאודורי

 

 

החלטה

 

           לפני בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

 

עובדות והליכים קודמים

1.             ביום 5.5.2011 הוגש נגד המשיב כתב אישום הכולל ארבעה אישומים המייחסים לו תקיפה של רעייתו ואיומים עליה (להלן: המתלוננת) בארבע הזדמנויות שונות. לפי עובדות האישום הראשון, ביום 18.4.2011 תקף המשיב את המתלוננת וגרם לה חבלות של ממש בכך שתפס אותה בזרועה וסטר לה מספר פעמים על ראשה ועל פניה. כתוצאה ממעשי המשיב נגרמו למתלוננת סימני חבלה כחולים בחלקה הפנימי של זרוע ימין. לפי עובדות האישום השני, במספר מועדים שאינה ידועים למבקשת שקדמו למועד המצויין באישום הראשון, אך במהלך תקופה של מספר חודשים, תקף המשיב את המתלוננת בכך שהיכה אותה בראשה ועל פניה במספר הזדמנויות ואיים עליה בכך שאמר לה כי אם תפנה למשטרה יהרוג אותה ויפגע בה. לפי עובדות האישום השלישי, ביום 27.4.2011 איים המשיב על המתלוננת בכך שהחזיק בסכין לעברה ואמר כי יהרוג אותה. בעקבות מעשים אלו נטלה המתלוננת 25 כדורי נורמיטן, כאקט של פנייה לעזרה ופונתה לבית החולים. לפי עובדות האישום הרביעי, במועד שאינו ידוע במדוייק למבקשת תקף המשיב את המתלוננת בכך שניסה לחנוק אותה על ידי כרית שהצמיד לפניה. המשיב הפסיק את מעשיו רק לאחר שאחד מבניו הקטינים החל לצרוח ולבכות למראה הדברים.  

 

2.             נוכח האמור הועמד המשיב לדין בעבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממשית לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), במספר עבירות של תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, ובמספר עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

 

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו במסגרתה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב וכי נוכח מעשיו קמה בעניינו חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים שכן קיים חשש ממשי שהמשיב יסכן את בטחונה של המתלוננת. הודגש כי המשיב הוא רצדביסט בכל הקשור לאלימות כלפי רעייתו וכי המסוכנות של המשיב נלמדת גם מכך שיוזמת התלונה אינה המתלוננת כי אם העובדת הסוציאלית בבית החולים. עוד נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות בעבירות של אלימות והתעללות כלפי רעייתו וילדיו, בגינן הוא ריצה שתי תקופות מאסר, האחת בת ארבע שנים והשנייה בת שמונה חודשים, ועוד עומדת לחובתו תקופת מאסר על תנאי חב הפעלה בת 24 חודשים.

 

4.             ביום 9.5.2011 הורה בית משפט השלום, בהסכמת בא כוחו של המשיב, על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

 

5.             בהליך העיקרי ביום 29.5.2011 בוצעה הקראת כתב האישום, ובא כוח המשיב ביקש לדחות את מתן המענה כדי לאפשר לו לבוא בדברים עם המבקשת. בית משפט השלום נענה לבקשה ודחה את הדיון ליום 19.6.2011. לאחר מכן, לבקשת בא כוח המשיב נדחה הדיון עוד מספר פעמים. לבסוף, רק ביום 15.8.2011 ניתן מענה לכתב האישום במסגרתו כפר המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום. בית משפט השלום קבע מועד לשמיעת הוכחות ליום 30.10.2011, ואולם למועד הדיון לא התייצבו עדות התביעה שעדותן נקבעה להישמע באותו דיון, ובהן המתלוננת. ביום 3.1.2012 נשמעה עדותם של שני עדי תביעה, ואולם המתלוננת לא התייצבה אף לדיון זה. משכך, הוצא למתלוננת צו הבאה לדיון הבא. ביום 24.1.2012 נשמעה עדותם של שני עדי תביעה נוספים והוגשו בהסכמה הודעות המשיב במשטרה ותעודות רפואיות. המתלוננת לא התייצבה אף לדיון זה ובית המשפט קבע מועד נוסף לשמיעת הוכחות ליום 14.2.2012 והוציא למתלוננת צו הבאה נוסף.

 

           בינתיים חלפו תשעה חודשים מעת שהוגש כתב האישום ומכאן הבקשה שלפני במסגרתה עותרת המבקשת כי אורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים מיום 5.2.2012.

 

נימוקי הבקשה

6.             המבקשת טוענת – באמצעות בא כוחה, עו"ד דותן רוסו – כי אופי העבירות, נסיבות ביצוען והישנותן מלמדים על מסוכנות גבוהה הנשקפת מצידו של המשיב למתלוננת. עוד נטען כי נגד המשיב קמה עילת המעצר הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים. לטענת המבקשת מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מכך שהיה נכון לחנוק את המתלוננת באמצעות הצמדת כרית לפניה וזאת בנוכחות בנו הקטן ומאיומים מפורשים שהשמיע כלפי המתלוננת שעה שהחזיק בסכין לעברה ואיים כי יהרוג אותה.

