עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8662/12

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.        לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעת המשיבים והמשיבים הפורמאליים 3-1 נגד המבקשת (שהיתה הנתבעת 1) והמשיבה הפורמאלית 4 (להלן: הדסה). התביעה הוגשה בעילה של "הולדה בעוולה" עקב לידתו של המשיב הפורמאלי 1 (להלן: הקטין).

 

2.        לאחר שהדיון פוצל, באופן שתחילה נדונה שאלת החבות, החליט בית משפט קמא ביום 30.8.2012 כדלהלן: א. תביעת הקטין נדחתה על יסוד ההלכה שנפסקה בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012) (להלן: הלכת המר); ב. תביעת המשיבות הפורמאליות 2 ו-3, אחיותיו של הקטין, נדחתה משלא הוכח כי הופרה חובה כלשהי כלפיהן; ג. נקבעה חבותה של המבקשת לנזקי המשיבים (הורי הקטין). בגדר תביעת ההורים נותר, אפוא, לפסוק בסוגיית הנזק וסכומי הפיצוי; ד. נדחתה התביעה נגד הדסה; ה. נדחתה ההודעה לצד שלישי ששלחה המבקשת למשיבים.

 

3.        המבקשת הגישה את בקשת רשות הערעור דנא על החלטתו של בית משפט קמא, אשר קבעה את אחריותה לנזקי המשיבים. כזכור, הדיון בתביעה נגד המבקשת טרם הסתיים, שכן בית משפט קמא אמור עתה לדון בנושא היקף הנזק וסכומי הפיצוי.

 

4.        ככלל, אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטה הקובעת חבות בטרם ניתן פסק דין סופי בתובענה, שיכריע גם בשאלת הנזק. עניין זה פורט בהרחבה בפסיקה (ראו, למשל, רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (20.5.2012); רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר רוזנר (22.5.2011)).

 

           לפיכך, לכאורה היה מקום להורות על דחיית הבקשה, מבלי לדון לגופן בסוגיות המועלות בה, רק מהטעם האמור לעיל. ואולם, במקרה דנא הוגש על ידי המבקשת גם ערעור בזכות, על אותו חלק מהחלטת בית משפט קמא, אשר בגדרו נדחתה ההודעה לצד השלישי שהמבקשת שלחה למשיבים (ע"א 7416/12; קבוע בשלב זה להשלמת טיעון בעל פה ליום 8.1.2014). משום כך סברתי שיתכן ויש מקום לשקול שיקולים נוספים באשר לבקשת רשות הערעור, והוריתי ביום 19.12.2012 על הגשת תשובה לבקשה זו.

 

5.        המבקשת טוענת, כי יש מקום לקיים דיון מאוחד בערעור שהגישה בזכות (ע"א 7416/12) ובבקשת רשות ערעור זו. בין היתר נטען על ידה, כי בית משפט קמא קבע קביעות בעלות משמעות מרחיקות לכת מבחינה נורמטיבית בכל הנוגע ליחסי רופא-מטופל, ולפיכך יש מקום לדון בהן כבר עתה, מה גם שיתכן וההכרעה בהן תייתר את הצורך לקיים דיון בסוגיית הנזק.

 

           המשיבים טוענים כי אין מקום ליתן רשות ערעור, שכן ההליך בערכאה הדיונית עדיין לא הסתיים, ומוסיפים, כי עובדת הגשת הערעור בתיק ע"א 7416/12 אינה צריכה לשנות, שכן מדובר בערעור שדינו להדחות על הסף. טענה אחרונה זו מבוססת על כך שההודעה לצד השלישי, שעל דחייתה מערערת המבקשת, הוגשה למעשה נוכח תביעת הקטין שנדחתה בינתיים, כך שממילא אין מקום לקבוע שהודעה זו תקפה. שהרי, ככל שמדובר ביחסים שבין המבקשת, כנתבעת, לבין המשיבים, כתובעים, אין מקום למשלוח הודעה לצד שלישי. היה מקום למשלוח הודעה זו למשיבים אך ורק בגדר תביעתו של הקטין, למקרה שהמבקשת תחוייב לפצות את הקטין על יסוד עילת התביעה שלו. אין מקום לשלוח הודעה לצד שלישי נגד המשיבים (ההורים) בגדר תביעת ההורים עצמם נגד המבקשת, שכן טענות שכנגד שיש לנתבע כלפי תובע (אשם תורם, קיזוז, תביעה שכנגד) אינן מועלות במסגרת הודעה לצד שלישי אלא בגדרו של כתב ההגנה (לרבות תביעה שכנגד).

 

           נוכח האמור, הגישו המשיבים בקשה לסילוק ע"א 7416/12 על הסף, והם טוענים שאין בעצם הגשתו כדי להצדיק דיון בעניינים הכלולים בבקשת רשות הערעור, לגופם, כבר עתה, בטרם הסתיים ההליך בבית משפט קמא.

 

6.        מבלי לקבוע עמדה נחרצת בסוגיה, ובמסגרת השיקול שעל הפרק (האם ליתן רשות ערעור או לדחות את הבקשה מבלי לדון לגופן של הטענות הכלולות בה) – הגעתי למסקנה, כי, בנסיבות, העובדה שהמבקשת הגישה גם ערעור על דחיית ההודעה לצד השלישי אינה צריכה לשנות מהכלל הרגיל לפיו אין ליתן רשות ערעור על החלטה הקובעת חבות בטרם מסתיים הדיון כולו ונקבע גם סכום הפיצויים. העובדה שלצורך קביעת החבות נקבעו על ידי בית משפט קמא קביעות נורמטיביות בעלות משמעות (כטענת המבקשת), אינה צריכה לשנות מהכלל האמור.

 

           נוסף על כך, אכן קיימת אפשרות שדין הערעור בתיק ע"א 7416/12 להיות מסולק על הסף מהטעמים שפרטו המשיבים, שכן לכאורה (מבלי שאכריע בכך) משנדחתה תביעת הקטין על פי הלכת המר, נשמטה הקרקע מתחת להודעה לצד השלישי שנשלחה למשיבים. גם אם הערעור האמור יישמע לגופו, אין בכך כדי להצדיק בירור בקשת רשות הערעור לגופה, מה גם שיש מקום לקוות כי ההליך בבית משפט קמא יסתיים עוד בטרם יגיע מועד הדיון בערעור.

 

7.        התוצאה היא, שאין מקום למתן רשות ערעור ולפיכך הבקשה נדחית, מבלי שיש בכך משום הבעת דעה בסוגיות המהותיות המועלות בה, אך ורק מכיוון שהשעה להשיג על פסיקת בית משפט קמא בשאלת האחריות טרם הגיעה. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 5,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ט"ז בשבט התשע"ג (27.1.2013).

 

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12086620_L02.docעכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il