עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7492/08

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

השופט א' גרוניס:

 

1.            לפנינו ערעור על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת א' קובו).

 

2.            המשיבה 1, משק פטר בע"מ (להלן - משק פטר), הייתה חוכרת רשומה של חלקה 38 בגוש 4586. בתחום החלקה קיימים שני מתקני מים: באר ובריכת אגירה. בשנת 1994 יזמה משק פטר, יחד עם בעלי החלקה, את תוכנית זמ/מב/572 (להלן - תוכנית 572). במסגרת התוכנית, שונה ייעוד הקרקע וכן בוצע איחוד וחלוקה, כך שהשטח עליו נמצאת הבריכה הפך לחלקה 229 והשטח עליו נמצאת הבאר הפך לחלקה 232. עוד יוער, כי למשק פטר היה רישיון להפקה והפקת מים ממתקני המים מאז שנות ה-60 של המאה שעברה. ביום 12.12.1996 מכרו משק פטר והבעלים את זכויותיהם בחלקות למערערת, גרנדהאוז בע"מ (להלן - גרנדהאוז). במקביל להסכם האמור, חתמה גרנדהאוז על הסכם עם בנימין פויכטונגר (להלן - פויכטונגר), שהיה מיחידי משק פטר. עניינו של הסכם זה הוא בהפעלת הבאר הנמצאת בשטח החלקות. לפי ההסכם, יוענק לפויכטונגר רישיון אישי להפעלת הבאר. ההסכם הוסיף וקבע, כי אם לא יפעיל פויכטונגר את הרישיון, או במקרה של מותו, תוכל גרנדהאוז לרכוש ממנו את הרישיון במחיר שלא יעלה על 200,000 דולרים. פויכטונגר, מצידו, הסכים שלא להתנגד לעבודות פיתוח שבוצעו על ידי גרנדהאוז בחלקה. בשנת 1998 החלה גרנדהאוז לבצע עבודות פיתוח בחלקה, תוך שהתחייבה לדאוג לכך שלאחר העבודות יחזור מצב החלקה לקדמותו. לפי הנטען, גרנדהאוז הפרה התחייבותה להשיב המצב לקדמותו ועל כן משק פטר החלה לבצע עבודות שיקום בחלקה ולשפץ את מתקני המים. ואולם, בשנת 2001 התברר למשק פטר כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, היא המשיבה 2 (להלן - הוועדה המקומית), מבקשת למנוע פעולות אלה. נוסף על כך, במהלך השנים 2003-2001 הופקעו החלקות האמורות לטובת המועצה המקומית גדרה, היא המשיבה 3 (להלן - המועצה המקומית). זאת, במסגרת תוכנית זמ/מב/572/א (להלן - תוכנית 572א). על פי התוכנית אף הוקטן שטח החלקה עלייה ניצבת בריכת האגירה ושונה ייעודה משטח ציבורי פתוח לדרך. יצוין, כי פויכטונגר נפטר בשנת 2000.

 

3.            בשנת 2003 הגישה משק פטר עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד תוכנית 572א (עתירה מתוקנת הוגשה בשנת 2004). ביום 23.6.2005 קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה וקבע כי דינה של תוכנית 572א להתבטל. זאת, נוכח העובדה שהתוכנית אושרה מבלי שלמשק פטר, המחזיקה בזכויות במתקני המים, ניתנה זכות טיעון הולמת. המועצה המקומית ומהנדס המועצה המקומית, הוא המשיב 4, הגישו ערעור על פסק הדין (עע"מ 8685/05). ביום 11.12.2006 ניתנה החלטת בית משפט זה (הנשיאה ד' ביניש, השופטת ד' ברלינר ואנוכי), בה נקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שישלים את הדיון בשתי סוגיות: האחת, צירופה של גרנדאהוז להליך; השנייה, השפעתה של תוכנית זמ/מק/3/572 (להלן - תוכנית 3/572) על ההליך דנא. יצוין, כי תוכנית 3/572 הינה תוכנית אשר פורסמה למתן תוקף ביום 19.6.2005 ובמסגרתה הורחב החלק המיועד לשטח הציבורי הפתוח, כך שבשטחה של בריכת האגירה לא עוברת עוד דרך. ביום 18.6.2008 ניתן פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין המשלים, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין הוא רואה לנכון לשנות את קביעותיו בפסק הדין הראשון. זאת, אף לאחר שבחן את טענותיה של גרנדהאוז. אשר לתוכנית 3/572, מצא בית המשפט שאין מקום לבחון את התוכנית לגופה. זאת, שכן התוכנית לא עמדה בפני בית המשפט בעת ניהול ההליך הראשון ופורסמה למתן תוקף ימים ספורים עובר למתן פסק הדין הראשון. בית המשפט קבע, כי דיון בתוכנית 3/572 הינו למעשה דיון בעתירה חדשה, אשר מן הראוי היה להגישה בהליך נפרד. על פסק דין זה נסוב הערעור שלפנינו.