 

           בנוסף טוענת המבקשת כי המסוכנות הרבה הנשקפת מהמבקש נלמדת גם מעברו הפלילי הכולל שלוש הרשעות בעבירות של תקיפת בת זוג, אחראי על קטין הגורם לו חבלה חמורה, תקיפה בתנאים מחמירים, תקיפה סתם, התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין וגרימת חבלה חמורה לחסר ישע. המבקשת מדגישה כי בגין עבירות אלה ריצה המשיב עונשי מאסר ממושכים וכי גם כעת תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי חב הפעלה בן 24 חודשים. לטענת המבקשת בכל אלו יש כדי ללמד שעסקינן באדם נטול כל עכבות וחסר מורא שהמסוכנות הנשקפת ממנו עומדת ברף הגבוה ביותר.

 

           המבקשת מוסיפה וטוענת כי אמנם המתלוננת טרם התייצבה למתן עדות, כפי שקורה לא פעם כאשר עסקינן בקורבנות של אלימות במשפחה, ואולם יש לקוות כי תתייצב לדיון הקבוע ליום 14.2.2012. לבסוף מציינת המבקשת כי שמיעת התיק החלה רק ביום 30.10.2011, זאת נוכח בקשות דחייה שהוגשו על ידי בא כוח המשיב.

 

טיעוני המשיב

7.             המשיב – באמצעות בא כוחו, עו"ד אליא תיאודורי – עמד על זכותו שמשפטו יסתיים בתוך תשעה חודשים וטען כי אי-התייצבותה של המתלוננת לא צריך להביא לפגיעה בזכויותיו. באשר לצפי להתמשכות ההליך טוען המשיב כי אף אם תעיד המתלוננת הרי שיהא צורך לשמוע עדויותיהם של עדים שכבר העידו, זאת לאור גרסתה של המתלוננת כפי שתימסר בעדותה.

 

           לעניין המסוכנות הנשקפת מהמשיב טען בא כוח המשיב כי ניתן להרחיקו למעצר בית בבית אחיו המתגורר בעיר העתיקה בירושלים ומוכן לפקח עליו. בנוסף, נטען, ניתן להרחיק את המשיב מרעייתו ולהגבילו כך שלא ייצור עמה כל קשר.

 

           לחילופין ביקש בא כוח העורר כי אורה על שליחתו של העורר לתסקיר מעצר על מנת לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת המעצר המוצעת.

 

דיון והכרעה

8.             לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

 

9.             כידוע, נקודת המוצא לפי סעיף 61 לחוק המעצרים הינה כי נאשם, הנתון במעצר לאחר הגשת כתב אישום, בשל אותו כתב אישום במשך תשעה חודשים ישוחרר מן המעצר. סעיף 62 לחוק המעצרים נועד לתת מענה למקרה החריג בו נמצא כי חרף המאמצים שנעשו לא ניתן היה לסיים את ההליך הפלילי במסגרת פרק הזמן האמור. במקרים אלו מוסמך בית משפט זה להאריך את המעצר בכל פעם עד תשעים ימים נוספים. בשלב זה ובמסגרת בקשה להארכת מעצר על בית המשפט לזכור כי ככל שמשפטו של נאשם מתארך, נוטות כפות המאזניים לכיוונו, וערך חירותו האישית גובר לעומת אינטרס ההגנה על הציבור. ככלל, השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר הינם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, חומרת העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו [ראו, למשל: בש"פ 8125/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 18.10.2009), סעיף 6]. זאת ועוד, באותם מקרים בהם התמשכות ההליכים אינה בבחינת גזירה משמיים נדרש בית משפט זה גם למידת תרומתו של כל צד להתמשכות ההליכים [ראו, למשל: בש"פ 5392/03 מדינת ישראל נ' גלזר (לא פורסם, 23.6.2003), סעיף 6; בש"פ 3462/11‏ מדינת ישראל נ' אבו עליון (לא פורסם, 12.5.2011), סעיף 14].

 

10.          במקרה דנן סבורני כי המסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, ובפרט המסוכנות הנשקפת למתלוננת, היא כזו שמצדיקה על פניה להותיר את המעצר על כנו. על אף שהיו עיכובים בתיק על שלביו השונים, הרי שחלק ניכר מן העיכובים יש לתלות במשיב. גם טענתו של המשיב לפיה אין הוא צריך להיענש על כך שהמתלוננת לא מתייצבת לדיונים אינה יכולה לעמוד במקרה דנן, כאשר לא ניתן לשלול את הקשר בין אי ההתייצבות לבין העובדה שהמבקש הורשע בעבר לא פעם בעבירות אלימות במשפחה, לרבות באלימות כלפי המתלוננת.

 

11.          יודגש כי על בית המשפט והמשיבה לעשות כל שניתן על מנת שהמתלוננת תתייצב לדיון שנקבע ליום 14.2.2012. במידה שהמתלוננת לא תתייצב לדיון ברי כי המשיב יהיה רשאי לפנות לבית משפט השלום בבקשה לעיון חוזר, ואז תיבחן חלופת המעצר המוצעת הנ"ל, בין היתר, באמצעות הזמנת תסקיר שירות מבחן.

 

12.          אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים שמניינם מיום 5.2.2012 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 10431-05-11 בבית משפט השלום בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

 

           ניתנה היום, י"ד בשבט תשע"ב (7.2.2012).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12008850_W02.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il