עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6346/10

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                                                                         

                                          

                                          

 

1.        לפניי בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי שהושת על המערער במסגרת גזר הדין בו הוא חוייב בתשלום פיצוי למתלונן האחד בשיעור 15,000 ₪ ולמתלונן האחר בסך 35,000 ₪.

 

           המערער הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה על רקע דקירתם של שני המתלוננים (ת"פ 2753/08/09 כבוד השופט א' אליקים). גזר הדין הטיל על המערער את העונשים הבאים : 72 חודשי מאסר מתוכם 60 בפועל והיתרה 12 חודשי מאסר על תנאי. כאמור, הוא חויב לשלם למתלוננים פיצויים בשיעור של 15,000 ו – 35,000 ₪ לכל אחד מהם. ערעור של המערער מופנה כנגד חומרת העונש והבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי מתמקדת ברכיב הפיצוי שנפסק.

 

2.        המערער מבקש שמועד תשלום הפיצוי יידחה עד לאחר שחרורו מהמאסר וכן שיתאפשר לו לשלמו בתשלומים חודשיים. לטענתו, מצבו הכלכלי הרעוע מקשה עליו לעמוד בתשלום הפיצוי שאינו מבוטל. בדיון שנערך טען המערער שסיכויי הערעור טובים ויש למנוע מצבו בו יצטברו ריביות עד לשחרורו מהמאסר. לטענתו יש להעתר לבקשתו כבר בשלב זה, ואין מקום להמתין עד להכרעת ערכאת הערעור כדי שלא יעמוד לרעתו העובדה שהוא לא שילם את הפיצוי שנפסק. מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה. הודגש כי המרכז לגביית קנסות רשאי לדחות את מועד תשלום הפיצוי וזהו המסלול הנכון והראוי  לבחון את טענותיו של המערער.

 

3.        לאחד שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה.  קבלת הבקשה אינה מתיישבת עם השיקולים המנחים בהליך שכזה. כפי שנפסק בעניין בנאי (ע"פ 6863/07 עומר בנאי נ' מדינת ישראל (17.9.07)):

 

"החיוב בפיצוי כחלק מגזר הדין במשפט הפלילי הוא בעל סממנים אזרחיים מובהקים (ראו דעת הרוב ברע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 418 (2002)). לאור זאת, נקבע כי לצורך עיכוב תשלום פיצוי בגזר דין פלילי יש לאמץ את השיקולים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי בהליך אזרחי (ראו עניין נחום). במסגרת שיקולים אלו, יבחן בית המשפט האם הסיכויים לקבלת הערעור הינם גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, במובן שביצוע פסק הדין יגרום לו לנזק בלתי הפיך (ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס נכסים רשמי (לא פורסמה, 8.7.2003)). במקרה שבפניי לא הביא המבקש כל נימוק לדחיית התשלום מלבד היותו חסר כל, והקושי שיגרם לאמו במידה והיא תיאלץ לשאת בתשלום. הכלל הנוהג הינו כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מהווה, כשלעצמו, שיקול בשאלת עיכוב פסק דין כספי, ועל המבקש במקרים אלו להראות כי אם יתקבל הערעור לא יוכל לגבות כספו חזרה (ע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 15.11.2005)), וזאת לא עשה. משאלה הם פני הדברים באשר למאזן הנוחות, איני רואה להידרש לסיכויי הערעור.

 

           טענות המערער התמקדו במצבו הכלכלי אולם כאמור לא די בכך כדי להיעתר לבקשה, במיוחד שעה שטענות אלו לא בוססו כנדרש.

 

           יתרה מזו, צודקת המדינה כי טענות המערער מתאימות יותר למסלול שהתווה המחוקק במסגרת המרכז לגביית קנסות. גורם זה מוסמך לדחות את מועד ביצוע התשלום על פי סמכותו לפי סעיף 5 (ב) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (וראו ע"פ 346/08 פלוני נ' מדינת ישראל ואח', (11.1.09)).

 

4.        לנוכח האמור הבקשה נדחית בזאת.

 

           ניתנה היום, י"ח באייר תשע"א (22.5.11).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   10063460_Z10.doc   אמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il