 

4.            במסגרת הערעור מעלה גרנדהאוז שלל טענות נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בין היתר, טוענת היא כי בית המשפט המחוזי לא פעל בהתאם להחלטת בית משפט זה, כאשר לא בחן את נפקותה של תוכנית 3/572. לשיטתה, מאחר שתוכנית 3/572 ביטלה את תוכנית 572א, הרי שאין כל משמעות לביטול תוכנית 572א בפסק הדין, שהוא למעשה תיאורטי. כן מעלה גרנדהאוז טענות שונות הנוגעות לכך שמשק פטר אינה בעלת זכויות בקרקע או במתקני המים. כך למשל, טוענת היא, כי רישיון המים שניתן למשק פטר אינו תקף מאז שנת 2000. משק פטר, מצידה, מציינת כי היא בעלת זכויות להפקת המים בקרקע וכי הרישיון שבידיה הוא בתוקף. עוד מציינת היא כי הגיעה להסכם פשרה עם המועצה המקומית והוועדה המקומית בכל הנוגע להסדרת שימושה במתקני המים. המשיבים 4-2 הודיעו, מצידם, כי אין להם עניין בתוצאות המחלוקת ויקבלו כל הכרעה של בית המשפט בתיק זה.

 

5.            עינינו הרואות, כי ביסוד הערעור שלפנינו עומד למעשה סכסוך חוזי-קנייני בין שני בעלי דין, אשר בחרו לנהל אותו בדרך של הגשת עתירות לבית המשפט לעניינים מינהליים (עתירות נוספות הוגשו על ידי משק פטר ביחס לתוכניות אחרות החלות על החלקות). ברקע הדברים עומדת, ככל הנראה, העובדה כי גרנדהאוז ביצעה עסקאות נוספות בחלקות, המחייבות אותה להסדיר את עניין הזכויות במתקני המים. עיון בנימוקי הערעור מעלה, כי עיקר טענותיה של גרנדהאוז אינן נוגעות להליכי אישור תוכנית 572א, היא התוכנית שנפסלה בפסק הדין, אלא לקביעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לזכויותיה שלה ושל משק פטר בקרקע. נוסף על כך, המשיבים 4-2, שהינם הגורמים המינהליים הרלוונטיים הודיעו כי אין להם למעשה עניין בהליך זה מהבחינה התכנונית-מינהלית. כלומר, ההכרעה הדרושה בענייננו הינה בשאלה החוזית-קניינית, ביחס לזכויות בחלקות ובמתקני המים. ברי, כי אין מקום להכריע בשאלה זו בגדרי הדיון בעתירה מינהלית. לפיכך, אנו סבורים כי הפתרון הראוי במקרה זה הוא להותיר את פסק הדין על כנו ככל שהוא נוגע לקביעות התכנוניות. היינו, כי תוכנית 572א בטלה. זאת, משלא מצאנו כל עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין זה. לצד זאת, אנו סבורים כי יש לאפשר לבעלי הדין לטעון את מלוא טענותיהם לעניין הזכויות הקנייניות-חוזיות בחלקה במסגרת הליך אזרחי נפרד, אם יבחרו לעשות כך. אשר על כן, אנו קובעים כי כל הקביעות המופיעות בפסק הדין ובפסק הדין המשלים הנוגעות לזכויותיהן של גרנדהאוז ומשק פטר בחלקות ובמתקני המים, לא יהוו מעשה בית דין. כלומר, אם יחפצו הצדדים בניהול הליכים אזרחיים יעמדו לכל אחד מהם מלוא הטענות בדבר הזכויות בקרקע. נוכח התוצאה אליה הגענו, איננו רואים מקום להידרש לבקשה להוספת מוצג וכן לבקשה לתיקון פרוטוקול שהוגשו על ידי גרנדהאוז.

 

6.            סיכומם של דברים הוא שהערעור נדחה, אך הקביעות בפסק הדין ובפסק הדין המשלים הנוגעות לעניין זכויותיהם הקנייניות או החוזיות של הצדדים בחלקה ובמתקני המים לא יהוו מעשה בית דין לגבי הצדדים בהליכים עתידיים. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

 

                                                                                      ש ו פ ט

 

השופטת מ' נאור:

 

           אני מסכימה.

 

                                                                                       ש ו פ ט ת

 

השופטת א' חיות:

 

             אני מסכימה.         

 

                                                                                       ש ו פ ט ת

 

           הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס.

 

 

           ניתן היום, ב' בחשון התשע"ב (30.10.2011).

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   08074920_S21.doc   גק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il