עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6570/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                                                 

                                          

                                          

 

 

 

 

 

1.        לפניי שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה אברהם טל) מיום 11.09.2011 בתיק מ"ת 023594-04-11.

 

           כנגד העורר בבש"פ 6570/11 (להלן: בניאשווילי) וכנגד המשיב בבש"פ 6600/11 (להלן: כוהנישווילי) הוגש כתב אישום אחד בגין אירועים זהים. כתב האישום מייחס להם 5 עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וכן אישומים נוספים. לצד כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. הצדדים הסכימו על קיומן של ראיות לכאורה בדבר האישומים, ובית המשפט המחוזי הזמין תסקירי מעצר בעניינם של הנאשמים.

 

           תסקיר שירות המבחן באשר לכוהנישווילי העלה כי ההשפעה המרתיעה שהייתה למעצרו, שארך כארבעה חודשים, והעובדה שגילה הבנה מסוימת ואחריות להתנהגותו כלפי הממונים מהוות גורמים מפחיתי סיכון להישנות התנהגות פלילית בזמן הקרוב. על כן, התסקיר המליץ על שחרורו בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח אמו, אחיו וגיסתו.

 

           באשר לבניאשווילי, קצינת המבחן התרשמה שישנם דפוסי התנהגות אימפולסיביים, יכולת תכנון והעדר שיקול דעת, שעלולים – ברמת סיכון בינונית –להביא למעשי אלימות. חרף זאת, הומלץ על שחרורו בתנאי מעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני.

 

           בית המשפט המחוזי קיבל את המלצת שירות המבחן לגבי כוהנישווילי, והורה על מעצר בית מלא. מאידך, המלצת שירות המבחן לגבי בניאשווילי לא נתקבלה, ונוכח מסוכנותו הגבוהה הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים. מכאן העררים שלפניי, בהם המדינה משיגה על שחרורו ממעצר של כוהנישווילי, בעוד שבניאשווילי מתנגד להחלטה לעוצרו.

 

2.        המדינה גורסת כי נוכח חומרתם היתרה של האישומים קמה עילת מסוכנות גבוהה שאינה זוכה למענה במעצר בית מלא. מדובר במעשים שנעשו תוך אלימות קשה ואכזרית, שאף לא הייתה חיונית למטרת ביצוע השוד. לדברי באת כוח המדינה, ההסבר היחיד שיכול לעמוד מאחורי פעולות אלה הוא הנאה סדיסטית מעצם הפגיעה בזולת. אשר לקבלת האחריות הנטענת, צוין שאין היא מתיישבת עם העובדה שגם כוהנישווילי הכחיש במשטרה באופן גורף את מעשיו. אין לקבל את נימוקו של בית המשפט המחוזי בדבר עברו הנקי של כוהנישווילי, בשונה משותפו, וזאת משני טעמים. האחד, מדובר בטעות עובדתית, שכן הוא הורשע בחודש יולי 2011 בעבירה של תקיפת שוטר. והשני, אין משקל להעדר עבר פלילי כאשר מדובר בסדרה של אירועים חמורים שאינם בגדר מעידה חד-פעמית. באשר לחלופת המעצר המוצעת, אין להיתלות בהשגחתם של קרובי משפחתו, אשר לא מנעו עד כה את התדרדרותו למעשים המיוחסים לו.

 

           כוהנישווילי, מצידו, סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי. לדבריו, אין לפקפק בהמלצת שירות המבחן, אשר מבוססת על נסיונם המקצועי והערכותיהן של אנשיו. התסקיר לגבי כוהנישווילי חיובי ביותר ומראה העדר מסוכנות, וזאת על אף מודעות לקיומה של הרשעה קודמת.

 

           עיקר טיעוניו של בניאשווילי נוגעים לעיקרון השוויון ולהפרתו במקרה דנא. לדבריו, כאשר מדובר בשותפות באותם אירועים ממש, וחלקו אינו גבוה מזה של חברו כי אם להפך (על פי טענתו), אין כל הצדקה להבחנה ביניהם. אין כל שוני של ממש בעברם הפלילי המצדיק תוצאה כה קשה של איפה ואיפה.

 

3.        הטענה המשותפת בשני העררים מופנית כנגד חוסר השוויון בתוצאה. אכן, טענה זו חזקה היא. הרי עיקר הבסיס לחזקת המסוכנות של שני הנאשמים מצוי בד' אמותיהם של מעשיהם לכאורה בתיק דנא. עיון בכתב האישום אינו מצדיק, בשלב זה, להגדיר את אחד מהם כדומיננטי יותר מחברו. הקושי הנובע מטענת האפליה אינו נעוץ רק באיכותה, אלא גם בכך שהמענה לה עשוי להימצא בשני כיוונים חלופיים – מעצר או שחרור שניהם.

 

           העבירות המיוחסות לכוהנישווילי ולבניאשווילי קשות ביותר. הן מעלות את רף חזקת המסוכנות של שניהם בשני מישורים. האחד, התחכום והתעוזה במעשה. והאחר, האלימות הקשה כלפי קרבנות העבירה, גם כאשר יעדה הושג. תיאור עובדות המקרה, שהוכחו לכאורה, מבסס את העניין. כתב האישום כולל שמונה אישומים. חמישה מהם מתארים עבירות שוד בנסיבות מחמירות, המגוללות דפוס התנהגות של היענות למודעה למכירת מכשיר אייפון, קביעת פגישה, נטילת המכשיר בפגישה ללא תמורה תוך הכאה נמרצת ובלתי-נצרכת למטרת השוד. למשל, הקרבן באישום השלישי הוכה בחוזקה בראשו ונגרמו לו חבלות עד כדי אובדן הכרה. שני אישומים נוספים עניינם החזקת שטר מזויף בכך ששילמו עבור מכשיר אייפון בשטרי כסף מזויפים. האישום השמיני מייחס לנאשמים עבירות של גניבה בידי עובד וחבלה במזיד. השנים עבדו כשומרי לילה בחניון להשכרת רכב, ובמספר רב של פעמים – על פי המתואר – קדחו חור במיכל דלק של כלי רכב ורוקנו את הדלק למיכלים.

 

           העבירות מצביעות לכאורה על החלטה משותפת לפגוע בזולת בנטילת רכוש המצוי אצל ציבור רחב, תוך הפעלת אלימות קשה לשמה של השגת הרכוש ושלא לשמה. עבירות אלו בוצעו במשך תקופה של מספר חודשים. בנסיבות אלו, קשה הקביעה לפיה ניתן לסמוך בתקופה הזו על הנאשמים שיקפידו בתנאי השחרור. נוצר הרושם כי הנאשמים מתייחסים לרכושו של הזולת כמעין תמרור שניתן להתעלם ממנו תוך שימוש בכוח בהיקף שהטעם לו לוט בערפל.

 

           אין להתעלם אפוא מן המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממעשיהם. מסוכנות שכזו אינה מקבלת מענה ראוי בדמות מעצר בית. כאשר עסקינן ברמת המסוכנות המדוברת ובמעשים נשנים לא ניתן להעניק משקל משמעותי לקבלת האחריות, להעדרו של עבר פלילי או למיעוטו, ואף להמלצת שירות המבחן. התוצאה היא שאכן דין שווה חל על הנאשמים, אך הכף מטה לכיוון מעצרם ולא לכיוון שחרורם.

 

4.        על כן, הערר בבש"פ 6570/11 נדחה והערר בבש"פ 6600/11 מתקבל. כוהנישווילי ייעצר עד לסיום ההליכים, כפי שהוחלט לגבי בניאשווילי.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז אלול תשע"א (15.9.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11065700_Z03.doc   אמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il